כדרורית

כַּדְרוּרִית (שם מדעי: Wolffia) היא סוג צמח במשפחת הלופיים. עם סוג זה נמנים צמחי מים צפים, זעירים וחסרי שורשים, הגדלים במקווי מים עומדים או בזרימה איטית. פרחיו זעירים, ומיני הצמח נחשבים לקטנים מבין צמחי הפרחים. שמו העברי של הצמח מרמז על צורתו העגולה. שמו המדעי הוא על שם הרופא והבוטנאי הגרמני יוהאן פרידריך וולף (Wolff;‏ 1778–1806).

כדרורית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	כף צפרדע
משפחה:	לופיים
סוג:	כדרורית
שם מדעי
wolffia ‏שליידן, 1844

מיני סוג זה נבדלים מעדשת המים ואגמית, סוגים קרובים, במידותיהם. קוטרם הוא עד 1.2 מילימטר, בעוד אורכם של עלי עדשת המים אינו יורד משני מילימטר, ואורכו של צמח האגמית אינו יורד מ-1.5 מילימטר. הבדל נוסף בין הסוגים הוא בשורשים: לאגמית למעלה מ-2 שורשים, לעדשת המים שורש יחיד, ואילו לכדרורית אין שורשים כלל.

שלושת הסוגים נחשבו בעבר כשייכים למשפחה נפרדת – משפחת עדשת המים (Lemnaceae) – ועם הרחבת משפחת הלופיים לאחר מחקרים גנטיים הם הועברו לתת-משפחת עדשת המים (Lemnaoideae) הכוללת 5 סוגים, מהם שלושה המיוצגים בצמחיית הבר של הארץ (והוזכרו בפסקה הקודמת).

לעיתים קרובות, צמחי הכדרורית חולקים את בית-גידולם עם צמחי עדשת-המים, ויוצרים מעין שטיח צפוף של צמחים במפלס של מקווי-מים מתוקים.

הסוג כולל כ-10 מינים בעלי תפוצה כלל-עולמית כמעט הם גדלים בכל יבשות העולם פרט לקטבים. בארץ ישראל גדל המין כדרורית המים (Wolffia arrhiza), אשר נכחד מהשרון אך עודו קיים ברמת הגולן.

הצמחים עצמם מכילים כ-40 אחוז חלבון – כמות גבוהה, הדומה לכמות החלבון בפולי סויה. בכך, יש בהם פוטנציאל כמזון עבור האדם, והם אכן מלוקטים לצורך כך בחברות מסורתיות.

לקריאה נוספת

• נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמ' 905. (הספר בקטלוג ULI)
• מיכאל זהרי (1982). כל עולם הצמחים: מורפולוגיה, ביולוגיה, סיסטמטיקה ואבולוציה, עמ' 595. תל אביב: עם עובד, תשמ"ב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כדרורית בוויקישיתוף

• כדרורית, באתר ITIS (באנגלית)
• כדרורית, באתר NCBI (באנגלית)
• כדרורית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• כדרורית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• כדרורית, באתר Tropicos (באנגלית)
• כדרורית, באתר GBIF (באנגלית)
• כדרורית, באתר IPNI (באנגלית)