כנסיית סנט אואן

כנסיית סנט אואן
Abbatiale Saint-Ouen de Rouen
	מבט מדרום-מערב על חזית הכנסייה עם צמד הצריחים המחודדים ועל מגדל המצלב
מידע כללי
סוג	כנסיית מנזר
מיקום	רואן
מדינה	צרפת
בעלים	Rouen city government
זרם	נצרות קתולית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1318 – 1537 (גוף), 1851 (חזית)
תאריך פתיחה רשמי	553
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
מידות
גובה	115 מטר
גובה פנימי	33 מטר
קואורדינטות	49°26′33″N 1°05′59″E / 49.4425°N 1.0997222222222°E
	(למפת רואן רגילה) כנסיית סנט אואן

כנסיית מנזר סנט אואן ברואן (בצרפתית: Abbatiale Saint-Ouen de Rouen) היא כנסייה גותית ומונומנט לאומי ברואן שבצרפת. היא מפורסמת בגודלה הרב, בהיותה דוגמה מצוינת לאדריכלות גותית ובעוגב המפורסם של קאבייה-קול.

כנסיית סנט אואן - מבט כללי מקתדרלת רואן.

היסטוריה

המנזר (שנקרא בעבר abbaye de Saint-Ouen) היה אחד המנזרים הבנדיקטיניים החשובים והחזקים ביותר בנורמנדי. עבודות על הכנסייה הנוכחית החלו ב-1318, אך עוכבו בשל מלחמת מאה השנים, והעבודה הסתיימה רק במאה ה-15 בסגנון גותי Rayonnant. המנזר נבזז ב-1562. ב-1800 עבר בית העירייה לשכון במבנה מגורי הנזירים הישן. החזית הלא גמורה הושלמה בשנים 1846–1851 עם זוג צריחים מחודדים במרקם תחרה.

אדריכלות

אורכה של הכנסייה 137 מטר וגובה קמרונות הספינה הראשית 33 מטר. יש לה גם "מגדל-מנורה", שדרך חלונותיו חודר אור ומציף את פנים הכנסייה. מגדל המנורה בנוי כמתומן מעל מקום המצלב ומתנשא לגובה 115 מטרים.

בכנסייה חלונות זכוכית לבנה, רובם מהמאה ה-14, ולצד פאנלים לבנים של זכוכית נקייה וקפואה כוללים גם ויטראז'ים. למרות שרוב הכנסייה והויטראז'ים הם בסגנון גותי קורן (Rayonnant), חלונות הרוזטה הם מאוחרים יותר ומעוצבים בסגנון גותי לוהב (Flamboyant).

החזית, שעיצב אנרי גרגואר, עברה שיפוץ ושיקום בשנים 1846–1851.

הגן

גן המנזר הישן נקרא כיום "גן בית העירייה". בין השאר ניתן לראות בו, ליד "שער המרמוזטים", העתק של אבני יילין, שניתנו לעיר במתנה מדנמרק ב-1911, לציון יובל האלף לדוכסות נורמנדיה. לא רחוק משם, פסל אבן מאת ארסן לטלייה של הוויקינג רולו מנורמנדי, מייסד דוכסות נורמנדיה, ופסל-ראש מארד של המשורר הבלגי הסימבוליסט אמיל ורהארן, שנפל תחת גלגלי רכבת ברואן ב-1916. מצפון לכנסיית המנזר ישנה בריכה המעוטרת בפסל של אלכסנדר סכונוורק, המתאר את חטיפתה של הנסיכה דיאנירה בידי הקנטאור נסוס.

העוגב

העוגב של קאבייה-קול נבנה ב-1890, והוא שחזור של העוגב של קרספן קרלייה משנת 1630, בתיבה המקורית שלו. עוגב זה שרד מאז ללא שינויים משמעותיים ונחשב לאחד העוגבים החשובים בצרפת. נגן העוגב שארל-מארי וידור (Charles-Marie Widor), שאמר על הכלי בעל ארבע המקלדות ו-64 הרגיסטרים כי הוא "מיכלאנג'לו של העוגב", הקדיש לו את "הסימפוניה הגותית" מס' 9 פרי עטו.