ישראלי (עיתון)
ישראלי היה חינמון ישראלי יומי בתפוצה ארצית שיצא לאור בשנים 2006–2007. עיתון זה היה החינמון הראשון שהופץ מדי יום בתפוצה ארצית בישראל.
תדירות | חינמון יומי |
---|---|
סוגה | חדשות |
פורמט | עיתון |
בעלים | הירש מדיה (שלמה בן צבי) |
עורך ראשי | ברק סרי |
תאריכי הופעה | 3 בינואר 2006 – ינואר 2008 (כשנתיים) |
שפה | עברית |
מערכת | רחוב מנחם בגין 116, תל אביב |
תפוצה | כ-180,000 עותקים (הערכה) |
מדינה | ישראל |
היסטוריה
עריכההעיתון "ישראלי" הוקם על ידי איש העסקים שלמה בן צבי וקבוצת "הירש מדיה".
הגיליון הראשון יצא לאור ב-3 בינואר 2006, בשם "ישראלי ניוז"; באמצע פברואר באותה שנה קוצר שמו ל"ישראלי". המוציא לאור הסביר את שינוי השם ב:
"רצון להבליט את צבעי הכחול-לבן וויתור על המילה "ניוז", מאחר שמתגובות שקיבלנו הבנו שרבים סבורים שמדובר בעיתון בשפה האנגלית."
העיתון הופץ חינם, פעמיים ביום, בתחנות מרכזיות של רכבת ישראל ואגד ובמקומות ציבוריים נוספים. לעיתים הודפסו שתי מהדורות - בוקר וערב. העיתון כלל 32 עמודים ובהם מספר מדורים קבועים - חדשות, כלכלה (בשיתוף עיתון גלובס), דעות, תרבות, פנאי (תשבצים וחידונים אבי רובינשטיין), נופש, טלוויזיה, ספורט ולוח (בשיתוף אתר מדס).
בימיו הראשונים היה גונן גינת, בעבר עורך הצופה, העורך הזמני של העיתון. עורכו הראשי בהמשך היה אבי רצון. במהלך חודש אוגוסט 2006 מונה העיתונאי עמוס רגב להיות עורכו הראשי של העיתון. בינואר 2007 רגב פרש, ומאז ערך את העיתון בפועל ברק סרי.
בנובמבר 2006 נרכשו 50% ממניות העיתון על ידי חברת ניוזקו שבבעלות אייל ההימורים היהודי האמריקאי שלדון אדלסון. זמן קצר לאחר מכן נקלע העיתון לסכסוך בין הבעלים, בן צבי ואדלסון, שאף הגיע לבתי המשפט. הסכסוך איים על המשך פעילותו של העיתון, ואף גרם לסגירתו ליום אחד[1]. בשלב זה עזב העורך הראשי, עמוס רגב, את תפקידו. בחודש ינואר 2007 החזיר שופט את ניהולו של העיתון לקבוצת "הירש מדיה", ואדלסון החל לפעול להקמת חינמון מתחרה בשם "ישראל היום" ואף התעניין ברכישת העיתון מעריב.
ביוני 2007 החלה דעיכה בעיתון, והתמעטו מודעותיו הפרסומיות. מספר העמודים ירד מ-32 ל-24 וחלק גדול מהמדורים בוטלו. הוא הודפס והופץ רק פעם אחת ביום, ותפוצתו ירדה מ-170,000 עותקים ביום לכ-90,000 עותקים. חלק גדול מבעלי התפקידים בעיתון פרשו[2].
בחודש נובמבר 2007 הופסקה הפצת העיתון, לכאורה בגלל מעבר למשרדים חדשים[3]. בסוף נובמבר דווח על שיתוף פעולה אפשרי עם ידיעות אחרונות. באמצע דצמבר הוחלט ברכבת ישראל לאפשר את הפצת העיתון המתחרה, "ישראל היום" בתחנות הרכבת, ובכך לשבור את המונופול של "ישראלי" בתחנות הרכבת[4].
קישורים חיצוניים
עריכה- "נחשף הלוגו החדש של העיתון היומי ’ישראלי’" - כתבה באתר "אייס ניוז"
- ענת באלינט, גיליון ראשון ל"ישראלי-ניוז", עיתון יומי המופץ בחינם, באתר הארץ, 4 בינואר 2006
- איתמר ב"ז, יד אחת על הדופק, יד אחת בכיס, באתר העין השביעית, 1 ביוני 2007
- אורן פרסיקו, האקדח המעשן, באתר העין השביעית, 26 באוגוסט 2011
- אורן פרסיקו, עיתון איכות, באתר העין השביעית, 17 במאי 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ רתם קלינה, "ישראלי" לא יצא הבוקר, באתר nrg, 20 בינואר 2007
- ^ יעל ולצר, איש תקשורת: "מי ישתגע להכנס לשותפות עם בן צבי נגד אדלסון?", באתר TheMarker, 25 ביולי 2007
- ^ יעל ולצר, רכבת ישראל אישרה את שיתוף הפעולה בין "ישראלי" ו"ידיעות אחרונות" לחלוקת עיתונים בתחנות הרכבת, באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2007
- ^ לי-אור אברבך, שברו את המונופול, באתר nrg, 13 בדצמבר 2007