ירחמיאל משה הופשטיין

רבי ירחמיאל משה הופשטיין (1860, י' באלול ה'תר"ך1909, י"ג באלול ה'תרס"ט) היה האדמו"ר של חסידות קוז'ניץ.

תולדות חייועריכה

הופשטיין נולד לרבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ. לאחר שנתייתם בגיל שש גדל אצל סבו רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק). לאחר שאימו נישאה בשנית לרבי אשר מסטולין (השני) עבר עימה לגור בסטולין והושפע רבות מהנהגות קהילה זו[1]. היה חביב על צדיקי הדור שכן היה הצאצא היחיד, בן אחר בן דור שישי, למגיד מקוז'ניץ. בגיל 14 נישא לברכה, ביתו של הרב מרדכי טוורסקי מלויעב[2].

בשנת ה'תרמ"ד שב לקוז'ניץ והתקבל על ידי החסידים כאדמו"ר. הוא נהג לא לומר תורות בטיש אלא רק ביחידות עם חסידיו. היה משורר הרבה ואף מנגן בכינור מידי מוצאי שבת. הוא היה מראשוני האדמו"רים שתמכו בציונות והורה לחסידיו לתרום כספים ליישוב הארץ ואף שלח את ילדיו לעלות לארץ ולבנות אותה, ואכן הם היו ממייסדי כפר חסידים.

בשנת תרס"ט, בגיל 49, חלה ונפטר בדרך מעיירת מרפא חזרה לקוז'ניץ. הוא נקבר בעיירה סמוך למצבת רבי השושלת, המגיד מקוז'ניץ.

משפחתועריכה

לרבי ירחמיאל משה היו 3 בנים ו-4 בנות:

לקריאת נוספתעריכה

  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות כרך ב' , מוסד הרב קוק, עמ' תס"א, ירושלים תשס"א.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות כרך י"ח, עמ' קמ"ד, ירושלים תשכ"א.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות כרך ב' , עמודה תס"א.
  2. ^ ברומברג, מגדולי החסידות י"ח, עמ' ק"נ.
  3. ^ חוה שפירא באתר כפר חסידים.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.