פתיחת התפריט הראשי

כ"ט בנובמבר (אוניית מעפילים)

"כ"ט בנובמבר"
מסלול ההפלגה של "כ"ט בנובמבר"

כ"ט בנובמבר הייתה אוניית מעפילים, נקראה על שם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל.

קורותיהעריכה

יצאה מאלג'יר ב-19 בנובמבר 1947 ועל סיפונה 44 בני נוער, משם תוכננה להפליג לצרפת ולאסוף מעפילים נוספים. הים סער, ומשיקולי מזג אויר עברה הספינה את מיצרי בוניפציו ועקפה את סרדיניה במעבר מדרום לסיציליה, ובכך האריכו את הדרך. כשעברו את סרדיניה, הודיעו לבסיסים בצרפת ואיטליה כי הדלק אוזל והמים לא יספיקו. בינתיים שככה הסערה והספינה הצליחה להגביר מהירות ולהתקדם. במהלך ההפלגה התמוטטו הקונסטרוקציות שנבנו, והיה צורך בתיקונים. בקרבת חופי הארץ יצא מנוע אחד מכלל פעולה, וניתן היה להתקדם במהירות 1.5 קשר בלבד.

בדרך לצרפת חלה תקלה במנוע והיא הפליגה לסרדיניה. שם נעצרה על ידי האיטלקים והובלה לנמל בצפון האי. רב החובל וסגנו שיתפו פעולה עם השלטונות ולכן בהיעדרם מילט איש הפלי"ם נמרוד אשל יחד עם יתר הצוות הזר (שלא היה נאמן לרב החובל) את הספינה. הם עגנו במפרץ קטן ומוסתר בחוף המערבי של קורסיקה. למקום הגיעה "הפורצים" וחילצה את הילדים. בלב ים נפגשה הספינה על פי תוכנית עם "לקוממיות" וקלטה את 680 מעפיליה, עתה קיבל את הפיקוד מוקה לימון.

ב- 23 בדצמבר, ממערב לאי כרתים, החלה ללוות את הספינה משחתת בריטית. עם הגילוי, התבקשו המעפילים לרדת אל מתחת לסיפון. ההוראות היו להתנגד, באופן סביל בלבד, להעברה לארץ, אך באופן פעיל יותר להעברה למקום אחר, או לגירוש.

ב-28 בדצמבר, בשעות הלילה, נתפסה הספינה על ידי ארבע משחתות. ב-21:45 עלו על סיפונה מלחים בריטים. לפני כן הסכים צוות הספינה שיגררו אותה בגלל הקלקול במנוע. הבריטים ביקשו שהצוות יחתום כי הדבר נעשה מרצונו, אך הצוות סירב והספינה נכנסה בכוחות עצמה לנמל חיפה. בשעה 00:30, אור ליום 29 בדצמבר, נכנסה הספינה לנמל. על פי דו"ח בריטי, רק קבוצה קטנה ניסתה להתנגד בשירה, וההתנגדות הייתה מתונה. 683 איש הועלו על אניית הגירוש 'אושן ויגור' שהפליגה לקפריסין. בשעה 03:00, ב-29 בדצמבר, הסתיימה ההעברה. 331 גברים, 212 נשים, 124 ילדים, גורשו למחנות המעצר בקפריסין. חמישה מעפילים חולים נשארו בארץ.

קישורים חיצונייםעריכה