צמר גפן
צמר גפן הוא מוצר עשוי מכותנה טבעית לא מעובדת ומעוקרת.
שימושים
עריכהבשל היותו מוצר רך, סופג ואוורירי הוא משמש מצד אחד לספיגת נוזלים ותחליבים לצורך מריחתם על העור (בעיקר) ומצד שני, לריפוד ולהגנה על עצמים עדינים או שבירים. השימוש הראשון נפוץ בעיקר בתחומי הרפואה והקוסמטיקה – למשל, לשם ניקוי אזור של העור מספיגים צמר גפן בחומר חיטוי או במסיר איפור. השימוש השני נפוץ לריפוד אתרוג או לאריזה ביתית.
צמר גפן נמכר בעיקר בבתי מרקחת בצורה רציפה הניתנת לתלישה או בכדורונים מוכנים מראש, לבנים או צבעוניים (לרוב להסרת איפור). צמר גפן נמכר גם כ"צמרונים" לניקוי אוזניים. בשני קצותיו של כל מקלון (עשוי עץ או פלסטיק) מלופף צמר גפן דחוס. גם את צמר הגפן שבקצה המקלון ניתן להספיג בחומר נוזלי או בתחליב כדי לנקות אזורים קטנים בדיוק מרבי.
היסטוריה
עריכההשימוש הרפואי הראשון בצמר גפן נעשה במאה ה-19 על ידי ד"ר ג'וזף סמפסון גמג'י, רופא ממוצא איטלקי ששירת כמנתח בבית החולים של המלכה בברמינגהאם, אנגליה. הוא סלל את הדרך למניעת זיהומים בניתוח, וב-1880 המציא את "גמג'י טישו" (Gamgee Tissue) – תחבושת כירורגית שהורכבה משכבה עבה של צמר גפן בין שתי שכבות של גזה (רשת) סופגת. המצאתו נחשבת לפיתוח משמעותי במניעת זיהומים בפצעי ניתוח והיא הבסיס לתחבושות מודרניות רבות.
מקור השם
עריכהמקור השם הוא שיבוש שמו העברי הקדום של צמח הכותנה – גפן הצמר – שנקרא כך בשל דמיון עליו לעלי הגפן.
גפן שיבשה, אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר, אף צמר גפן אסור ואינו מקדש
הציטוט מתייחס לאיסור כלאיים: אסור לזרוע זרעי כותנה (גפן הצמר) עם זרעי גפנים למרות הדמיון ביניהם.[1] רוביק רוזנטל ב"מילון הצירופים" תולה את השם העברי למוצר גם בהשפעת המילה המקבילה בגרמנית לכותנה Baumwolle (צמר עץ) ובהשפעת המונח האנגלי ל"צמר גפן" – cotton wool (צמר כותנה).[2]
תרבות
עריכהשימושו של המוצר "צמר גפן" כחומר ריפוד הביא לשימוש בצירוף הלשוני "צמר גפן" כדימוי להגנת יתר, בעיקר על ילדים. ניבים כגון "לעטוף / לגדל (ילד) בצמר גפן" משמשים להעברת ביקורת על הורות מגוננת יתר על המידה באופן חונק ולא בריא שלא מאפשר לילד להתמודד עם קשיים, להתחסן ולהתפתח. ניבים כאלה קיימים בכמה שפות אירופאיות:
- יידיש: וויקלען עמעצן אין וואַטע
- גרמנית: jemanden in Watte packen
- צרפתית: élever un enfant dans du coton[3]
צמר גפן מתוק (מוכר גם בכינויים "שערות סבתא", ס◌ֽוכר, שמבלולו או ימבמבם) הוא כינוי לממתק נפוץ העשוי מסוכר לבן. שם הממתק נגזר מהדמיון הצורני למוצר – הסוכר המומס לצורת שערות מלופף סביב מקל עץ ונראה כמו "ענן" אוורירי לבן ורך, גוש גדול של צמר גפן.
הערות שוליים
עריכה
- ^ ד"ר מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע, "מה מקור השם צמר גפן, הרי הצמח הוא כותנה?", מכון דוידסון לחינוך מדעי
- ^ רוביק רוזנטל (2009), "מילון הצירופים", צמר גפן, עמ' 764
- ^ רוביק רוזנטל (2009), "מילון הצירופים", עטף אותו בצמר גפן, עמ' 685