יקיר ורשבסקי

סופר יידי ועברי

יקיר ורשבסקיפולנית: Jakir Warszewski; ביידיש: ווארשאווסקי; 14 במרץ 18851942) היה סופר יהודי-פולני נודע שכתב בעברית וביידיש. במהלך השואה בקיץ 1942 נרצח ורשבסקי במחנה ההשמדה טרבלינקה.

יקיר ורשבסקי
Jakir Warszewski
Yakir Warshavsky.jpg
לידה 14 במרץ 1885
מלאווה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1942 (בגיל 56 בערך)
ורשה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים השואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, עברית, פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

ורשבסקי נולד ב-14 במרץ 1885 במלאווה שבפולין למשפחת סוחרים חסידים יהודים. למד בצעירותו בחדר ובישיבה של חסידות אלכסנדר יחד עם בן עירו וחבר נעוריו, יוסף אופטושו. יחד למדו ספרי חקירה[דרושה הבהרה], קבלה, השכלה וחסידות. ורשבסקי התמחה בספרות ימי-הביניים ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית ולמד שפות. כצעיר היה פעיל בתנועה הציונית ואחד ממייסדי הספרייה הראשונה במלאווה (1904).[1]

בדצמבר 1906 פרסם את סיפורו "חיים" בכתב העת הספרותי "המעורר" שייסדו וערכו יוסף חיים ברנר ור' בנימין.[2] כמו כן, החל לפרסם משנת 1907 סיפורים ב"העולם", שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית וב"הפועל הצעיר", עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר.

בשנת 1908 פרסם ב"הדגל" הלונדוני ציורים וסקיצות מרשימות על הטבע. לאחר לימודיו, היה מורה פרטי לעברית בבתי-ספר יהודיים, ואחר כך עבד בקופת מלאבה המקומית כמנהל חשבונות. בשנת 1914, ביקר בארץ ישראל מטעם העיתון "היינט". לאחר המסע סיפר על רשמיו בספר "מן המולדת" (1919). שנים רבות היה אינסטרוקטור (מאמן) ב"קרן היסוד".

בשנת 1923 סיפורו "בימי אנדרולומוסיה" התפרסם ב"התקופה" (ספר 17, עמוד 157) .[3]

ורשבסקי כתב גם בעיתון פארווערטס, ניו-יורק ואף זכה בפרס ראשון בעד הסקיצה שלו "דאקטער ראבינאוויטש" בקונגרס מטעם "פארווערטס" משנת 1931. היה מזכיר מערכת "הצפירה" והשתתף זמן מה בעריכתו של העיתון יחד עם יוסף הפטמן. לקח חלק גם בעריכת "הדור" של דוד פרישמן, "רשפים בדרך" - ורשה. בשנים 1937–1938 הוציא סדרת ספרים מנוקדת לילדים בשם "הקורא הצעיר".[4]

בזמן המלחמהעריכה

עד נפילת פולין בידי גרמניה הנאצית בספטמבר 1939 עבד ורשבסקי כמורה לעברית בבתי ספר של הקהילה היהודית בוורשה.

לאחר כיבוש ורשה, נשלח ורשבסקי לגטו ורשה ועבד בתור פקיד במשרד עבודה. כשהיה בגטו, כתב על המלחמה ועל הגטו ועוד סיפורים שונים.[1] בסופו של דבר הגיעה האקציה הגדולה גם לשם. אנשי הס"ס הקיפו את בית המגורים של עובדי משרדי כוח אדם ולקחו את כולם לטרבלינקה, וביניהם ורשבסקי. במלחמה הוא ניהל יומן שנעלם עמו.[5]

לפני ה"סלקציה" של הנאצים בקיץ שנת 1942 כתב סיפורים וזיכרונות, לאחר ה"סלקציה" נספה.[דרוש מקור]

אופטושו, חבר נעוריו של ורשבסקי כתב: "יקיר אהב התבודדות, קצת דשא, אבן קטנה, בורג זעיר, גבעה. לא פסח על שום דבר. הכל סקר בעיניים שלו מבעד המשקפיים. הדבר הפעוט קיבל אצלו חיות".[4]

ספריועריכה

  • "מן המולדת" (רשמי נסיעה בארץ ישראל, מצרים והמזרח) - הוצאת א. לוין אפשטיין, ורשה, 1919 גרסה מקוונת באתר הספרייה הלאומית.
  • "הגיונות וזעזועים" (הרהורים פילוסופיים) - ורשה, 1919. גרסה מקוונת.
  • "נאָוועלן" ('נובלות') הוצאת מ. י. פרייד, ורשה 1920
  • מעלות ומורדות, וורשה-תל אביב, 1925 גרסה מקוונת.
  • "הקורא הצעיר" (כתב עת של סיפורים ואילוסטרציות לנוער, חלקם מפרי עטו) – הוצאת אחיעבר, ורשה, 1937.
    "התרנגול השחור", 35 עמודים
    "ארבעה השליחים, הפרפר והפרח" -כרך 7, 17 עמודים
    "שר-מוט" - כרך 8, 14 עמודים
  • "די לעצטע" (פון מיין חסידישע היים) - ביידיש.
  • "הפרפר והפרח" - בהוצאת א. גיטלין
  • יקיר ווארשאווסקי, די ערשטע מעטאָדיק פאר העברעאיש און אידישע למודים, היינט, 18 באפריל 1930, ביקורת על הספר "מטודיקה עברית" של רפאל גוטמן שיצא לאור בוורשה, 1920 (ביידיש)
  • "סיפורים מהחיים החסידים בעיירה פולנית" (חלקים מהם הודפסו אחרי כן ב"אנטאלאגיע", די יידישע פראזע אין פוילן צווישן ביידע וועלט - מלחמות" - ניו-יורק, 1947, וגם ב"פנקס מלאווע", ניו-יורק, 1950) - ביידיש.

שני ספרים שלו: "פֿון דער היים" (תמונות מהעיירה), ו"דאס און יענץ" (פיליטונים, מאמרים על נושא הציונות והפדגוגיקה) היו כבר אחרי עריכה בבית דפוס, אבל בגלל המלחמה לא יצאו לאור[4]

סיפורים שכתבעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יקיר ורשבסקי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 יקיר ורשבסקי, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  2. ^ חיים - יקיר ורשבסקי, בכתב העת המעורר, דצמבר 2006
  3. ^ גרסה מקוונת של ספר 17 של "התקופה"
  4. ^ 1 2 3 שטוקפיש, דוד (עורך), מלאבה היהודית: קורותיה, התפתחותה, כליונה / די יידישע מלאווע: געשיכטע, אויפשטייג, אומקום, ישראל: יוצאי מלאבה בישראל ובתפוצות, תשמ"ד
  5. ^ עמנואל רינגלבלום, כתבים אחרונים יחסי פולנים-יהודים ינואר 1943 - אפריל 1944, ישראל: יד ושם