כורכומין

תרכובת

כורכומין (Curcumin) הוא החומר הפעיל העיקרי בכורכום. הוא מופק מקנה השורש (rhizome) של צמח הכורכום. הכורכומין נמנה עם הכורכומונואידים, פיגמנטים המקנים לכורכום את צבעו הצהוב-כתום ומשתייכים לקבוצת הפוליפנולים. פוליפנולים הן תרכובות כימיות טבעיות המיוצרות על ידי צמחים כתוצרי משנה של תהליכים שונים בצמח. במשפחת הפוליפנולים קיימות מעל 5,000 תרכובות שונות.

כורכומין (Curcumin)
Curcumin-enol.png
Curcumin Structural Formulae V.1.svg
שם סיסטמטי ‏(1E,6E)-1,7-bis (4-hydroxy-3-methoxyphenyl) -1,6-heptadiene-3,5-dione‏
שמות נוספים Curcumin
diferuloylmethane
C.I. 75300
Natural Yellow 3
כתיב כימי C₂₁H₂₀O₆ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 368.38 גרם/מול
מראה אבקה צהובה-כתומה בהירה
מספר CAS 458-37-7
טמפרטורת היתוך 183 °C
456.15 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קיימות ראיות מעטות בלבד לתועלת הרפואית שבצריכת כורכומין, ולא נמצאה לו יעילות רפואית קלינית.[1]

שימושים רפואייםעריכה

מחקרי מעבדה מצאו כי לכורכומין תכונות אנטי-דלקתיות,[2][3][4] אולם לא נמצאה תועלת בשימוש בכורכומין במחקרים ראשוניים או קליניים.[1] סקירה מערכתית של מחקרים שבדקו את השימוש בתוספים מבוססי כורכומין לטיפול בפצעים סוכרתיים לא מצאה תוצאה חיובית בשימוש עבור בני-אדם.[5]

זמינות ביולוגיתעריכה

במחקרים שבדקו את ספיגתו של כורכומין שנצרך דרך הפה גילו כי 40% עד 85% מהכורכומין עובר דרך מערכת העיכול ללא שינוי. כלומר, ספיגתו דרך המעי מוגבלת. מחקרים נוספים שבדקו כיצד ניתן להגביר את ספיגתו במעי, מצאו שתוספת של פפרין, המרכיב הפעיל בפלפל שחור, מגבירה את ספיגת הכורכומין במעי.[6]

תופעות לוואיעריכה

בכמויות צריכה רגילות עבור מבוגר בריא, הכורכומין נחשב כבטוח לשימוש.[1] צריכת כמויות גדולות עלולה לגרום לבחילה, בעיות עיכול או שלשול.[1] מומלץ לסובלים ממחלות כיס המרה להימנע מצריכה כורכום כתוסף מזון, כי הוא עלול להחריף את מצבם.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כורכומין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 "Turmeric". US National Institutes of Health, National Center for Complementary and Alternative Medicine. 2014. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2014. 
  2. ^ Gupta, Subash C.; Prasad, Sahdeo; Kim, Ji Hye; Patchva, Sridevi; Webb, Lauren J.; Priyadarsinic, Indira K.; Aggarwal, Bharat B. (2011). "Multitargeting by curcumin as revealed by molecular interaction studies". Nat Prod Rep 28 (12): 1937–55. PMC 3604998. PMID 21979811. doi:10.1039/c1np00051a. 
  3. ^ Abe Y, Hashimoto S, Horie T (1999). "Curcumin inhibition of inflammatory cytokine production by human peripheral blood monocytes and alveolar macrophages". Pharmacol Res 39 (1): 41–7. PMID 10051376. doi:10.1006/phrs.1998.0404. 
  4. ^ Goel A, Kunnumakkara AB, Aggarwal BB (2008). "Curcumin as "Curecumin": from kitchen to clinic". Biochem Pharmacol 75 (4): 787–809. PMID 17900536. doi:10.1016/j.bcp.2007.08.016. 
  5. ^ Maier, HM; Ilich, JZ; Kim, JS; Spicer, MT (2013). "Nutrition supplementation for diabetic wound healing: A systematic review of current literature". Skinmed 11 (4): 217–24; quiz 224–5. PMID 24053007. 
  6. ^ Anand, P.; Kunnumakkara, A. B.; Newman, R. A.; Aggarwal, B. B. (2007). "Bioavailability of curcumin: problems and promises". Molecular Pharmaceutics 4 (6): 807–818. PMID 17999464. doi:10.1021/mp700113r. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.