גדעון (ההגנה)

הגדעונית חיה קוזלובסקי עם יענקלה ארנון במילנו. 1947

גדעון הייתה יחידת הקשר הכללית של "ההגנה" בתקופת המנדט הבריטי, הייתה אמונה על קיום קשר הרדיו בין הארץ לחוץ לארץ, באמצעות אוניות או מתחנות ביבשה. הקשרים-אלחוטאים של "ההגנה" נקראו בשמם המחתרתי - "גדעונים".

תולדותיהEdit

יחידת "גדעון" הוקמה באפריל 1937 ובראשה עמד שמחה אבן-זהר שמונה על ידי מטכ"ל "ההגנה". את תנופתה הגדולה קיבלה היחידה לאחר מלחמת העולם השנייה עם הירתמות היישוב היהודי למבצעי העלייה וההעפלה של היהודים ניצולי השואה.

מערכת קשר הרדיו הייתה קיימת עוד בשנות העשרים, אך פרוץ המרד הערבי הגדול (19361939) והתרחבות ההתיישבות היהודית ברחבי הארץ יצרו צורך במערכת קשר יעילה שתאפשר העברת ידיעות במהירות רבה. לראשונה מופעל קשר אלחוטי (חד־סטרי, מהחוף לספינה) אל ספינת המעפילים "פוסידון" ב' על ידי ה"גדעונים" (אלחוטני ההעפלה). ספינת המעפילים הראשונה ממנה הופעל קשר דו־מגמי הייתה "אטראטו" א', בנובמבר 1938. הגדעוני על הספינה היה גרישא (צבי) שוטוב.

רשת קשר הרדיו של הגדעונים הייתה אחת משלוש רשתות רדיו עצמאיות שהשתייכו ל"הגנה" והיא פעלה באופן מחתרתי. הרשת נאלצה להתאים את דרכי ההתקשרות שבין הגורמים השונים לאילוצים של פעילות מחתרתית. מבחינה מקצועית האחריות והפיקוד על האלחוטנים היו של שירות הקשר הארצי של "ההגנה", החל מסוף שנת 1945 בפיקודו של יאן (יעקב ינובסקי ינאי) . בשנת 1945 היו לשירות הקשר 24 תחנות בבירות שונות באירופה ובארצות ערב. עם קום המדינה הפכו התחנות האלה ברוב בירות אירופה כתחנות רשמיות של השגרירויות הישראליות (במסגרת התח"ל).

בסוף שנת 1945 הוציא המטה הכללי של ה"הגנה" פקודה על כפיפות "גדעון" לשירות הקשר, וזו לשונה:

  1. הרשת באירופה מתנהלת על ידי המחלקה הכללית בארץ.
  2. באירופה יתמנה מרכז מטעם המחלקה.
  3. למרכז כפיפות כפולה:
    1. מוסד המרכזי המנהל את העניינים באירופה.
    2. למחלקה בארץ.
  4. המוסד המרכזי באירופה יקבע את הצרכים בתחנות, את מקום התחנות, ואת הצרכים ב"גדעונים" לליווי, ואת ענייני ביטחון התחנות.
  5. המחלקה תקיים את התחנות, תקבע את העובדים, תנהל את המעבדות, תנהל את הדרכת העובדים.
  6. כל הגדעונים הנשלחים לאירופה עומדים לרשות המרכז מטעם המחלקה. הוא אחראי לקביעת מקומו של כל אחד מהם לאימונו ולטיפול בו. {המרכז הראשון היה משה ירושלמי (זיק), שכינויו היה "מריו}.
  7. המחלקה מכינה עובדים ומעבירה אותם לחו"ל בהתאם לצרכים הנקבעים על ידי המוסד המרכזי באירופה. {המוסד לעלייה ב'}
  8. על יד המרכז יהיה חבר עובדים לצרכיי אימון, עבודת מעבדות, פיקוח, בהתאם לצורך.
  9. בכל ארץ, בה נמצאת או תקום תחנה, יתמנה על ידי המוסד המרכזי באירופה איש-ממונה על התחנה מבחינה עניינית. עליו הדאגה לקביעת המקום, סדרי הזהירות וכו'.
  10. לעובדי התחנות בארצות כפיפות כפולה:
    1. לממונה בארץ הזאת מטעם המוסד המרכזי.
    2. למרכז המחלקה.
  11. תקציב מרכזי יועמד לרשות המחלקה לתקופה מסוימת, בהתאם לצרכים שייקבעו. תקציב זה יהיה טעון בדיקה במידה שיוטלו על המחלקה תפקידים נוספים. בתחומי התקציב רשאית המחלקה לעבוד מבלי להזדקק לאישורים נוספים.

בשנים 1945–1948 היו חלק ניכר מה'גדעונים' באוניות המעפילים חברי פלמ"ח שהושאלו מיחידותיהם לצורך מילוי המשימה. הם שובצו לתפקידם בהתאם לקביעת 'המוסד', שנעשתה בתיאום עם יעקב (יאן) ינובסקי (ינאי), ראש שירות הקשר הארצי ב'הגנה'. ב־65 ההפלגות של אוניות מעפילים שהצליחו לפרוץ את הסגר הבריטי או שנלכדו בידי הבריטים באותן שנים, פעלו 56 'גדעונים'. באחדות מההפלגות תיפקדו באונייה שני 'גדעונים'. חלק מהם השתתף במהלך התקופה ביותר מהפלגה אחת.[1]

משה ירושלמי היה מפקדם הראשון של ה'גדעונים' באירופה. במחצית 1946 הוא שב ארצה ומונה כמפקד רשת 'גדעון' ואלחוטני ההעפלה בארץ. את מקומו באירופה מילא פרץ ברם, ובהמשך מיכאל (מייק) הררי. ה'גדעונים' עברו קורסים קצרים בטכנאות ובתיקון מכשירים, וצוידו בחלקי חילוף למקרה הצורך. לימים קיבלו מכשיר נוסף כרזרבה.[1]

ההעפלה לארץ, הן לפני מלחמת העולם השנייה והן אחריה, נעשתה באופן בלתי-לגאלי, כשספינות המעפילים של ההגנה הובאו במסגרת המוסד לעלייה ב'. מבצע העפלה זה הצריך יצירת מערכת קשר אלחוטית בין ספינות העפלה, נמלי היציאה, המטה באירופה והמטה בארץ. תחנות האלחוט של הגדעונים פעלו בזמנים שונים באזורים רבים: במזרח התיכון, אירופה ובארצות הברית בעיקר למען יצירת קשר בין ספינות המעפילים לבין הארץ. לפיכך, הגדעונים היו צריכים להתמודד עם האתגרים הבאים:

  • עקב פעילותן החשאית מוקמו תחנות הרדיו באזורים מבודדים ובסביבה שאינה מתבלטת. מיקומן הבעייתי של התחנות מנע לעיתים מתיחת אנטנות מחוץ לדירות שבהן הן פעלו (טיב הקליטה הוא אופטימלי באופן זה).
  • תחנות הרדיו מוקמו בדירות קטנות על מנת שלא יעוררו חשד. על אף שעלויות החשמל שנדרשו להפעלת רדיו היו נמוכות, צריכת החשמל באותן דירות היו גבוהות מהצפוי. דירות אלו היו נתונות למעקב בעקבות העלייה בצריכת החשמל.
  • שידור ממדינות שנתפסו כידידותיות לא התאפשר, לכן תחנות מסוימות שימשו כתחנות קליטה (קליטת מסרים) בלבד. המסרים הגיעו לתחנות אלו מספר פעמים ביום, לעיתים ללא אישור לגבי קליטתם.

רוב הגדעונים פעלו ברשת תחנות הרדיו ביבשה. להלן רשימת התחנות החשאיות ביבשה שפעלו משנת 1942 ועד הקמת המדינה[2]:

מספר מדינה עיר כינוי הערות
1 לבנון ביירות רות
2 סוריה דמשק שכנתי
3 סוריה חאלב מלוניה
4 סוריה חומס רבקה
5 עיראק בגדאד ברמן
6 מצרים קהיר גושן
7 איראן טהרן אלון
8
9 איטליה נאפולי ליאונרד
10 איטליה מילאנו ליאונרד
11 איטליה בארי ליאונרד
12 איטליה מראנו (גבול אוסטריה) ליאונרד
13 איטליה רומא ליאונרד
14 צרפת פריז יסער
15 צרפת מרסיי סידני
16 קפריסין מחנה ב' רייס
17 אוסטריה אינסברוק קלילה
18 אוסטריה וינה
19 הולנד הבריגדה היהודית צבעוני
20 בלגיה הבריגדה היהודית יהלום
21 יוון אתונה גבריאל
22 גרמניה מינכן סם
23 רומניה בוקרשט מוריס
24 צ'כוסלובקיה פראג פקטה
25 יוגוסלביה שיבניק יורם
26 שווייץ בזל פנינה קליטה בלבד
27 אנגליה לונדון נעמה קליטה בלבד
28 ארצות הברית ניו יורק צמרת קליטה בלבד
29 קפריסין מחנות המעצר
30 ארץ ישראל כללי ארצי
31 ארץ ישראל חיפה חופי

הגדעונים על אוניות הרכש[2]Edit

 
צבי כרמל- גדעוני על אוניית הרכש "הזקן", 01/1949
 
גדעונים על סיפון האוניה "רקס"- "דניאלה", 04/1949

הגדעונים שירתו גם כאנשי קשר על אוניות הרכש של ההגנה, שהביאו נשק ותחמושת מאירופה למדינה שבדרך.

 
יונה ז'באן וצבי כרמל על סיפון האוניה "בהירה", 03/1949
 
על סיפון אוניית הרכש "ירדנה", נובמבר 1948

לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה רשת התקשורת של הגדעונים לרשת התח"ל (תחנות חוץ לארץ), בשלב ראשון התח"ל היה שייך למשרד החוץ, ולאחר מכן למוסד. מייסד התח"ל היה משה ירושלמי.

שם הספינה תכולה נמל הפלגה מקום הורדה תאריך ההגעה גדעוני
נורה 4,500 רובים, 200 מקלעים, 5 מיליון כדורים שיבניק (יוגוסלביה) תל אביב 1 אפר׳ 1948 אברהם ליכובסקי
רקס Ressurectio- הפלגה 1 20 תותחי נ״מ 20 מ״מ על תחמושתם מרסיי תל אביב 23 אפר׳ 1948
ארז-בהירה Borea הפלגה 1 5 תותחי 65 מ״מ על תחמושתם מרסיי תל אביב 15 מאי 1948 נחמן בורשטין
הזקן Maestralle- הפלגה 1 5,000 רובים, 12 מרגמות 120 מ״מ, 25 תותחי 65 מ״מ מרסיי תל אביב 25 מאי 1948 נחום מנור
רקס- הפלגה 2 10,000 רובים, 1,424 מקלעים, 5 תותחי נ״מ 20 מ״מ, 10 תותחי 27 מ״מ, 17.5 מיליון כדורים מרסיי, שיבניק (יוגוסלביה) תל אביב 30 מאי 1948 עובד שדה
אטלס Apuania 13 מקלעים, 170 טון כדורים אלג'יר תל אביב 6 יוני 1948 אברהם ליכובסקי
ההר- הפלגה 1 270 טון חומר נפץ נאפולי תל אביב 6 יוני 1948 יחיאל אדמוני
בהירה- הפלגה 2 4 תותחי נ״מ 20 מ״מ, 20 תותחי 65 מ״מ, 10 תותחי 75 מ״מ, 10 טנקים, תחמושת מרסיי תל אביב 15 יוני 1948 נחמן בורשטין
יענקלביץ 200 טון חומר נפץ, תחמושת גנואה תל אביב 22 יוני 1948 חיים גירון
הזקן- הפלגה 2 10,000 רובים, 3,300 מקלעים, 35 מיליון כדורים שיבניק (יוגוסלביה) תל אביב 27 יוני 1948 נחום מנור
שיעו Scio- הפלגה 1 200 טון דלק מטוסים בדרך ממרסיי לשיבניק, 10,000 כידונים, 15 מיליון כדורים שיבניק חיפה 8 יוני 1948 אבינועם אדם
פראטו מכשירי קשר וספינת משמר לחיל הים נאפולי תל אביב 13 יוני 1948 בני גפן
הפורצים מ-17 ספינת משמר לחיל הים מונפלקונה (איטליה) תל אביב 28 יוני 1948 ראובן אורן
רקס- הפלגה 3 2,100 רובים, 28,000 כדורים, 300 טון חומר נפץ,

100 מוקשים ימיים

נאפולי תל אביב 25 יולי 1948 נחמן בורשטין
בהירה- הפלגה 3 50,000 פגזי 65 מ״מ, כדורים איטליה תל אביב 20 אוג' 1948 שלום בורשטין
ההר Montechiaro- הפלגה 2 20 תותחי נ״מ 20 מ״מ על תחמושתם מרסיי חיפה 30 אוג' 1948 אורי גורן
דרומית Kefalos דלק מטוסים, 2,000 פצצות אוויר, 36 תותחי 75 מ״מ,500 מקלעים, 17,000 פגזים טמפיקו (מקסיקו) תל אביב 8 ספט' 1948
הזקן- הפלגה 3 39 תותחי 75 מ״מ, 50,000 פגזים 75 מ״מ,

150,000 פגזים 20 מ״מ

מרסיי (צרפת), שיבניק (יוגוסלביה) חיפה 16 ספט' 1948 יחיאל אדמוני
שיעו- הפלגה 2 27 תותחי נ״מ 20 מ״מ, 127,000 פגזים,

50 טון חומר נפץ

נאפולי חיפה 21 ספט' 1948 אבינועם אדם
רקס- הפלגה 4 27 תותחי נ״מ 20 מ״מ, 20 טון פצצות אוויר, 50 טון חומר נפץ, פגזים, 19 גנרטורים שיבניק חיפה 26 ספט' 1948 זכי קייני
חבצלת חומר נפץ, ציוד לתע״ש נאפולי חיפה 6 אוקט' 1948
פרא- הפלגה 1 1,291 מטולי נ״ט, 290 טון חומר נפץ, 3,832 פגזים, 1,797 פצצות תאורה, 24,000 מרעומים גנואה חיפה 11 אוקט' 1948 נחמן בורשטין
רקס- הפלגה 5 191 טון חומר נפץ מסינה (איטליה) חיפה 18 אוקט' 1948 יהודה לימוני
שיעו- הפלגה 3 400 טון ציוד לחיל האוויר, 3 סירות מחץ לחיל הים נאפולי חיפה 28 אוקט' 1948 משה תנורי
ההר – הפלגה 3 12 תותחים 75 מ״מ, 20 תותחי נ״מ 20 מ״מ מרסיי חיפה 31 אוקט' 1948 חיים גירון
פרא – הפלגה 2 315 טון כדורים ורקטות מולפטה איטליה חיפה 31 אוקט' 1948 יהודה לימוני
ארסיה- הפלגה 1 9 טנקים, 6 תותחים ימיים 102 מ״מ, 6 תותחים ימיים 76 מ״מ, 9,000 פגזים, 27,000 פצצות אוויר, 24 טון אבק שריפה ליבורנו, נאפולי (איטליה) חיפה 9 נוב' 1948 שמשון לוטן
הזקן- Maestrale

הפלגה 4

12 מרגמות 120 מ"מ, 6 תותחי 105 מ"מ, 6 תותחי נ"ט 50 מ"מ, 12 תותחי נ"ט 47 מ"מ, 103,000 פגזים, 245,000 כדורים, 239 טון משטחי פלדה לשדות תעופה, 500 טון דלק מטוסים ליבורנו, איטליה

גנואה, איטליה

חיפה 12 נוב' 1948 צבי כרמל
היונה- הפלגה 1 650 טון חומר נפץ, 3,000 פצצות אוויר, 5,000 פגזים, 80 רקטות, 140,000 כדורים נאפולי חיפה 14 נוב' 1948 יחיאל אדמוני, זכי קייני
בהירה- הפלגה 4 10 טנקים, 200 טון משטחי פלדה לשדות תעופה,

נורי תאורה

ליבורנו (איטליה) חיפה 15 נוב' 1948 אברהם בכר
רקס- הפלגה 6 12 טנקים, 30 משטחי פלדה לשדות תעופה, תחמושת ליבורנו חיפה 24 נוב' 1948 חיים גירון
פרא- הפלגה 3 3 מיליון כדורים, 40,000 פגזים, 200 טון חמר נפץ, 5 טון אבק שריפה גנואה חיפה 27 נוב' 1948 נחמן בורשטין
ההר- הפלגה 4 363 טון משטחי פלדה לשדות תעופה בארי (איטליה) חיפה 1 דצב' 1948
הזקן- הפלגה 5 6 תותחי 105 מ"מ, 12 תותחי נ"ט 60 מ"מ, 12 תותחי נ"ט 47 מ"מ, 12 מרגמות 120 מ"מ, 103,000 פגזים, 245,000 כדורים, 239 טון משטחי פלדה לשדות תעופה, 500 טון דלק מטוסים. מרסיי, צרפת חיפה דצמבר, 1948 צבי כרמל
בהירה- הפלגה 5 50,000 פגזים, 500 טון חומר נפץ איטליה חיפה 19 דצמ' 1948 יהודה פייס
איריס 8,500 פצצות אוויר, כדורים שיבניק (יוגוסלביה) חיפה 18 דצמ' 1948 ראובן ארנון
משמר העמק חלקי מטוסים פמגוסטה (קפריסין) חיפה 20 דצמ' 1948
היונה- הפלגה 2 250 פצצות אוויר, 1,000 טון חומר נפץ מולפטה (איטליה) חיפה 26 דצמ' 1948
ארסיה- הפלגה 2 8 טנקים, 10,000 פגזים, 800 טון חומר נפץ ליבורנו, נאפולי חיפה 3 ינו' 1949 יהודה לימוני
רקס- הפלגה 7 326 טון חומר נפץ גנואה, טרנטו חיפה 10 ינו' 1949 חיים גירון
פרא- הפלגה 4 182 טון חוטי תיל, 12.5 טון ברזנט, 2,800 ק׳״ג בד יוטה להסוואה בארי חיפה 12 ינו' 1948
הזקן- הפלגה 6 600 טון חומר נפץ מנפרדוניה, איטליה חיפה 30 ינו' 1949 צבי כרמל

המלווה בהפלגה זו היה דן בן אמוץ

רקס- הפלגה 8 94 טון חומר נפץ, 9,618 פגזים, 1,200 פצצות אוויר, 80,562 מרעומים, 1.3 מיליון כדורים, 150 פצצות עשן איטליה חיפה 10 פבר' 1949 יהודה פייס
ארסיה- הפלגה 3 11 מטוסי קרב, 2.6 מיליון כדורים, פגזים שיבניק חיפה 18 פבר' 1949 יהודה לימוני
שיעו- הפלגה 4 6 מטוסי קרב, 2,272 פצצות אוויר, 396 מוקשים, 10 גנרטורים שיבניק חיפה 19 פבר' 1949 נחמן בורשטין
בהירה- הפלגה 6 636 טון חומר נפץ, 52 טון אבקת שריפה, 161 טון חלקי טנקים איטליה חיפה 19 פבר' 1949 צבי כרמל
הזקן- הפלגה 7 424 טון חומר נפץ, 15 טון אבקת שריפה, 640 רקטות, 250,000 כדורים, 4,200 טון חלפים לטנקים,

4.5 טון מוקשים, 9,285 פצצות אוויר

נאפולי, גנואה חיפה 19 מרץ 1949 צבי כרמל
שיעו- הפלגה 5 7 מטוסי קרב שיבניק חיפה 23 מרץ 1949 יהודה לימוני
ארסיה- הפלגה 4 9 מטוסי קרב שיבניק חיפה 23 מרץ 1949 נחמן בורשטין
שיעו- הפלגה 6 24 תותחים 25 מ״מ, 120,000 פגזים גנואה חיפה 23 מרץ 1949
הזקן- הפלגה 8 191 טון חומר נפץ, 124 טון אבק שריפה,

24,000 פגזים, 400,000 כדורים

גנואה חיפה 26 אפר' 1949 אהרן קינן
רקס- דניאלה- Resurectio-הפלגה 9 200 טון פצצות אוויר, 142 טון חומר נפץ, 9,263 פגזים מולפטה, איטליה חיפה 28, אפר' 1949 צבי כרמל
ירדנה ציוד שפונה מאחד הבסיסים + זוג עולים בארי או נפרדוניה, איטליה חיפה מאי 1949 צבי כרמל
שיעו- הפלגה 7 24 תותחי 75 מ״מ, 120,000 פגזים גנואה חיפה 15 מאי 1949 אהרן קינן
רקס- הפלגה 10 20 תותחי נ״מ 20 מ״מ, פגזים, פצצות אוויר גנואה חיפה 3 יונ' 1949 יהודה לימוני
הזקן- הפלגה 9 6 תותחים ימיים ואביזרים לה ספציה (איטליה) חיפה 20 יונ' 1949 צבי כרמל (?)
רקס- הפלגה 11 385 טון חלקי זחל״מ, 112 טון חומר נפץ, 66 פצצות אוויר, 34,000 פגזים גנואה חיפה יול' 1949

הגדעונים[3][2]Edit

חלק גדול מה'גדעונים' שהפליגו באניות המעפילים בשנים 1945–1948 היו חברי פלמ"ח.

שמות ה'גדעונים' שפעלו באותה תקופה הם:

אבידור ישראל בן-יעקב (יעקובוביץ) זאב גריף (נורקין) פנינה טוק (בק) רחל מאיר יונה פייס יהודה ראפ מרגוט
אביטל אסתר בן-ישי עזריאל גרשוני נעמי טיר מאיר מוזס קרין פינקרפלד-מאיר איה ראשוני נרי
אבינועם יונה בן-מרדכי (מראד) אברהם דודו יהודה טרטקובר (זיו) רות מונדרר מנחם פלוס לובה רבינוביץ יעקב
אבידוב (שיינבלום) אהרון בן-עמי מנחם דוחן יפה יהל (סברוביץ) יוכבד מופת (מויפס) יוכבד פלש משה רובינשטיין רענן
אבן-זהר (פינקלשטיין) שמחה בעל-קורא משה דוידי צבי יוסף ליפשיץ גד מיזלס ישעיהו עובד שדה רוזן (דודוביץ) צפורה
אדם אבינועם (קופרשטיין) בצר (ליכמן) רחל דיין רות ינאי (ינובסקי) יעקב מיזלס רפי פייג פתחיה רוזן (הנזי) שלמה
אדם-זופרנסקי מוניה בר-גיורא (גרצר) אמנון דרור (פינסקי) צפורה יעקובי צבי מיכאלי-מיכאליס יעקב פפיש שרה רוזנברג פרץ
אלנתן (קונירש) צבי בר-מאיר (פיפרברג) חיה הילדסהיימר חוה יפה יוסף מיכאלי-קלר אהרון פפרטקין (פורת) חיים רונן (אריאלי) עדה
אדמוני יחיאל ברויאר יצחק הלל (גולדווטר) סם יצחקי (ברנצווייג) מנחם מילר מילטון פקטה יקותיאל רופא מלכה
אור (אורבוך) אביגדור ברם פרץ הלל (מאירוב) רות ירון (ירדני) אלישבע מימון (וסרמן) בנימין פרידלנדר חיים רז-רייזר נפתלי
אלנתן רבקה ברנדייס שרגא הלפרין שולה ירושלמי משה מימון (מחניימי) דרורה פרלמן רות ריזר (פלץ) רות
אורן (אורנשטיין) ראובן ברקוביץ (ברקו) בני הקטין יצחק ישראלי (לוסטיג) יוסף מלכין שרה צידון יואש ריינס בתיה
בוכוול (הכט) מרים גדרון (הוז) תמר הר אברהם ישראלי (נתן) ליכובסקי מנור נחום צימר יצחק ריינס מאיר
ארנון (ארנובסקי) ראובן גוטפריד שלמה הרמן אלזה כהן (קאהן) מקס נבו יהודית צפריר ידידיה רייס אברהם
ארצי רפאל גולדווסר אברהם הררי מייק כהן זלמן נבל משה קאהן מקסי שבתאי אברהם
אלרום אריאלה גולדיס (ברזילי) חיים ווהל יוכבד כהן חבקוק נחמני גבריאל קאופמן (שייקוביץ) מרגלית (מילה) שדה עובד
אמיתי צבי גולן יצחק ויץ (אינגבר) שולמית כהן שרגא נימצוביץ' יוסף קוברסקי אליהו שוטוב גרישא (צבי)
אשל (שוהם) תמר גורביץ-ארלוזורוב שולמית ורדי אריאל כרמל (קרוכמל) צבי נפחא ביבה (חביבה) קוזלובסקי חיה שחר (גפן) תמר
אפרתי (צ'ינינסקי) גרשון גורדון (גדרון) מוסיק זאבי מרגוט כרמלי (קלירס) שושנה נמרי דבורה קונפינו (סרני) הגר שטרן (שביט) יחזקאל
בורשטין נחמן דוד גורדין מישה (מיכאל) זוהר עלי כשדן רבקה נצר יעקב קוסוביצקי שרה שי צדיק
ארזי יגאל גורן (גוטהלף) מרגה זחובסקי אהרון לב רות סייג (צאיג) יצחק קופשטיין (אבינועם) אדם שילוח (שלוכאור) חנן
אפשטיין שלומית (הלוי) גורן (גרינבלט) אורי זיבנר (סלוצקין) שרה לביא (ליפשיץ) שלמה סינקלר דב קורנגולד צבי שינבלום אהרון
בורשטיין שלמה גירון חיים זיו רות לביא (למברגר) ישעיהו סירבלה (הירש) חוה קיני (קולמן) זכריה שינבלום אריה
בורשטיין שלום גלעדי בלה זיפשטיין ויקטור לביא לאה סירני חנה קיני שושנה שמר עדה
בן-חיים מנשה גלר לובה זמיר (זיסר) אביבה לוטן (לוציאן) שמשון סנדלר דני קינן (קנטי) אהרון שמשון לזרובסקי
בלוך חיים גניזי שמואל חוביבה שמשון לוי מינצי גד עופר רות (חייקין) קינן אהרון שני (שינא) אליהו
ארנון (פיצ'ביץ) יוסף גפנר (גפן) בנימין חטנה רן לוי עובדיה עמיר (זבלודובסקי) רחבעם קירשנר גבריאל שפינגרן (מנוא) יוחנן
בית-דין צבי גרואג (שנברג) תמר חיטרון (בסלבסקי) חביבה לוין- הלוי צבי ד"ר עמית אהרון קלברש בנימין (בני) שפיצר ראובן
בכר אברהם גרוס ראובן חייקינד אריה לוין גורדונה ענב (טריביטש) עזריאל קלירס (כרמלי) שושנה שפירא יעקב
בלצן חנוך גרזון יוסף חן (חייקין) נועה לזרובסקי יוסף עציון (צויגנבאום) גרשון קלר (יותם) מנחם שפירא תמר
בלקין ירחמיאל גרינפלד יונה חפץ (יפה) אפרת ליכובסקי אברהם פורת (פרטקין) חיים קלר מנחם שקד מיכאל שריד חיים
בינט מאיר מקס דוידוביץ (רוזן) ציפורה טולידאנו יצחק לימוני יהודה פזי יצחק קמינר נתן תנורי משה (מוסה)
אדמון-רפפורט שמואל רגלינסקי (זרחי) רות טרייביש (עינב) עזריאל לשנר אריה ראובן ארנון (יוסף) תנחלסון אברהם

לקריאה נוספתEdit

קישורים חיצונייםEdit

הערות שולייםEdit

  1. ^ 1.0 1.1 חברי הגדעונים ומפקדם, אתר הפלמ"ח
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 דניאל רוזן, גדעונים, ישראל: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2017
  3. ^ ה"גדעונים" - רשימת שמות החברים, אתר הפלמ"ח