חסידות אלכסנדר

שושלת חסידית

חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, והחסידות לא שבה למעמדה ההיסטורי בכמות לאחריה.

חסידות אלכסנדר
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
זרם יהדות אורתודוקסית
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד אלכסנדר לודז' עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1875
מייסד יחיאל דנציגר האדמו"ר הזקן
דמויות מרכזיות ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר הישמח ישראל
שמואל צבי דנציגר התפארת שמואל
יצחק מנחם דנציגר העקידת יצחק
יהודה משה דנציגר האמונת משה
אברהם מנחם דנציגר האמרי מנחם
אדמו"ר ישראל צבי יאיר דנציגר
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
רעיונות עיקריים ריבוי אהבת רֵעים
מאפיינים סלידה מהתערבות בפוליטיקה, ומהשפעות חיצוניות
ארגונים ופעילות
אזורי פעילות ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, עמנואל, ניו יורק, בריטניה, בלגיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. החסידות מונה היום מאות משפחות רובן הגדול בישראל ובארצות הברית.

היסטוריה

עריכה
 
בעל ה"עקדת יצחק" עם בניו במרינבד
 
הספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות

חסידות אלכסנדר בפולין

עריכה

יסודה של חסידות אלכסנדר בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ('היהודי הקדוש'), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים את בנו רבי אברהם משה מפשיסחא לרבם, אבל לא ארכו ימיו ונפטר לאחר שנה וחצי, ואת מקומו מילא רבי יצחק מוורקא, הוא העמיד את הדרך של חסידי וורקא להרבות באהבת רעים ולהקפיד על מדת האמת וסלידה משקר באופן של אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מכונה 'הרבי הזקן' מוורקא. לאחר פטירתו עבר ההנהגה לגדול התלמידים רבי שרגא פייבל מגריצא היה גם תלמיד מובהק של רבי יעקב לורברבוים מליסא בעל הנתיבות המשפט, ולאחר פטירתו התמנה רבי מנחם מנדל מוורקא בנו של רבי יצחק מוורקא למנהיג העדה, הוא היה מפורסם לצדיק נסתר והיה מכונה הרבי "השתקן" וגם הרבה בנשיאות עול הכלל בעניינים בציבורים ובפדיון שבויים, מכונה 'הרבי הצעיר' מוורקא. בפטירתו עלה לכהן רבי דב בעריש מביאלה, השפיע פרנסה בהרחבה להחסידים, עד כדי כך ששבע שנות הנהגתו מכונה "שנות השובע", ערך שולחן בכל יום, מקצת מדברי תורתו נדפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".

לאחר פטירתו בשנת תרל"ו הוכתר רבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, גר אז בעיר פילץ ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר בי"ד בשבט תרנ"ד (1894).

את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. היה ידוע כחכימא דיהודאי וגם שפל ברך. רבי יעקב אריה מראדזמין אמר שנשמתו היא נשמת האור החיים הקדוש, וגם האוה"ח לא הותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".

לאחר פטירתו רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל הישמח ישראל, רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשרי תרפ"ד 1923. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".

מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.

אחיהם השלישי של בעל הישמח ישראל ובעל התפארת שמואל היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן כרב בשטיבל הגדול בלודז'.

לאחר פטירת התפארת שמואל הוכתר בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר. תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל הישמח ישראל. רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. מקצת מדברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר כתביו וספריו אבדו בשואה.

החל משלהי המאה ה־19 התרחבה חסידות אלכסנדר לממדים גדולים, והייתה לאחת משתי החסידויות הגדולות בפולין (לצד חסידות גור). אדמו"רי אלכסנדר עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו מאות שטיבלעך בכל עיר ועיר, במקביל היא נקלעה לסכסוך ארוך עם חסידות גור[1], בנושאים כדוגמת מינוי רבנים ושוחטים ובבחירות מקומיות להנהגת הקהילות. להתעצמותה של החסידות תרמה ישיבת מרכזה בסמוך לעיר לודז', שהייתה המרכז התעשייתי של פולין ובה שכנה קהילה יהודית גדולה.

בתקופת המנדט הבריטי עלו מקצת מחסידי אלכסנדר לארץ ישראל, והקימו מרכזים קטנים של החסידות בתל אביב, בחיפה ברחובות וישיבת "ישמח ישראל" בירושלים.

אגודת ישראל

עריכה

בעת ייסוד אגודת ישראל בשנת תרע"ב, חתם התפארת שמואל בעד האגודה, אך זמן קצר לאחר מכן, יצא נגדה בחריפות[2]. לאורך השנים הפעילו אישים חשובים ומשפיעים לחץ שחסידות אלכסנדר תצטרף לאגודה, הן בזמן התפארת שמואל והן בתקופת בנו העקידת יצחק, אך אלו דחו זאת בהתמדה. החסידות בפולין הייתה סמל של פרומקייט וקנאות, וניצבה הרחק מפוליטיקה.

בשנת תרצ"ז נערכה הכנסייה הגדולה במארינבאד, והרבנים ביקשו מהרבי העקידת יצחק לבוא ולנאום, העקידת יצחק אז נשא נאומו המפורסם[3], בו בכה בבכי מר על הצרות והגזירות שנשמעו אז, אך בניגוד למה שניתן היה לצפות[4], גם זה לא קירב את חסידות אלכסנדר אל אגודת ישראל, כאשר גם לאחר הכנסייה סירב העקידת יצחק בחריפות לכל ניסיון להכניס את אלכסנדר לאגודת ישראל. בבחירות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית.

חידוש החסידות לאחר השואה

עריכה
 
קברי הצדיקים מאלכסנדר שבפולין

במהלך השואה הוכתה החסידות מכה קשה. מרבית החסידים ואיתם האדמו"ר העקידת יצחק וצאצאיו נספו במהלכה. בקיץ תש"ז (1947) הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה דנציגר, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל ה'עקדת יצחק', באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין. הוא התיישב בירושלים והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל ואחר כך עבר לבני ברק. נפטר בכ"ג באדר א' תשל"ג 1973. מכונה ה"אמונת משה" על שם ספרו.

אחריו, הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות ל"ב שנים עד פטירתו בי"ז באדר ב' תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.

עם פטירתו הוכתר בנו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר הנוכחי. הוא למד בישיבת סלבודקה, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י. בתקופת כהונתו התרחבה והתפתחה החסידות בכל רחבי תבל, וגם הוקמו ונבנו כמה וכמה שטיבל'ך חדשים בארה"ק ובכל ארצות הגולה.

החסידות כיום

עריכה
 
בית החסידים ד'אלכסנדר במודיעין עילית

חסידות אלכסנדר מונה מאות משפחות ברחבי תבל. אבל היא לא שבה למעמדה המרכזי לפני השואה. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך הכוללים כוללי אברכים, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה[5] ובתי מדרש; תחת מרכז חסידי אלכסנדר.

לחסידות גם בתי כנסת בירושלים, מודיעין עילית, עמנואל, ביתר עילית, אנטוורפן, בורו פארק, לייקווד, מונסי, גולדרס גרין וסטמפורד היל שבלונדון, וציריך. הרחוב בבני ברק בו שוכן מבנה הישיבות נקרא "אדמו"רי אלכסנדר".

חסידים מפורסמים

עריכה
  • הרב דוד דוב טאוב - רבה של דאבראז'ינסק מחבר ספר "בנין דוד"
  • הרב ישראל ניסן קופרשטוק - מחבר ספר "שו"ת עני בן פחמא"
  • הרב עזריאל חיים זאמלונג - רבה של אשעצק מחבר ספר עשר זכיות ועשר נפלאות
  • הרב מנשה פריימאן - מסדר הספה"ק "ישמח ישראל" ומו"ל ספר תיעוד "תפארת ישראל"
  • הרב שמחה אויבערבוים - מגדולי החסידים לפני השואה
  • יעקב פראגער - מלחין החצר בשנים ה'תרמ"ה - ה'תר"ע
  • געציל זיידה - מלחין החצר בשנים ה'תר"ע - עד להשואה
  • הרב לייבוש מקובר - מגדולי החסידים לאחר השואה. מחבר ספר תיעוד "תפארת רבותינו"
  • הרב נח גד וינטרוב - הו"ל ספר בישישים חכמה ועוד קרוב למאה ספרים
  • הרב ירחמיאל ישראל סקולא - רבה של סאדובנה
  • הרב משה בוים - זקן החסידים. אביו קלמן היה ראש הקהל בפשיסחה. העביר מסורות וסיפורים מבית פשיסחה-וורקא
  • הרב משה לנצ'יצקי - ראש הישיבה גדולה "אמרי מנחם"
  • הרב יהודה מקובר - מלחין החצר לאחר השואה ומגדולי החסידים
  • ירחמיאל מושקוביץ - משב"ק ה"אמרי מנחם" והאדמו"ר הנוכחי
  • יעקב גוטרמן - ראש עיריית מודיעין עילית

אלכסנדר בורו פארק

עריכה
 
רבי יחיאל מנחם זינגר, מאלכסנדר ארצות הברת

בשנת תשמ"ד פרשו כמה חסידים והכתירו את הרב יחיאל מנחם זינגר בנו של הרב יעקב פייבל, בנו של רבי יצחק מאיר זינגר, אב"ד העיר אלכסנדר חתנו של בעל "תפארת שמואל" כאדמו"ר מאלכסנדר בורו פארק. נפטר בשנת תשמ"ט ובמקומו מילא בנו, הרב יוסף יצחק מאיר זינגר. יש לו בתי כנסת בבני ברק ובאשדוד, וישיבה כלל חסידי בבורו פארק "תפארת שמואל".

אדמור"י אלכסנדר

עריכה
רבי יחיאל דנציגר
האדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר
ישמח ישראל
רבי שמואל צבי דנציגר
תפארת שמואל
רבי בצלאל יאיר דנציגר
רב החסידים בלודז'
 
 
 
 
רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר
עקדת יצחק
רבי יהודה משה דנציגר
אמונת משה
 
 
רבי אברהם מנחם דנציגר
אמרי מנחם
 
 
רבי ישראל צבי יאיר דנציגר
האדמו"ר הנוכחי

ספרי החסידות

עריכה

חסידות אלכסנדר עשירה בספרות תורנית, עיונית וסיפורית. לספרי האדמו"רים וספרים על אדמו"רים, ראו בערכי אדמו"רי אלכסנדר.

ספרות עיונית

עריכה
  • דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר[6],
  • אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
  • ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
  • איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק.

כתבי עת

עריכה
  • קובץ ישמח ישראל - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת תשס"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר.
  • אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע משנת תשנ"ה, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
  • כרמנו - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
  • פרחי הכרם - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
  • בית ישראל - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
  • כרם בית שמואל - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.

לקריאה נוספת

עריכה
  • האמונת משה, קדושת יצחק, ירושלים תשי"ג.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
  • עזריאל חיים זאמלונג, עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה.
  • לייביש מקובר, תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר.
  • מנדל בנימין גלברג, זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב סביב חצר אלכסנדר.
  • יהודה מקובר, רועה נאמן תולדות חייו ופועלו של רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "עקידת יצחק", בני ברק תש"נ.
  • יהודה משה מקובר, תולדות הישמח ישראל, בני ברק תשס"ב.
  • יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו תולדות חייו ופועלו של רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר בעל "אמונת משה", בני ברק תש"ס.
  • שניאור זלמן רודרמן, מנחם משיב נפשי מאחורי הפרגוד ל"ב שנות ההנהגה של רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "אמרי מנחם"\ מפי המשב"ק ירחמיאל מושקוביץ, בני ברק תש"פ.
  • אפרים שמואלי, "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו.
  • דפנה שרייבר, "גבה טורא בינינו: מחלוקת אלכסנדר-גור והשפעתה על חסידות פולין במחצית הראשונה של המאה העשרים", ציון עט (ב) (תשע"ד): 175–199
  • אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל ליקוטי רשימות מפי ספרים וחסידים אודות תולדות חייהם ופעלם של רבותינו מאלכסנדר, ניו יורק תשפ"ד.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חסידות אלכסנדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר מלאווה בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא שנמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי. ראו: הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956
  2. ^ נח זבולוני, ראשי ישיבות מסרבים להביע תמיכה ב "אגודת ישראל", דבר 6.10.1988
  3. ^ מודפס בספרו עקידת יצחק עמוד קע"ד[1]
  4. ^ בציריך ובכנסיה הגדולה, הצופה, 20 באוגוסט 1937
  5. ^ * עמותת הישיבה באתר גיידסטאר
  6. ^ חלקו הראשון של הספר מתייחס לחסידות בכללותה וחלקו השני מיועד בעיקר לחסידי אלכסנדר.