כוריזיה בקבוקית
ציבה בקבוקית או כוריזיה בקבוקית (שם מדעי: Ceiba insignis, בעבר Chorisia insignis), הוא עץ נוי שפרחיו גדולים וצהובים בסוג צֵיבָּה (לשעבר שויך לסוג כּוֹרִיזִיָּה שבוטל) ממשפחת החלמיתיים (עבר שויך למשפחת הַבּוֹמְבַּקִּיִּים (Bombacaceae)), מסדרת החלמיתאים (Malvales). הוא גדל בר בעיקר באזורים טרופים יובשניים עונתיים באמריקה הדרומית מדרום אקוודור ועד צפון פרו[1][2].
כוריזיה בקבוקית | |
---|---|
כוריזיה בקבוקית במרום נווה, רמת גן | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו־פסיגיים |
סדרה: | חלמיתאים |
משפחה: | חלמיתיים |
סוג: | Ceiba |
מין: | כוריזיה בקבוקית |
שם מדעי | |
Ceiba insignis גיבס וסמיר, 1988 |
מאפיינים
עריכהעץ המגיע לגובה של 10 עד 15 מטר ויותר. הפריחה בקיץ. הפרחים גדולים בצבע צהוב בהיר.
העץ מאופיין בגזע עבה לא אחיד, דמוי-בקבוק ומכאן שמו. הגזע גם אינו ישר ומראהו כמו של אדם בגילופין, לכן נקרא העץ במקום מוצאו גם "העץ השיכור" (בספרדית: "palo borracho").
על הגזע קוצים גדולים וקשים. במקומות ציבוריים משתדלים להסיר אותם.
העלים מסורגים, מורכבים כעין כף יד. העלעלים 7, מוארכים או דמויי-ביצה הפוכה, מחודדים באופן פתאומי, משוננים כמשור, אורכם עד 12.5 ס"מ[3].
הפרי הוא הלקט גדול דמוי אגס אורכו עד 12.5 ס"מ.. עם ההבשלה הוא נפתח ב-5 קשוות ומתגלים זרעים העטופים בציצה לבנה ארוכה ואז הזרע נראה כגוש של צמר גפן.
שורשו שיפודי הצומח מטה מבלי לפגוע במדרכות[4] ולכן הוא מתאים לשמש כעץ נוי בעיר.
גלריה
עריכה-
שתיל כוריזיה בקבוקית
-
קוצי כוריזיה בקבוקית
-
פריחת כוריזיה בקבוקית
קישורים חיצוניים
עריכה- כוריזיה בקבוקית, באתר ITIS (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית, באתר NCBI (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית, באתר Tropicos (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית, באתר GBIF (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית, באתר The Plant List (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית, באתר IPNI (באנגלית)
- כוריזיה בקבוקית באתר הגן הבוטני חוות הנוי
הערות שוליים
עריכה- ^ Ceiba insignis (Kunth) P.E.Gibbs & Semir, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Ceiba insignis (Kunth) P.E.Gibbs & Semir, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 264
- ^ אתר חורשים