כנסיית סנט אולאב הארט סטריט

כנסיית סנט אולאב שברחוב הארט או סנט אולאב הארט סטריטאנגלית: St Olave Hart Street) היא כנסייה אנגליקנית בסיטי של לונדון, ברחוב הארט בקרבת תחנת הרכבת רחוב פנצ'רץ'.

כנסיית סנט אולאב הארט סטריט
Church of St Olave, 2001 (1).jpg
מידע על המבנה
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר הסיטי של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
סיום הבנייה המאה ה־13 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות גותית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°30′39″N 0°04′47″W / 51.510844444444°N 0.079688888888889°W / 51.510844444444; -0.079688888888889
האתר הרשמי
(למפת לונדון רגילה)
Greater London UK district map (blank).svg
 
כנסיית סנט אולאב הארט סטריט
כנסיית סנט אולאב הארט סטריט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הכנסייה היא אחת הקטנות בסיטי, ואחת מהבודדות שנבנו בימי הביניים ששרדו את השריפה הגדולה של לונדון בשנת 1666. הכנסייה מוקדשת לקדוש של נורווגיה, המלך אולף השני שנלחם בשנת 1014 לצד המלך האנגלו-סקסי אתלרד הבלתי מוכן כנגד הדנים בקרב גשר לונדון. לאחר מותו הפך מלך נורווגיה לקדוש נוצרי והכנסייה נבנתה לזכרו במקום שבו נערך הקרב. מסיבה זו נהג מלך נורווגיה, האאקון השביעי, להתפלל בכנסייה בעת שהותו בגלות בלונדון במהלך מלחמת העולם השנייה.

הכנסייה נזכרת לראשונה במאה ה-13 בשם "כנסיית אולאב בקרבת המצודה" (St Olave-towards-the-Tower). הכנסייה הייתה מבנה אבן שהחליף כנסיית עץ שקדמה לו. המבנה הנוכחי נבנה ב-1450. בשל מאמצי סר ויליאם פן, אביו של ויליאם פן מייסד פנסילבניה, ניצלה הכנסייה מהשריפה הגדולה של לונדון. פן הרס את מבני העץ סביב הכנסייה וכך מנע מהאש להתקרב אליה.

הכנסייה ניזוקה קשה במהלך הבליץ בשנת 1941. רוב פנים הכנסייה לא שרד את ההפצצות מלבד דוכן המטיף מעשה ידי גרינלינג גיבונס, ומצבה לזכרה של אליזבת פיפס. הכנסייה שוקמה ונחנכה מחדש בשנת 1954. המלך האאקון נכח בטקס החנוכה.

מבנה הכנסייהעריכה

הכנסייה בנויה בסגנון גותי. מבנה הכנסייה מלבן, ובקצה מגדל מרובע עשוי לבנים. המגדל נבנה ב-1732. שער הכנסייה עוטר בעבר בגולגולות מחייכות, ומסיבה זו כינה אותה צ'ארלס דיקנס "החיוך הקדוש המבהיל" ("St Ghastly Grim").

בכנסייה קבור סמיואל פיפס, שנהג להתפלל בכנסייה, ואשתו.

קישורים חיצונייםעריכה