ישועה שבאבו
רבי ישועה שבאבו (ידוע גם כמהר"י זֵיין) (מצרים, בערך ה'ת"ל – צפת, בערך ה'ת"ק) היה מרבני מצרים וצפת תלמידו של רבי אברהם הלוי בעל הגינת ורדים, ומחבר ספר השו"ת שערי ישועה ועוד.
| לידה |
ה'ת"ל מצרים |
|---|---|
| פטירה |
ה'ת"ק (בגיל 70 בערך) צפת |
| רבותיו |
אברהם בן מרדכי הלוי  |
| חיבוריו | "שערי ישועה", "פרח שושן" |
| תפקידים נוספים |
רב, דיין |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרבי אברהם במצרים בערך בשנת ת"ל. קיימות השערות שונות על מוצא משפחתו[1]. היה תלמיד מובהק של בעל שו"ת גינת ורדים, רבי אברהם הלוי. כמו כן היה מקורב לגדולי מצרים האחרים, ביניהם לרבי אברהם יצחקי ולחותנו, רבי יוסף הלוי נזיר (בעל שו"ת מטה יוסף). שימש תחילה כסופר הכותב שטרות. בשנת ה'תס"א התמנה לתפקיד רבני בקהילת סיליינוס שבקהיר. מאז שנתמנה לדיין במצרים הפסיק לעסוק בכתיבת שטרות משום חשש לאיסור שוחד[2]. באותה שנה נפטר אביו.
עלה לארץ בערך בשנת ה'תפ"ו והתיישב בצפת. שם היה מרבני העיר. הוא מכונה לעיתים בפוסקים "מרבני הגליל העליון". נפטר בצפת סביב שנת ה'ת"ק.
רבי אברהם ישראל זאבי אמר עליו שלרוב מכוין בפסקיו אל האמת והלכה כמותו.
דבריו מובאים פעמים רבות בספרות האחרונים שלאחריו (כגון הרב חיד"א בברכי יוסף, רבי עקיבא איגר בהגהותיו לשולחן ערוך, ועוד) כמקור חשוב.
כתביו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- שבבו, רבי ישועה בן אברהם, פרח שושן, באתר היברובוקס
- זיין, רבי ישועה בן אברהם שבאבו, שו"ת שערי ישועה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו כאן בהערה 6, שיש הסוברים שמקורה במגרב ויש הסוברים שמקור משפחתו ביהדות אשכנז.
- ^ ברכי יוסף, חושן משפט סימן ט סעיף קטן יג.
- ^ החיד"א בשם הגדולים (בערך על רבי ישועה) כותב על ספר זה: והרוב במה שכתב עליו ולעצמו הוא מציל".
- ^ ראו כאן בדברי פרופ' שלמה זלמן הבלין.