פתיחת התפריט הראשי

עמוס שוקן

מוציא לאור ישראלי

עמוס שוקן (נולד ב-6 בדצמבר 1944) הוא איש עסקים ישראלי, העומד בראש קבוצת הארץ, משמש כמוציא לאור של עיתון "הארץ", בנו של העורך והמו"ל הקודם של העיתון, גרשום שוקן. בבעלותה של "קבוצת הארץ" נמצאות "הוצאת עיתון הארץ בע"מ" ו"רשת שוקן", שמוציאה לאור מקומונים רבים.

עמוס שוקן
עמוס שוקן (3013939706).jpg
לידה 6 בדצמבר 1944 (בן 74)
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק מוציא לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר AmosSchocken1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עמוס שוקן וחנוך מרמרי

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

עמוס שוקן נולד בשנת 1944, בן לשולמית פרסיץ ולגרשום שוקן ונכד לזלמן שוקן, מייסד הוצאת שוקן ולשושנה פרסיץ, חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים. לעמוס שוקן אח ואחות: הלל שוקן, אדריכל, ורחלי אדלמן, מנהלת הוצאת שוקן.

בילדותו ובצעירותו עבד בתפקידים שונים בעיתון, כולל כמחלק עיתונים.[1] שירת בממר"ם. לאחר שחרורו מצה"ל השתלב בעיתון כעוזר הנהלה, וסיים תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן נסע לארצות הברית, שם סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.

בשנת 1972 מונה למנכ"ל "הוצאת עיתון הארץ בע"מ". ב-1983, חרף התנגדות אביו, הקים את העיתון "חדשות", שנסגר לאחר תשע שנות פעילות, משום שכשל כלכלית.

עמוס שוקן הוא מהבולטים באספני האמנות בישראל. נשוי לאירית ואב לשניים, הבכור שבהם, רוני שוקן, הוא עיתונאי ומשפטן.

השקפתו הפוליטיתעריכה

שוקן כמעט ואינו מפרסם מאמרים פרי עטו ב"הארץ". מאמריו המעטים חושפים עמדות התומכות בחירויות הפרט על חשבון המדינה, למשל במקרה של תמיכה בסרבנות של טייסים (תוך הבעת התנגדות לעמדה המערכתית שאותה הביע עיתונו); או במקרה של מעמדם האזרחי של ערביי ישראל.

במהלך האינתיפאדה השנייה הודיעה העיתונאית עירית לינור, כי היא מבטלת את המנוי על "הארץ" בשל דעותיו ה"אנטי-ציוניות", כלשונה. שוקן הגיב למכתבה וענה:

מוזר לי שמישהו יכול לומר על "הארץ" שהוא עיתון אנטי-ציוני, כשבעיני הוא עיתון ציוני לעילא, וכזה היה תמיד... אני מבטיח לך שאעמוד על המשמר כדי ש"הארץ" ימשיך להיות העיתון הציוני כפי שהיה תמיד, בשנים טובות ורעות, ושלנגד עינינו יעמדו, כפי שעמדו תמיד, טובתה של מדינת ישראל וטובת האנשים שחיים בה, כמיטב הבנתנו ומצפוננו.[2]

אחד ממאמריו הידועים, בשם "האם ישראל רוצה שלום?" פורסם ב"הארץ" בנושא השתלבות במרחב ושלום בין העמים, בעקבות החלטת הכנסת לאשר את התיקונים לחוק האזרחות והכניסה לישראל, לפיהם לא יוכל אזרח ישראלי (כשהכוונה בעיקר לערביי ישראל), הנשוי לבן או בת זוג שנולדו בשטחים, לחיות עמם בישראל. במאמר טען שוקן כי "בתיקון לחוק יש איפוא אפליה קשה ופגיעה בזכויות האזרח של ערביי ישראל".[3]

בדצמבר 2017, בעקבות התקרית שבה הנערה הפלסטינית עהד תמימי תקפה חיילי צה"ל בכפר נבי סאלח, צייץ שוקן בטוויטר כי הנערה היא "גיבורה שאינה מוכנה להיכנע להשפלה של נוכחות צבא כיבוש".[4]

שוקן השווה בין אלמנטים מן השלטון הנאצי בגרמניה לבין המתרחש בישראל. בראיון לאתר וואלה NEWS בשלהי 2017 הסביר: "נאצים זה לא רק תאי גזים, אלא גזענות, הדרה של מיעוט, הרבה דברים שיש במדינת ישראל."[5]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמוס שוקן בוויקישיתוף

לצפייה והאזנה:

ממאמריו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלומי מינץ, "אנשים", נסיך הגאות והשפל, באתר nrg‏, 20 באפריל 2005
  2. ^ מרב יודילוביץ', עירית לינור: "הארץ" - לא ציוני, באתר ynet, אפריל 2002
  3. ^ ‫עמוס שוקן, האם ישראל רוצה שלום?, באתר הארץ, 5 במאי 2005
  4. ^ עמוס שוקן, ציוץ בטוויטר, ‏18 בדצמבר 2017
  5. ^ יעקב אילון, עמוס שוקן: נאצים זה לא רק תאי גזים, וואלה!, ‏14 בדצמבר 2017