כנסיית סן ז'רמן דה פרה

כנסיית סן-ז'רמן-דה-פרה (צרפתית: Église de Saint-German-des-Prés) היא כנסייה הנמצאת ברובע השישי של פריז. הכנסייה הייתה חלק מהמנזר הבנדיקטי סן-ז'רמן-דה-פרה (Abbey of Saint-Germain-des-Prés), שנבנה בשדות (prés) שמעבר לפרברי פריז של ימי הביניים, היה אתר קבורה של המלכים המרובינגיים של נויסטריה. המנזר, שכיום הוא העתיק ביותר בפריז, נוסד במאה השישית על ידי בנו של כלוביס הראשון, כילדבר הראשון (Childebert I, שלט בשנים 511–558). תחת הפטרונות המלכותית הפך המנזר לאחד העשירים בצרפת. במאה ה-11 אוחסנו בו כתבי קודש חשובים והוא נותר במרכז החיים האינטלקטואליים בכנסייה הקתולית בצרפת עד התפרקותו בזמן המהפכה הצרפתית. פיצוץ ושריפה הרסו את המנזר ואת אכסדרת העמודים שלו, אך הכנסייה שרדה.

כנסיית סן ז'רמן דה פרה
l'abbaye de Saint-Germain-des-Prés
מידע כללי
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע השישי של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים עיריית פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים כילדברט הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־6
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־6 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות רומנסקית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′14″N 2°20′04″E / 48.853889°N 2.334444°E / 48.853889; 2.334444
אתר רשמי
(למפת פריז רגילה)
 
כנסיית סן ז'רמן דה פרה
כנסיית סן ז'רמן דה פרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צד כנסיית סן-ז'רמן-דה-פרה בפריז

על שם המנזר נקרא הרובע שהתפתח סביבו, רובע סן-ז'רמן דה פרה, שמהווה חלק מהרובע הלטיני, משום שהמנזר נידב חלק מאדמותיו לאורך נהר הסן – "שדות המלומדים" (Pré aux Clercs) – לשם הקמת המבנים בהם השתכנה האוניברסיטה של פריז. על שם המנזר נקראות גם השדרות שסמוך להן ממוקמת כיום הכנסייה, שדרות סן ז'רמן.

היסטוריה

עריכה

בשנת 542, לאחר שלחם בספרד והסיר את המצור מעל סרגוסה, חזר כילדבר לפריז כשבאמתחתו שריד קדוש יקר ערך שקיבל מהבישוף של סרגוסה, טוּנִיקָה של הקדוש סן-וינסנט, בן העיר. לאחר שחזר כילדבר לפריז, הורה לבנות כנסייה גבוהה כך שיוכל לראותה דרך השדות כדי לאחסן את השריד הקדוש.

בשנת 558 הושלמה בניית כנסיית סן-וינסנט והיא הוקדשה על ידי ז'רמן, ב-23 בדצמבר. באותו היום נפטר כילדבר. מלכי השושלת המרובינגית נטמנו בכנסייה במאות השישית והשביעית, אך קבריהם נפתחו ונהרסו בזמן המהפכה הצרפתית.

לצד הכנסייה נבנה מנזר. לאב המנזר היו סמכויות השיפוט הרוחניות כמו-גם החילוניות באזור הפרבר של סן-ז'רמן (סמכויות בהן החזיק עד לשנת 1670). הכנסייה נבזזה לעיתים תכופות ואף נשרפה במאה התשיעית על ידי הנורמאנים. היא נבנתה מחדש בשנת 1014, והוקדשה מחדש ב - 1163, על ידי האפיפיור אלכסנדר השלישי סן-ז'רמן מפריז, בישוף העיר שהוכרז כקדוש. החומה הגדולה שנבנתה סביב פריז בעת מלוכתו של פיליפ השני לא כללה את שטח המנזר, ולתושביו הותר לדאוג לענייניהם בעצמם.

במאה ה-17 היה מחוז סן-ז'רמן מהאזורים הנחשקים ביותר שבגדה השמאלית. המלכה מרגריט דה ולואה דחקה באב המנזר לנדב גם לה חלק מאדמות המנזר. היא בנתה על השטח ארמון, ושיוותה לאזור סגנון אופנתי, שנותר על כנו עד שמחוז סנט-אונורה שמצפון לשאנז אליזה האפיל עליו בזוהרו במאה ה-18.

מבנה

עריכה
 
פנים כנסיית סן-ז'רמן-דה-פרה

למרות השינויים הרבים שעברה הכנסייה, מגדל הפעמון שנישא מעל הכניסה המערבית לא השתנה כמעט מאז שנת 1000, למעט הצריח שנוסף במאה ה-19.

מקום מקהלת הכנסייה שבאפסיס המזרחי הוא דוגמה מוקדמת לבנייה גותית בעזרת תמיכות דואות.

קברו של הפילוסוף רנה דקארט נמצא באחת מהקפלות הצדדיות של הכנסייה.

קישורים חיצוניים

עריכה