כלבם של בני בסקרוויל (מיני-סדרה)

מיני-סדרה משנת 1982

כלבם של בני בסקרווילאנגלית: The Hound of the Baskervilles) היא מיני-סדרה בריטית של ה-BBC, בהפקת בארי לטס, בבימויו של פיטר דאגוויד ובכיכובום של טום בייקר בתפקיד שרלוק הולמס וטרנס ריגבי בתפקיד דוקטור ווטסון. המיני-סדרה מבוססת על הרומן "כלבם של בני בסקרוויל" מאת ארתור קונאן דויל. קרל דייוויס הלחין את המוזיקה וניצח על הביצוע.

כלבם של בני בסקרוויל
The Hound of the Baskervilles
מבוסס על כלבם של בני בסקרוויל מאת ארתור קונאן דויל
סוגה סדרת מסתורין עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים אלכסנדר ברון (תסריט)
בימוי פיטר דאגוויד
שחקנים טום בייקר
טרנס ריגבי
ארץ מקור הממלכה המאוחדת
שפות אנגלית
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 4
הפקה
מפיק בארט לטס
מוזיקה קרל דייוויס עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 30 דקות
שידור
רשת שידור BBC
תקופת שידור מקורית 3 באוקטובר 1982 – 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפקה

עריכה

הפקה זו של "כלבם של בני בסקרוויל" מאת דויל היא העיבוד השני לסדרת טלוויזיה של ה-BBC.[1] הקודם היה מיני-סדרה בשני חלקים משנת 1968 בכיכובו של פיטר קושינג. הגרסה מ-1982 היא חלק מסדרת דרמות תקופתיות בשם "Sunday Classics" של עיבודים ספרותיים שהפיקו ה-BBC.

בסדרה התאחדו השחקן טום בייקר והמפיק בארי לטס שעבדו קודם לכן יחד בסדרה "דוקטור הו".[2] המיני-סדרה שודרה ב-4 חלקים ב-1982.[2] ב-1977 כאשר בייקר גילם את הדוקטור הרביעי הוא הופיע במיני-סדרה בשם "The Talons of Weng-Chiang" שבה הדוקטור היה לבוש בבגדיו של שרלוק הולמס כולל הכובע האופייני שלו.[1][2]

טרנס ריגבי שגילם בגרסה זו את דמותו של ד"ר ווטסון, שיחק ב-1983 בתפקיד המפקח לייטון בסרט הטלוויזיה "חותם הארבעה" בכיכובו של איאן ריצ'רדסון בדמות שרלוק הולמס.

המיני-סדרה צולמה באולפני ה-BBC בברמינגהאם וצילומי החוץ נערכו בדארטמור.[3]

צוות השחקנים

עריכה

קבלה

עריכה

תגובות הצופים היו חלוקות,[4] ולא השתפרו בחלוף זמן.[5][6] בייקר עצמו העריך את הופעתו ככישלון.[1] הדיילי טלגרף תיאר את העיבוד כ"הסתכלות מסורתית על ההרפתקה הידועה ביותר של הולמס", ועל בייקר נכתב ש"אולי עדיף שהוא היה נשאר בטארדיס".[7] עיתון האינדפנדנט כתב ביקורת אוהדת יותר ותיאר את בייקר כ"הולמס גדול מהחיים".[8]

המיני-סדרה יצאה לאור באוסטרליה ב-20 באוגוסט 2014 על ידי Madman Entertainment. התוספות ב-DVD כוללות הערות מאת טום בייקר.[9]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Barnes, Alan (2002). Sherlock Holmes on Screen. Reynolds & Hearn Ltd. p. 69. ISBN 1-903111-04-8.
  2. ^ 1 2 3 Haining, Peter (1994). The Television Sherlock Holmes. Virgin Books. p. 83. ISBN 0-86369-793-3.
  3. ^ "The Hound of the Baskervilles". BBC. נבדק ב-1 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Haining, Peter (1994). The Television Sherlock Holmes. Virgin Books. p. 84. ISBN 0-86369-793-3.
  5. ^ "A Study In Error: The Ten Worst Sherlock Holmes". shadowlocked.com. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2012. נבדק ב-2011-12-28. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Eyles, Allen (1986). Sherlock Holmes: A Centenary Celebration. Harper & Row. pp. 123. ISBN 0-06-015620-1.
  7. ^   Sherlock: the 20 greatest Sherlock Holmes, The Telegraph, 30 December 2015
  8. ^ "Holmes Sweet Holmes: Literature's Greatest Sleuth". The Independent. נבדק ב-11 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "The Hound of the Baskervilles". Madman Entertainment. נבדק ב-5 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)