כפר עקביה היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד שהתקיים בגולן.

פסיפס בית הכנסת העתיק מחמת גדר, בו נזכר תורם מ"כפר עקביה".

היישוב נזכר בתלמוד הירושלמי, בקשר לאמורא מהדור החמישי רבי אבא בר כהן: ”הורה רבי אבא בר כהן בכפר עקביה”[1]. בפסיפס בית הכנסת העתיק בחמת גדר צוין כי אחד מהתורמים למבנה הוא מ"(כ)פר עקביה".

במאה ה-19, החוקר והרב יהוסף שוורץ הציע לזהות את היישוב הקדום עם החורבה "עין עקב" שבדרום רמת הגולן, מעל חמת גדר[2].

אתר זה נקרא על ידי ועדת השמות הממשלתית בשם "עין עקוב", ובו מתחיל כיום שביל הגולן.

הצעת הזיהוי המקובלת כיום ל"כפר עקביה" היא בכפר הסורי הנטוש כפר עקב, בסמוך למושב רמות של ימינו, בשיפולי מרכז הגולן[3].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ט', הלכה ג'.
  2. ^ תבואות הארץ, פרק ד', עמ' רס"ט.
  3. ^ מ' הרטל, ההיסטוריה של צפון עבר-הירדן לאור המקורות ההיסטוריים והממצא הארכאולוגי - http://www.academia.edu/4819889/Hartal_-History_from_Land_of_Ituraen.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.