לוביאנקה
לוּבּיַאנקַה (ברוסית: Лубянка) הוא שמו העממי של בניין המטה הכללי של שירות הביטחון הפדרלי, אחד מיורשיו של הק.ג.ב. שנוסד לאחר פירוק ברית המועצות. הבניין נמצא בכיכר לוביאנקה בתחילת רחוב לוביאנקה גדולה, במשצ'אנקה, מוסקבה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | לוביאנקה, מטה שירות הביטחון הפדרלי הרוסי |
| כתובת | רחוב בולשאיה לוביאנקה 2 |
| מיקום | מוסקבה |
| מדינה |
 רוסיה |
| בעלים |
שירות הביטחון הפדרלי  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | המאה ה-19 – המאה ה-20 |
| אדריכל |
אלכסיי שצ'וסב, אלכסנדר איבנוב |
| סגנון אדריכלי |
נאו-בארוק, קלסיציזם סטליניסטי |
| קואורדינטות | 55°45′37″N 37°37′43″E / 55.7602157°N 37.62859469°E |
 | |
  | |
בעבר שכן במרתפי הבניין בית סוהר מפורסם, שבו נכלאו, עונו והוצאו להורג אנשים רבים מספור. הבניין, שנמצא בכיכר לוביאנקה במוסקבה, הוא בניין גדול עם חזית עשויה לבנים צהובות, אשר תוכנן על ידי אלכסנדר וסילייביץ' איבנוב (Александр Васильевич Иванов) בשנת 1897, ובהמשך נבנתה לו תוספת על ידי האדריכל אלכסיי שצ'וסב (Щусев) בין השנים 1940–1947.
לוביאנקה, אשר נבנה בשנת 1898 בסגנון נאו-בארוקי, נועד לשמש כמטה של חברת הביטוח הכלל-רוסית, וניכר ברצפות העץ היפיפיות שבו ובקירותיו בצבע ירוק בהיר.
לאחר המהפכה הבולשביקית נתפס הבניין על ידי הממשלה כדי לשמש כבניין מטה המשטרה החשאית, אשר נקראה אז צ'קה (Cheka). במהלך הטיהורים הגדולים של סטלין, הפכו משרדי הבניין לצפופים מאוד לאור גידול הצוות שעבד במקום. בשנת 1940 התבקש הארכיטקט הסובייטי המפורסם ביותר, אלכסיי שצ'וסב, להכפיל את גודלו של הבניין על ידי הוספת קומה והרחבת הבניין מאחור. תוכניתו של שצ'וסב הדגישה את סגנון הקלסיציזם סטליניסטי של הבניין. אולם שצ'וסב הספיק, בשנות הארבעים, לשנות רק המחצית השמאלית בחזית הבניין. זאת, עקב פתיחת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה ועיכובים נוספים. חזיתו הבלתי סימטרית של הבניין נותרה ללא שינוי עד לשנת 1983, כאשר תחת הנהגתו של יורי אנדרופוב הושלם שינוי המחצית הימנית בחזית והסימטריה הושבה לבניין, בהתאם לתוכניתו המקורית של שצ'וסב.
אף על פי שהמשטרה החשאית הסובייטית שינתה את שמה מספר פעמים, המטה הכללי שלה נותר כל העת בבניין. ראשי המשטרה החשאית, החל מלברנטי בריה ועד ליורי אנדרופוב, ישבו באותו משרד בקומה השלישית הצופה על פסלו של פליקס דזרז'ינסקי, מייסד הצ'קה. בחודש אוגוסט 1991, מיד לאחר כישלון הפיכת ינאייב נגד מיכאיל גורבאצ'וב, הופל הפסל על ידי מפגינים והועבר לגן הפסלים במוסקבה.
בית הכלא בקומת הקרקע של הבניין תואר בהרחבה בספרו הידוע של אלכסנדר סולז'ניצין "ארכיפלג גולאג". בין האסירים הידועים אשר נכלאו בבניין, עונו ונחקרו בו ניתן להזכיר את ראול ולנברג, נתן שרנסקי, הכומר הישועי וולטר צ'יזק והמשורר בנימין גוטיאנסקי. על אף החקירות הקשות, בית הכלא עצמו נחשב לטוב בברית המועצות, בשל הספרייה המצוינת (הספרים באו מבתי האינטליגנציה שנאסרה אז), גודל התאים, איכות המיטות, והמבחר הגדול במזון.
לאחר פירוק ארגון הק.ג.ב., הפך בניין לוביאנקה למטה הכללי של משמר הגבול הרוסי וכן שוכנת בו הנהלת שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, הפס"ב (ФСБ). כמו כן נפתח בבניין מוזיאון לתולדות הקג"ב. המטה הראשי של פס"ב נמצא בבניין אחר השוכן באותו כיכר לוביאנקה. בקרבת הבניין ניצבת אנדרטה לקורבנות הרדיפה הפוליטית בברית המועצות, שהוקמה על ידי ארגון ממוריאל.
