פתיחת התפריט הראשי

כלב לבןצרפתית: Chien Blanc) הוא ספר אוטוביוגרפי פיקטיבי למחצה שנכתב בידי רומן גארי. הספר מתאר את קורותיהם של גארי ואשתו, ג'ין סיברג כשעברו לארצות הברית בשלהי שנות ה-60; תקופה סוערת בה המאבק לשוויון זכויות היה בעיצומו, המחלוקת סביב מלחמת וייטנאם גברה וגם מאורעות נוספים כמו מרד הסטודנטים בצרפת השפיעו על הפוליטיקה האמריקאית.

כלב לבן
Chien Blanc
כלב לבן.jpg
מידע כללי
מאת רומן גארי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת גלימאר, New American Library עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הוצאה 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-2-07-027022-4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

דמויות עיקריותעריכה

  • רומן גארי- המספר
  • ג'ין סיברג- אשתו של המספר, שחקנית קולנוע ותומכת בתנועות לשוויון זכויות
  • ג'ק קארותרס- בעלי גן חיות הלוקח את הכלב אליו
  • קיז- מטפל שחור בגן החיות המאלף את הכלב
  • רד- גבר שחור שגארי הכיר בפריז, פעיל בתנועת הפנתרים השחורים
  • באלארד – בנו של רד, עריק מצבא ארצות הברית ונשוי לצרפתייה.
  • פיליפ – בנו של רד, משרת בחיל הנחתים של צבא ארצות הברית בוייטנאם
  • מאדלן – אשתו הצרפתיה של באלארד

עלילהעריכה

כשגארי ואשתו עוברים ללוס אנג'לס בשנת 1968 מפריז, מאמץ אותם כלב רועים גרמני המתגלה כחביב ועדין, כל עוד מדובר באנשים לבנים. מרגע שאדם שחור מתקרב אליו, הכלב הופך לאלים ומנסה לתקוף את האדם השחור. גארי לוקח את הכלב אל גן החיות של ג'ק קרואתרס כדי שזה ינסה "לרפא" את הכלב מגזענותו. אחד ממטפלי גן החיות, אדם שחור בשם קיז, מוכן לקחת עליו את המשימה והופך למטפל העיקרי בכלב. המטפל מזהה כי הכלב הוא "כלב לבן" – כלב שאולף להיות כלב תקיפה נגד שחורים אך מחליט לנסות לאלף אותו למרות גילו המבוגר של הכלב.

ג'ין סיברג, אשתו של גארי, מתוארת בספר כמשתתפת פעילה בארגונים שונים לשוויון זכויות לשחורים בארצות הברית. היא תורמת לארגונים רבים כמעט את כל משכורתה מן הסרטים בהם היא משחקת, ומשתתפת בעצרות, הרצאות ופעילויות נוספות לטובת העניין.

גארי נוסע מלוס אנג'לס למזרח הרחוק כדי להרגע מהפעילות הפוליטית האינטנסיבית שמנהלת ג'ין מביתם. הוא חוזר לארצות הברית להלוויתו של אחיה של ג'ין. זמן קצר לאחר מכן ד"ר מרטין לותר קינג נרצח וגארי מתאר את המהומות שפרצו בעקבות הרצח בערים רבות בארצות הברית. גארי הול לפגוש את רד, ידידו האמריקאי שהכיר בפריז, פעיל בתנועת הפנתרים השחורים. רד מאמין כי גיוס של צעירים שחורים לצבא ארצות הברית כדי להלחם במלחמת וייטנאם הוא שישפר את מצבם של השחורים באמריקה משום שייתן להם מיומנויות צבאיות.

בפריז, גארי מבקר את באלארד, בנו של רד. באלארד ערק מצבא ארצות הברית כדי להתחתן עם אהובתו, צרפתייה. זוהי תקופת מרד הסטודנטים בפריז (מאי 1968) וגארי מתאר את המהומות ברחובות כמו גם את חיי הלילה והפנאי, הממשיכים להתקיים במקביל.

כאשר גארי חוזר לקליפורניה, הוא מגלה כי פלג התנועה שרד היה ממנהיגיה מתפרק משום שסוכנים ממשלתיים הצליחו לחדור אליו במסווה, וכי בנו של רד, פיליפ, נהרג במלחמת וייטנאם. גארי הולך לבקר את הכלב, שנמצא עם קיז, והכלב תוקף אותו ואת ידידו הליברל. קיז אומר לגארי שהוא הצליח – הוא אילף את הכלב, ועכשיו הכלב הוא "כלב שחור"- כלומר כלב התוקף לבנים במקום שחורים.

נושאים עיקרייםעריכה

מן הספר עולה הטענה כי השחורים אינם רוצים את ביטול העבדות, אלא את היפוכה. במובן זה השחורים לא השתחררו מן העבדות, אלא רוצים להיות המשעבדים, והתנועות המהפכניות ובראשן הפנתרים השחורים פעלו למעשה למטרה זו. טענה זו מתבטאת בדמותו של קיז, המאלף את הכלב הלבן, שנועד לתקוף עבדים נמלטים, תוצר הגזענות הלבנה, להיות כלב שחור התוקף לבנים ומשמש להגנת השחורים. עם זאת, האיש הלבן אותו הכלב תוקף הוא לבן וליברל, התומך בשוויון זכויות. כך גארי מוביל אותנו למעשה למחצית השנייה של הטענה, והיא שהלבנים גם לא השתחררו עדיין מן העבדות. ג'ין סיברג ולבנים אחרים תורמים כספים רבים למען מטרות שונות הנוגעות לשוויון זכויות, אך למעשה אלו הם "כספי אשמה" – הלבנים תורמים כדי לנקות את מצפונם, אך הכסף אינו מגיע לידי מי שבאמת צריך אותו.

"הוא אמר לי שאף לא פרוטה אחת משלוש מאות אלף הדולרים שתרמה קלרה בשמונה השנים האחרונות, לא הלכה למקום שאליו הייתה מיועדת. הכסף נעצר בדרך, בכיסי חבריהם של כמה מארבעים-ושניים הוועדים שהוקמו במיוחד כדי להקל על הלבנים, להקל תרתי משמע- על כיסם ועל מצפונם. הם שלשלו את הכסף לכיסיהם, וללבנים הוקל." (עמוד 127)

השחורים מנצלים את רגשי האשם של הלבנים, אך במקום להשתמש בכספים שמועברים אליהם כדי לחולל שינוי אמיתי, הם רק הופכים למושחתים בעצמם, כמו הממסד הלבן אותו הם מגנים. גארי רואה את רגשי האשם של הלבנים הליברלים כצבועים. הם משמשים מיעוטים אחרים, כמו היהודים, כקרש קפיצה להרגשת שייכות רבה יותר אל האמריקאיות.

"אתם שלושתכם יהודים ממזרח אירופה, וגם אם אחד מכם הגיע בזמן כדי להיוולד בארצות הברית, אבותיכם וסביכם עדיין נרקבו בגטו בין פוגרום לפוגרום, שעה שהעבדות כבר הפסיקה להתקיים בארצות הברית. אבל, כשאתם אומרים 'אנחנו, חסידי העבדות האמריקאים', אתם נשפכים מעונג, כי זה גורם לכם להרגיש שאתם אמריקאים מבטן ולידה."

גארי מתייחס באותו האופן גם למלחמת וייטנאם, שבעוד שרד מקווה שתספק לו חיילים שחורים ומיומנים למאבק הפנימי בארצות הברית, בנו, פיליפ, מצטרף לצבא כדי להיות חלק אינטגרלי מן החברה האמריקאית

תרגום לעבריתעריכה

הספר תורגם לעברית מצרפתית על ידי הסופר והמתרגם אביטל ענבר, וראה אור בהוצאת ספריית מעריב, תל אביב, 1988, בשם כלב לבן[1].

עיבוד קולנועיעריכה

הזכויות על עיבוד הספר לסרט נמכרו לאולפני פרמאונט בשנת 1975, אך הפקת הסרט עצמו לא החלה עד שנת 1981, לאחרי מותו של גארי. הגרסה הקולנועית שונה מזו הספרותית במספר נקודות, כולל השמטת דמותו של גארי ואף שינוי סוף הסיפור לאחד יותר אופטימי[2].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רומן גארי באתר "מכונת קריאה"
  2. ^ White Dog: Sam Fuller Unmuzzled. The Criterion Collection, November 28th 2008. Retrieved April 28th 2014]