כלבו (מקומון)

מקומון חיפאי

כלבו (או בשמו המלא "כלבו – חיפה והצפון") הוא מקומון חיפאי, מקומון זה הוא השני הכי ותיק בישראל (אחרי "ערב ערב באילת"), ויוצא לאור מאז שנת 1974.

כלבו – חיפה והצפון
סמליל העיתון
סמליל העיתון
סמליל העיתון
סוג מקומון
תדירות שבועון
מו"ל רשת שוקן
מייסד שלמה תל, טדי אינס ודייוויד רוז
תאריכי הופעה 10 באוקטובר 1974 – הווה (49 שנים)
שפה עברית
מדינה ישראל
www.colbonews.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

כלבו נוסד על ידי טדי אינס בעת שהיה תקציבאי בסניף חיפה של סוכנת הפרסום "בינג ליניאל" (בבעלות יונה בינג ושמעון ליניאל), והעלה את הרעיון להוציא עלון פרסום בן מספר עמודים. הוא פנה לאיש העסקים דייוויד רוז שיצטרף כמשקיע. השניים פנו לשלמה תל, שגם עבד כתקציבאי ב"בינג ליניאל" והיה אחראי על מחלקת המודעות בחיפה ובעל קשרים נרחבים בעיר. בתחילה סירב שלמה תל להצטרף למיזם, לבסוף הסכים להצטרף בתנאי שהעלון יכלול גם כתבות וחדשות מקומיות. כלבו יצא לאור לראשונה ב-10 באוקטובר 1974.

זמן קצר לאחר יציאת הגיליון הראשון פרש דייוויד רוז מהמיזם והעיתונאי מרדכי לבנון הצטרף והיה לעורך הראשון שלו. אחת החשיפות הראשונות שפרסם העיתון היה שראש עיריית חיפה, ירוחם צייזל, שיקר לגבי גילו כדי שיוכל להמשיך לעבוד בעירייה ולא לצאת לפנסיה.

העיתון חולק תחילה בחינם ובשנת 1980, לאחר שהתבסס נמכר בתשלום. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, במשך מספר חודשים יצא כעיתון יומי, אך עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה חזר להיות שבועון. במשך שנים רבות היו ממוקמים משרדי העיתון ברחוב החלוץ 48 בחיפה, מאז 1998 הם ממוקמים בדרך יפו 145.[1]

בשנת 1981, רכש עמוס שוקן 25% מהבעלות בעיתון, שהיה אז חלק ממהלך בו הקים את רשת המקומונים שוקן (ב-1979 הקים את כל העיר בירושלים ואת העיר בתל אביב ב-1980). ב-1982 הציע לרכוש את מלוא הבעלות, מרדכי לבנון וטדי אינס הסכימו למכור את חלקם אך שלמה תל סירב והמשיך להחזיק ב-25% מהבעלות.[2]

בין השנים 1981–1985 התפרסם בכלבו המדור "ראש קטן", בעריכת יורם מארק-רייך, שהתפרש על פני 4 עמודים, והיה מעין עיתון בתוך עיתון. המדור עסק במוזיקת רוק ומטאל, הומור וסאטירה, קומיקס, מדע בדיוני ועוד. בני הנוער והצעירים תושבי חיפה העריצו את מארק-רייך וחבורתו, עליה נמנו צעירים שהפכו מאוחר יותר לעיתונאים וסופרים מצליחים, ביניהם אריק מירובסקי, לימור נחמיאס, ליאור פרי, אבי בליזובסקי ועוד. באוגוסט 1985 פרש מארק-רייך מהעיתון, עקב נסיעתו ללונדון לייצג שם את קול ישראל במשך חמש שנים, ועבר לכתוב מלונדון לעיתון המתחרה - "קול חיפה".

בשנת 1998, מוזג כלבו עם הוצאת המקומונים "הד הקריות", שמוציאה לאור מקומונים באזור הקריות, הגליל המערבי, נתניה וחדרה. "הד הקריות" הייתה בבעלות האחים שלמה ודורון לונדון והאחים עובד ניר ורוני נגרי, והחזיקה חמישה מקומונים: "צפון 1", "הד הקריות", "ידיעות הגליל", "חדשות נתניה" ו"חדשות חדרה".[3] ב-2005 החל מהלך של איחוד מערכות "כלבו" ו"הד הקריות" למערכת אחת. במסגרתה הם עדיין יופצו כשני עיתונים נפרדים, אולם הם יצאו מאותה מערכת.[4] אולם שנה אחר כך, פורקה הקבוצה עקב חילוקי דעות בין השותפים השונים, וקבוצת "הד הקריות" חזרה להיות עצמאית.[5]

בשנת 2002 נפטר מייסד העיתון שלמה תל באופן מפתיע כשהוא בן 62. תל היה שותפו של עמוס שוקן, בקבוצת מקומוני רשת שוקן עד יום מותו. בנו של שלמה שון תל ייסד את אתר לוח המודעות החינמי יד2, שפגע בהכנסות רשת שוקן ממודעות בתשלום.[6]

עם הכתבים בעיתון במהלך השנים נמנו יורם מארק-רייך, רונן ברגמן, רמי רוזן, אלי לוי, יוסי בר־מוחא, רויטל חובל, רועי שווץ, אבי בליזובסקי, דרור גלוברמן, אמנון בירמן וצדוק אשל.

תחקירים וחשיפות עריכה

במשך השנים פרסם "כלבו" מספר רב של תחקירים וחשיפות, בין המקרים הבולטים היו:

  • פינוי הבוצה מבתי הזיקוק - בסוף שנות ה-80, חשף העיתונאי והפובליציסט רונן ברגמן, שבבתי הזיקוק בחיפה הצטברה לאורך שנים כמות עצומה של בוצה מזוהמת שמכילה כמויות גדולות של דלקים, הפולטת לאוויר כמויות גדולות מאוד של אדים רעילים ומסרטנים. למרות הבטחות לפנות את הבוצה, החברה המשיכה לאחסן אותה במקום.[7]
  • פרויקט חזית הים העירונית - ביולי 2017 חשף העיתון כי למרות שתוכנית "חזית הים העירונית של חיפה" אושרה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה כבר ביולי 2012.[8] תוכנית שבמסגרתה יהפוך חלקו המערבי של נמל חיפה לנמל נוסעים בלבד ולצדו יפותח אזור שיכלול בתי קפה, מסעדות, מסחר ומגורים, היא טרם אושרה על ידי הממשלה. מינהל התכנון, שנמצא באחריותו של שר האוצר משה כחלון המתגורר בחיפה, לא דאג לאישורה של התוכנית, ובכך עיכב את מועדי מימושה מכיוון שבהוראותיה נקבע כי שלושה מתחמים במערב הנמל יפונו תוך חמש שנים מיום אישור התוכנית.[9]
  • התוכנית להקמת מסוף דלקים וחומרים מסוכנים בנמל המפרץ החדש - בדצמבר 2017 חשף העיתון שהתוכנית המפורטת של נמל המפרץ כוללת נמל דלקים, בניגוד להצהרות חברת נמלי ישראל ולהבטחות עיריית חיפה.[10]

עורכי העיתון עריכה

עורכיו במשך השנים:

  • מרדכי לבנון 1974-1982
  • דוני ענבר (עיתונאי) שנות ה-80
  • יניר אלפיה שנות ה-90[11]
  • איתן מרקוביץ' 2001-2003[12]
  • אבי סולומון 2003-2005[13]
  • רולי קירשטיין 2006–2009
  • עמית לוי 2009–2013
  • רולי קירשטיין מ-2013[14]
  • יוסף (יוסי) בן טל ערך את "כלבו" מאז מכירת המקומון לרשת שוקן, בערך בסוף 1982 או תחילת 1983. הוא קיבל לידיו מקומון שבו הגרפיקאי היה גוזר את הכתבות באופן שרירותי ומותיר בחוץ את מה שחרג מהעמוד, והפך אותו לאימפריה. יוסף מונדי, אוריאלה ווייט ורמי רוזן המנוחים (תגגלו) וייבדל לחיים ארוכים סמי מיכאל כתבו ב"כלבו" את כתבות המגזין. לעודד פלד היה טור שבועי; נאוה סמל ז"ל כתבה על אמנות; רות אשל על מחול; ארז אשרוב על ספרים ומוזיקה, במדור התרבות שערך אריה יאס. כשביקשו להרוס את הקזינו בבת גלים הופיע בעמוד השער שירו של נתן זך עליו. כשנאסר על משורר ערבי לפרסם את שיריו, בן טל פרש אותם על פני שני עמודים. "כלבו" של אותה תקופה ערך סימפוזיונים בהנחייתו, למשל סימפוזיון עם נעם סמל ועמרי ניצן על התיאטרון בכלל ותיאטרון חיפה בפרט. העברית של יוסי בן טל הייתה משובחת במיוחד והכותרות שלו שנונות. הוא לא היה חיפאי, אבל נשם את המתרחש בעיר וידע על מה לשים את האצבע. בערב הפרידה ממנו, כעבור כארבע או ארבע שנים וחצי, הוגש לו גיליון מיוחד של "כלבו" שהוכן בסתר, ארבעה עמודים מודפסים ובהם מכתבים שכתבו לו אנשי העיתון. העורך אחריו היה דני דור. יניר אלפיה היה סגנו של דני דור ולאחר מכן העורך. יוסי בן טל נפטר ב-22 בספטמבר 2022

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מקומון חיפאי קנה ממושקוביץ בכ-1.6 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 במרץ 1998
  2. ^ חן שליטא, ‏שון תל: "ההחלטה להקים אתר לוחות חינם נתפסה כאילו שרפתי את הכסף של המשפחה", באתר גלובס, 23 ביולי 2010
  3. ^ תדמור אישר את רכישת המקומון "הד הקריות" בידי "כלבו", באתר גלובס, 10 בפברואר 1998
  4. ^ גם ברשת שוקן מקצצים: מערכות המקומונים "כלבו" ו"הד הקריות" יאוחדו; צפויים פיטורים, באתר גלובס, 7 במרץ 2005
  5. ^ רשת שוקן תאלץ להיפרד מניהול 5 מקומונים מתוך 14, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2006
  6. ^ איילה צורף,אמיר טייג, ההחמצה: כך פיספסו העיתונים הגדולים את האפשרות לרכוש את יד2 בזול, באתר הארץ, 18 ביולי 2010
  7. ^ שושן מנולה, “חייבים לשמור על הקול של העיתונות המקומית”, באתר כלבו – חיפה והצפון, 12 בדצמבר 2017
  8. ^ מיכל מרגלית, ‏אושרה תוכנית חזית ים בחיפה בהשקעה של מיליארדי ש', באתר גלובס, 3 ביולי 2012
  9. ^ יגאל חי, כולנו לא איתנו, באתר כלבו – חיפה והצפון, 20 ביולי 2017
  10. ^ יגאל חי, תסריט האימים מתממש בתוכנית נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והצפון, 24 בדצמבר 2017
  11. ^ ענת באלינט, פרס לעיתונאי יניר אלפיה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004
  12. ^ תומר גנון, יניב פוהורילס ועדי רובינשטיין, ‏מקום לדאגה, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2009
  13. ^ אבי סולומון ימונה לעורך הראשי של מקומוני רשת שוקן, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2005
  14. ^ אלכסנדר כץ, ביי ביי שחם: רולי קירשטיין עוזב את 'ידיעות חיפה' - וחוזר לערוך את 'כלבו', באתר אייס, 4 בדצמבר 2013