רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר, המכונה רבנו תם (בקיצור ר"ת; בערך 1100 – ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), היה ראש בעלי התוספות, פרשן התלמוד ופוסק מגדולי הראשונים. כמו סבו רש"י, חי רבנו תם בצרפת, ונחשב בחייו לגדול הדור ביהדות צרפת ואשכנז. כתב את "ספר הישר" וכן ספר על הדקדוק העברי. נודע גם כפייטן ומדקדק בעל ידע לשוני רב.

רבי יעקב בן מאיר (רבנו תם)

לידה	לא ידוע רמרו, צרפת
פטירה	9 ביוני 1171 ד' בתמוז ד'תתקל"א טרואה, צרפת
מקום קבורה	רמרו
מדינה	צרפת
מקום פעילות	טרואה, רמרו
תקופת הפעילות	? – 9 ביוני 1171
השתייכות	בעלי התוספות
תחומי עיסוק	הלכה
רבותיו	אביו – רבי מאיר מרמרו, אחיו הרשב"ם, ר' יעקב בר שמשון
תלמידיו	ר"י הזקן, ר' אהרן בר' יוסף, ר' יעקב ישראל בר' יוסף, ר' חיים בר' חננאל הכהן, ר' משה מפונטייזה, ר' יוסף מאורליינש, ר' אברהם בר' יוסף מאורליינש, ר' יעקב מאורליינש, ר' יום טוב בן יצחק מיואני, ר' מנחם בר' פרץ, ר' יעקב מקורביל, ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל), ר' אברהם מבורגויל, ר' יצחק בן ברוך, ר' אליעזר ממיץ, ר' משה בר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה), ר' יצחק בן מרדכי (ריב"ם) מריגנשבורג, ר' אפרים מרגנסבורג, ר' אליעזר בר' יצחק מביהם (פראג), ר"י הלבן מבוהמיה, רבנו פטר, רבי משה מקייב, ר' יצחק הגר מהונגריה, רבי יוסי מאוטראנטו
בני דורו	רבי אליהו מפריז, רבנו משולם, ריב"ם, ריב"א, רבי אברהם אבן עזרא
אב	מאיר בן שמואל
אם	יוכבד

כינויו "רבנו תם" נגזר מהפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז).

תולדות חייו

רחוב על שמו בירושלים.

משפחתו ורבותיו

מוצאו של רבנו תם בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רומרוג. לר' מאיר ויוכבד נולדו ארבעה בנים: הגדול שבהם רבי שמואל (רשב"ם); שני – רבי יצחק (ריב"ם) שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי; שלישי – רבי יעקב הידוע יותר כרבנו תם; רביעי – ר' שלמה. בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות. כמו כן ידוע שהייתה להם לפחות בת אחת.

תחילה למד רבנו תם אצל אביו, ועוד בחייו הגיע להוראה. מאוחר יותר למד אצל אחיו הרשב"ם. יש אומרים שהוא למד גם אצל ר' יעקב בן שמשון. בהמשך נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי בעלי התוספות, והיה למנהיג יהדות צרפת ובעל השפעה גדולה על יהדות אשכנז.

לרבנו תם נולדו חמישה בנים: יוסף, משה, שלמה (שעסק בכתיבת ספרים בשביל אביו), יצחק (חיבר תוספות לספר הישר) ושמואל (כתב כמה סימנים בספר הישר). בנוסף, הייתה לו בת.

בנישואים שניים התחתן עם מרים, שהייתה אחותו של ר' שמשון מפלייזא.

רבנו תם התפרנס מהלוואות וייצור יין, והיה עשיר. הוא עמד בקשרי ידידות ודיון עם אנרי הראשון, רוזן שמפאן .

מסעות הצלב ועלילות הדם

רבנו תם חי גם בטרוייש (Troyes) וגם ברמרו (Ramerupt). במסע הצלב השני, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. מאורע המתואר על ידי בן דורו של רבנו תם, רבי אפרים בן יעקב מבון:

ויום טוב שני של שבועות נאספו התועים מארץ צרפת אל רמרו, ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו, וקרעו ספר תורה בפניו, ולקחוהו והוליכוהו אל השדה, ודברו אתו משפטים על דתו, ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים.

וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה, ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים, וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם: הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו, ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה.

בעקבות עלילת הדם בבלואה (Blois) בשנת 1171, שבה הוצאו להורג כשלושים מיהודי הקהילה, קבע רבנו תם, כמנהיג יהודי צרפת, את יום כ' בסיון כתענית ציבור לזכר עלילה זו.

תקנות

ערך מורחב – תקנות שו"ם

רבנו תם כינס בטרואה-טרוייש באמצע המאה ה-12 את האסיפות שהביאו לקביעת תקנות ליהדות צרפת. ביניהן אחת הנוהגת בדין תורה עד לימינו (בשינויים שנקבעו במהלך הדורות) והקרויה "תקנת הנדוניה". נראה שהיה זה בזמן שישב בטרוייש לאחר שירד מנכסיו ברמרו.

קשריו עם גדולי ישראל בדורו

בתקופה שבה חי רבי אברהם אבן עזרא בצרפת הוא התיידד עם רבנו תם, וישנה התכתבות ביניהם בה הוא אומר על ר"ת – "אתה מקום מקדש וההראל". רבנו תם התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים בדורו. במיוחד ידועה התכתבותו עם רבי משולם ממלון, שאיתו נחלק בנוגע לדרכי הלימוד והפסיקה. כן עסק בדקדוק, ובמחלוקת בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק תמך רבנו תם במנחם, וכתב ספר 'הכרעות' נגד דונש.

קבורתו

רבנו תם נפטר בד' בתמוז ד'תתקל"א, ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר רומרוג יחד עם אחיו, הרשב"ם, אחיינו ר"י הזקן ובעלי תוספות נוספים. ב-2005 נעשה מאמץ לשקם את בית הקברות ולתחמו, ואף הוקם בית מדרש סמוך.

פיוט ושירה

רבנו תם היה ממעריצי הפיוט, ופסק, שלא רק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל הפיוטים, אלא יש בזה "מצווה מן המובחר ומכוון אדם את לבו למקום על ידיהם". מלבד כתיבת פיוטים משלו, ר"ת גם פירש והגיה (תיקן) פיוטים של פייטנים אחרים. כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה. היום ידועים לנו שלושים ואחד פיוטים המיוחסים לרבנו תם (לגבי ארבעה מהם יש ספק אם אמנם הוא המחבר). בין פיוטיו כתב מערבית לשמיני עצרת, אשר בעלי התוספות שלאחריו מצטטים שורה ממנה כראיה בדיונם ההלכתי. אחד מפיוטיו, הפיוט הארמי "יציב פתגם" נקלט במחזורי אשכנז ונאמר עד היום בהפטרת יום טוב שני של שבועות.

רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. בזה הוא כנראה הושפע מחכמי ספרד ודרום צרפת שהיה איתם במגע. רבי אברהם אבן עזרא מתח ביקורת על ניסיונו של רבנו תם הצרפתי לעסוק בשירה ולחקות את הסגנון הספרדי, ולאחר שראה את שיריו, השיב ראב"ע לרבנו תם במכתב-שיר עוקצני השקול במשקל ספרדי (יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות, יתד ותנועה, בדלת ובסוגר):

"וּמִי הֵבִיא לְצָרְפַתִּי בְּבֵית שִׁיר / וְעָבַר זָר מְקוֹם קֹדֶשׁ וְרָמַס?
וְלוּ שִׁיר יַעֲקֹב יִמְתַּק כְּמוֹ מָן / אֲנִי שֶׁמֶשׁ וְחַם שִׁמְשִׁי וְנָמַס"

רבנו תם עונה לו בענווה, בשיר הכתוב באותו המשקל בדיוק, ובכך מוכיח את כישרונו לכתוב במשקלים ספרדיים:

"אֲבִי עֶזְרִי יִשִׁׁיבוּהוּ סְעִפָּיו / אֲשֶׁר נָתַן יְדִידוֹ בֵּין אֲגַפָּיו
אֲנִי עֶבֶד לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה / וְאֶקּוֹדָה וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְאַפָּיו"

ומשיב לו ראב"ע בשורות שיר שיש בהן הכרה בגדלותו של ר"ת ובמידותיו, הכתובות אף הן באותו המשקל:

"הֲנָכוֹן אֶל אֲבִיר עַם-אֵל, וְרוֹעָם / לְהַשְׁפִּיל רֹאשׁ בְּמִכְתָּב אֶל בְּזוּי עַם
וְחָלִילָה לְמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים / אֲשֶׁר יִקּוֹד וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְבִלְעָם"

הערכת הדורות לרבנו תם

חכמי דורו פנו אליו בשאלותיהם כאל גדול הדור, וכתבו אליו בהכנעה וביראת כבוד, ופתיחות שאלותיהם מלאות דברי הערצה. לדוגמה: ”נביא אשר ברמרוג, כוכב ישראל ואביר הרועים”; ”ראש עם המאיר לדורו”. במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, הר"י הזקן, ”כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית”. תלמידו ר' חיים הכהן אמר: ”אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת – הייתי מיטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה”, (כלומר שר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא סבר שצדיקים אינם מטמאים במיתתם כדוגמת רבי הקדוש בדברי הגמרא בכתובות).

ביטוי לדעת הדורות הבאים על רבנו תם נמצא בדברי ר' יצחק בן ששת, הריב"ש, אשר הביע בכמה מקומות את הערכתו הרבה לחכמי הצרפתים בכלל ולרבינו תם בפרט, באמרו (תשובה שצ"ד): ”והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור”. ובהמשך התשובה כתב: ”דשאני ר"ת דרב גובריה, והיה כאחד מהם (כוונתו לר"ח רי"ף ורש"י) ואולי יותר מהם בחריפות ובקיאות לפי מה שנראה ממה שחידש בתלמוד. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום כולם כקליפת השום וכגרגר שומשום נגד אחד מתלמידיו הקטנים”. בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה. ותלמידיו הכירו בו את המורה, שהראה להם דרך חדשה בלימוד התלמוד.

האגדה העממית (מהמאה ה-16) מבטאת את מידת ההערכה שהיה לר"ת על עצמו וגם את מידת ההכרה שהוא זכה לה, בסיפור זה: "וקבלתי ששמע ר"ת קול בכייה כשמת רש"י ושאל מה קול הבכי? ואמרה לו אמו, כמדומה לי על שכבה נר ישראל, אמר אני אחזור ואדליקהו".

המשורר איציק מאנגר כתב את השיר ביידיש "רבנו תם", שהושר בפי חוה אלברשטיין. השיר תורגם לעברית בידי דן אלמגור ונכלל במופע "איש חסיד היה". השיר מספר על מכתב ששולחת מלכת טורקיה לרבנו תם ומתוודה על אהבתה אליו, אך אשתו של רבנו תם זועמת על הווידוי ואומרת שאין די לבעלה בה.

תפילין דרבנו תם

ערך מורחב – תפילין דרבנו תם

את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, זה אחר זה או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".

שיטתו בזמן בין השמשות

בהלכה מוזכרת שיטתו בזמן בין השמשות כ"שיטת רבינו תם" ולדעתו צאת השבת 72 דקות לאחר השקיעה, כדעתו פסקו עוד ראשונים וכן השולחן ערוך.

חיבוריו

• פירושים ותוספות על התלמוד. פירושיו הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות.
• ספר הישר חיבור שאותו כתב ר"ת, ובו חידושיו על התלמוד ותשובותיו בהלכה, שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשנויות לתלמוד.
• ספר ההכרעה ספר בדקדוק ובו הוא מכריע בין מנחם בן סרוק לבין דונש בן לברט.
• תיקון ספר תורה ובו הלכות ספר תורה.
• סדר הגט ובו צורת כתיבת גט, הלכותיו ותנאיו.
• חיבר גם חיבורים על הכתובים, ולא הגיעו אלינו אלא מעט מציטוטים על ספר איוב
• מחזור שכלל הלכות תפילה
• חיבר מספר פיוטים

תלמידיו

ר' שלמה לוריא (המהרש"ל) כותב כי "שמונים בעלי תוספות היו בפרק אחד לפני רבנו תם וכל אחד הגיע להוראה .... ותלמידים לרוב בלי מספר". להלן רשימה חלקית של תלמידי רבנו תם. רובם מוזכרים בתוספות או בספר הישר:

• ר' אהרן בן ר' יוסף, שקרא לעצמו "קטן מתלמידיו" (כנראה בנו של ר' יוסף בן משה).
• ר' יעקב ישראל בן ר' יוסף.
• ר' חיים מפריז בן ר' חננאל הכהן.
• ר' משה בן ר' אברהם מפונטייזה (Pontoise).
• ר' יוסף דאורליינס (Orleans) שככל הנראה הוא רבי יוסף המכונה "בכור שור".
• ר' אברהם בן ר' יוסף מאורליאנש.
• ר' יעקב מאורליינש, המכונה גם "רבנו תם מאורליינש", נהרג על קידוש השם ב-1189 בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד לב ארי.
• ר' יום טוב בן יצחק מיואני (Joigny) נהרג על קידוש השם בפרעות יורק (York) בשנת 1191.
• ר' מנחם בן ר' פרץ.
• ר' יעקב מקורביל (Corbeil) נהרג על קידוש השם במגנצא בשנת 1192.
• ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל).
• ר' אברהם מבורגויל (Bourgueil).
• ר' יצחק בן ברוך (אולי היה מזכירו של ר"ת כשחי. הוא ענה לשואלים בשם ר"ת).
• ר' אליעזר בן ר' שמואל ממיץ (הרא"ם הראשון).
• ר' משה בן ר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה).
• ר' יצחק בן מרדכי מפראג (ריב"ם האשכנזי, להבדיל מריב"ם הצרפתי אחי ר"ת), פעיל ברגנשבורג.
• ר' אפרים הגדול בן ר' יצחק בן ר' אברהם הזקן מרגנשבורג הידוע גם כרבי יקיר.
• ר' אליעזר בן ר' יצחק מביהם (פראג).
• ר' יצחק בן יעקב "הלבן" מבוהמיה.
• ר' פטר בן יוסף – נהרג על קידוש השם בימי מסע הצלב השני.
• רבי משה הגולה מקיוב
• ר' יצחק הגר מהונגריה.
• רבי יוסי מטרינטו.

משפחת רש"י

יצחק הצרפתי

שמואל

רש"י

רבי מאיר

יוכבד

רחל

שמחה

מרים

ריב"ן

רשב"ם

ר"ת

מרים

שמשון מפלייזא

רבי יצחק בן רבי מאיר

שלמה

מרים

רבינו שמואל מוויטרי

רבינו יום טוב מפלייזא

אליעזר

יצחק

יוסף

שלמה

אברהם משאנץ

רבי יהודה בן יום טוב

יוסף

ר"י הזקן

ריצב"א (ריב"א הבחור)

רבינו שמשון משאנץ

יצחק

רבנו אלחנן

רבי יעקב

יהודה שירליאון

שמואל

רבי שמואל מעכו

מקרא

      - גיס

לקריאה נוספת

• שלום אלבק, "יחסו של רבנו תם לבעיות זמננו", ציון ג/ד, תשי"ד / 1954. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• גדליה לסר, "תפיסת השורש של רבנו תם", לשוננו, אלול התשע"ג. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• אברהם (רמי) ריינר, "רבנו תם – פרשנות, הלכה, פולמוס", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבנו תם בוויקישיתוף

• "תַּם, יעקב ב"ר מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 269–270, באתר היברובוקס
• רבנו תם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ynet, רבנו תם: הרב שלא היה תמים, באתר ynet, 22 בפברואר 2012
• אברהם ריינר, רבינו תם: רבותיו (הצרפתים) ותלמידיו בני אשכנז: ע"פ ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, תשנ"ז.
• אברהם ריינר, רבנו תם ובני דורו: קשרים השפעות ודרכי לימוד בתלמוד - עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ב.
• אברהם ריינר, תקנה, הלכה ומה שביניהן: הלכות גיטין לרבנו תם כמראה חברתית, תרביץ פב (תשע"ד) עמ' 139–164
• רבנו תם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סריקת ספר ההכרעה לרבינו תם ולצידם דברי מנחם ודונש ביניהם הכריע, הקדמה והבדלי נוסח בעריכת צבי פילפובסקי, מקיצי נרדמים, לונדון ה'תרט"ו (אתר דעת).
• כתב יד, תקנות רבנו תם, פרמה, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• יעקב בן מאיר (ר"ת), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רבנו תם על ציר הזמן
ציר הזמן