כדור דייסון

מבנה על היפותטי

כדור דייסון הוא מגה-מבנה היפותטי, שתואר לראשונה במאמר "חיפוש אחר מקור מלאכותי דמוי כוכב לקרינה תת-אדומה" של הפיזיקאי פרימן דייסון בעיתון האמריקאי Science בשנת 1959. המאמר מתאר מבנה חלול דמוי כדור, המקיף כוכב ומאפשר לאגור את האנרגיה הנפלטת ממנו.

כדור דייסון ברדיוס יחידה אסטרונומית אחת

על אף שדייסון הוא שזכה לקרדיט על הפרסום של עקרונות הכדור, הרעיון תואר לפני כן על ידי אולף סטפלדון בספרו "Star Maker" משנת 1937. דייסון עצמו לא התמקד בפרטים הטכניים הכרוכים בבניית הכדור, אלא בעקרון לפיו תרבות מתקדמת דיה עשויה לנצל את מלא המשאבים הזמינים במערכת שמש שלמה. תרבות שכזו מסווגת כתרבות מטיפוס II בסולם קרדשב, המדרג תרבויות בהתאם להישגיהן הטכנולוגיים.

דרכי גילוי

עריכה

אחד ההסברים שניתנו לתופעת הכוכבים הנעלמים[1] הוא באפשרות שאלו כוכבים המוקפים בכדור דייסון, אך סקרים מאוחרים לאותם נעלמים לא זיהו מועמדים טובים להשערה זו[2][3].

הכוכב KIC 8462852, התפרסם בכך שחלה בבהירותו סדרת שינויים יוצאי דופן, שאינם ניתנים להסבר באמצעות תופעות אסטרופיזיקליות מוכרות. האסטרונום ג'ייסון רייט ציין כי הסתרת חלקים מהכוכב על ידי מגה-מבנה חוצני, כדוגמת כדור דייסון, עשויה ליצור תבנית אור דומה, אך השערתו נחשבת לבלתי סבירה.[דרוש מקור]

ישנה דרך לזהות אפשרות לכדור דייסון על ידי מדידת חריגות באור המגיע מכוכב, באופן שיש יחס שונה מכמות האור שצריכה להגיע לכדור הארץ בהתבסס על סוג הכוכב, לעומת הקרינה התת-אדומה. נעשו מחקרים שונים שהצביעו על כוכבים בהם יש חריגות בלתי מוסברות, ולכן עלתה האפשרות שאולי אותם כוכבים מוקפים בכדורי דייסון[4][5][6].

נחיל דייסון

עריכה

נחיל דייסון הוא מגה-מבנה, הדומה לכדור דייסון במטרותיו, אך שונה בצורתו. הנחיל מונה לוחות סולריים רבים המקיפים כוכב בתצורת מערך מובנה ומסודר, ומנצלים את האנרגיה האלקטרומגנטית האצורה בפוטונים שנפלטים ממנו כאור וכחום. אפשרות נוספת לניצול האנרגיה הוא מערך מראות, אשר יחזיר את אור הכוכב וירכז אותו בתחנות איסוף.

היתרונות שבנחיל דייסון על פני כדור דייסון

עריכה

עמידות לנזקים

עריכה

מכיוון שכדור דייסון הוא גוף קשיח, קיימת סכנה כי יינזק קשות מפגיעת מטאוריטים, עד לכדי השמדתו המלאה. לנחיל דייסון, לעומתו, ייגרם נזק נקודתי וזניח בסיטואציה דומה.

שליטה בכמות האנרגיה

עריכה

כדור דייסון חוסם את כל האור שפולט הכוכב, ולכן עלול להפר את המאזן האקולוגי המתקיים בכוכבי הלכת במערכת השמש ולהזיק לו. לעומתו, בנחיל דייסון ניתן לשלוט במדויק בכמות האור המנוצלת, ולאפשר לעודפי האנרגיה להמשיך בטבעיות אל כוכבי הלכת הזקוקים להם.

משאבים

עריכה

על מנת להשלים את הספירה האטומה שמהווה את כדור הדייסון יש צורך בכמות עצומה של חומרי גלם. לעומת זאת, נחיל דייסון בנוי מיחידות קטנות ובדידות שביניהן חלל ריק, ועל כן כמות החומר הדרושה להשלמתו פחותה בהרבה.

מורכבות הבניה והתחזוק

עריכה

כדור דייסון מחייב דיוק הנדסי רב מרגע תחילת העבודות להקמתו וכן לאחר השלמתו הסופית, כאשר כל טעות או חוסר דיוק עלולים להיות הרי אסון. לעומת זאת, היחידות המרכיבות את נחיל הדייסון עצמאיות, מודולריות ואינן תלויות זו בזו לשמירה על שלמות המבנה, דבר המקל משמעותית על יצירת הנחיל ועל תחזוקתו.

החסרונות שבנחיל דייסון על פני כדור דייסון

עריכה

כדור דייסון אוסף 100% מהאנרגיה שמפיק הכוכב, בעוד שכמות האנרגיה שנאספת על ידי נחיל דייסון בהכרח קטנה יותר.

בתרבות

עריכה

בתרבות הפופולרית, זכה המבנה ההיפותטי להתייחסות ביצירות מדע בדיוני רבות, כדוגמת סדרת ספרי המדע הבדיוני "עולם טבעת" מאת לארי ניבן, "טבעת כארון" ו"הכדור שנופץ" מאת רוג'ר מקברייד אלן, ספר של דניס א. טיילור וסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים: הדור הבא"[7].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כדור דייסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה