פתיחת התפריט הראשי

כל הפוסל במומו פוסל

כל הפוסל במומו פוסל הוא ביטוי עברי מתקופת האמוראים, שמשמעותו ההלכתית היא שאדם שאומר על חברו שיש לו פסול חיתון, יש לחשוש ולבדוק שאותו פסול יוחסין ישנו בו.

ביטוי זה משמש באופן רווח במשמעות שמי שמותח ביקורת על חברו, לעיתים קרובות, נגוע בעצמו באותו פגם. תופעה זו מכונה בפסיכולוגיה השלכה.

מקור הביטוי ופירושועריכה

מקור הביטוי בתלמוד, מסכת קידושין, במהלך דיון על כשירותן או פסילתן של משפחות למטרות חיתון. נאמר בתלמוד שיש להתרשם, שאדם שפוסל משפחות באופן שיטתי - כנראה יש פסול דווקא בייחוס המשפחתי שלו. כפי שמתבטא שמואל[1]: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל דבמומו פוסל."

הכלל נפסק להלכה בדברי הרמב"ם[2]: " וכן הפוסל את אחרים תמיד כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהן שהן ממזרים חוששין לו שמא ממזר הוא ואם אמר להן שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא שכל הפוסל במומו פוסל."

בדברי הרמב"ם מודגש שכלל זה נוהג במי שרגיל בכך ולא במי שפסל את חברו באופן חד פעמי.

שימושים בעברית המודרניתעריכה

  • הקורא, אלי בן עיון, מאשים את אמנון אברמוביץ בגזענות, משום שהאחרון כתב שהעיר צפת נכבשה על ידי החרדים, ומטיח בפניו: "הפוסל במומו פוסל"[3]
  • שולמית אלוני מתמרמרת על ה"בכיר במפלגת העבודה" שמשווה בין ר"ץ לבין ד"ש ורפ"י וטוענת כלפיו במאמר: "הניסיון להלביש את התוויות של ד"ש או רפי" על ר"ץ, הוא כניסיון להציג בעלי חוליות כאמבות. ואנחנו יודעים היכן נמצאות האמבות. נמצא ש"הפוסל במומו פוסל"[4]
  • כתגובה לשמועות שנפוצו בזמנו על פרידתם של דודו טופז ובת זוגו, דליה בר-ששת: "טופז אפילו הגיב תלמודית למתרחש, ואמר: "הפוסל במומו פוסל"[5]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע', עמוד ב'.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה י"ז.
  3. ^ אלי בן עיון, "צפת הכבושה", מעריב, 27 בפברואר 1986
  4. ^ כותרת ראשית, מכתבים. 16 באוגוסט 1988
  5. ^ אנשים, מעריב, 14 באוקטובר 1990