כתב נסח'יערבית: قلم النسخ, מהשורש הערבי ن-س-خ (נס"ח) שפירושו להעתיק) הוא כתב קטן ועגול בקליגרפיה ערבית. הכתב הנסח'י הוא אחד מהראשונים להתפתח בקליגרפיה באסלאם, והוא שימש לרוב לכתיבה של מסמכים אדמיניסטרטיביים ולהעתקת ספרים, בכללם הקוראן, בשל היותו קריא ורהוט. הכתב הנסח'י עבר סטנדרטיזציה על ידי אִבְּן מוקלה (אנ'), פקיד פרסי בממשל הח'ליפות העבאסית, כאחד מששת הכתבים העיקריים של הקליגרפיה האסלמית במאה ה-10 לספירה.[1]

סורה מהקוראן כתובה בכתב נסח'י

בספרו של תומאס ואן תומאס ארפניוס (אנ') ״Grammatica Arabica״ מהמאה ה-17, האותיות הנסח'יות הוגדרו "צורת הכתיבה האצילית והנכונה ביותר" של הערבית.[2]

מקור

עריכה

כתבים עגולים הפכו פופולריים במאות ה-11 עד ה-13, בשל השימוש הרווח בהם בקרב סופרים. הכתב הנסח'י הוא אחד מששת הכתבים הסטנדרטים באסלאם, בהם: ת׳ולות׳, תוק'ע (אנ'), רקעה (אנ'), מחקק (אנ') וריחן (אנ'). הם ידועים בשם "הכתבים בעלי המידות" (אלח׳ט אלמנצוב) או ״ששת הכתבים״ (אלאקלאם אלסתא).[3]

קיימת השערה רווחת כי הכתב הכופי קדם לכתב הנסח'י. אולם היסטוריוניים הצליחו לשחזר שני כתבים שהתקיימו בו זמנית הרבה לפני הקודיפיקציה של שני כתבים אלו על ידי אבן מוקלה, שכן הכתבים שימשו לשתי מטרות שונות. הכתב הכופי שימש בעיקר לעיטור, בעוד הכתב הנסח'י שימש לכתיבת ספרים יומיומית.[4]

תיאור

עריכה

הכתב הנסח'י הוא כתב נטול תגים (סנס סריפי) בקצות האותיות העולות והיורדות. כך לדוגמה, האות אליף כתובה כקו ישר, כפופה מעט בחלקה השמאלי התחתון, אך ללא כל תגים. הכתב הנסח'י כולל סימנים דיאקריטיים כדי להבדיל בין אותיות דומות, באמצעות מערכת של נקודה אחת עד שלוש מעל או מתחת לאות, כמקובל בכתב הערבי המודרני - דבר שהופך את הקריאה לפשוטה יותר. הכתב הנסח'י משתמש בקו בסיס אופקי. במקרים בהם תו אחד צריך להתחיל מזנבה של האות שלפניו, קו הבסיס מופסק ועולה כלפי מעלה.

שימוש

עריכה

הכתב הנסח'י שימש באופן היסטורי ומקיף להעתקת ספרים ומסמכים אדמיניסטרטיביים של חצר השלטון. הכתב אפשר התפתחות של אלמנטים עיטוריים יותר גמישים ורהוטים, המעוצבים באופן עגול יותר בשונה מהמרובעות של הכתב הכופי ששימש יותר עבור עיטור מבנים מוסלמיים. השימוש בכתב הנסח'י באדריכלות החל לראשונה במאה הראשונה, ואומץ בממלכות מוסלמיות רבות החל מהמאה ה-11.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כתב נסח'י בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Blair, Sheila (2006). Islamic calligraphy. Edinburgh: Edinburgh University Press. ISBN 9780748612123. OCLC 56651142.
  2. ^ Thomas Milo Arabic Typography, in Encyclopedia of Arabic Language and Linguistics, Brill 2013
  3. ^ J., Roxburgh, David (2007). Writing the word of God : calligraphy and the Qur'an. Houston: Museum of Fine Arts, Houston. ISBN 9780300142006. OCLC 180190749.
  4. ^ Ali, A. K. M. Yaqub (1984). "Muslim Calligraphy: ITS Beginning and Major Styles". Islamic Studies. 23 (4): 373–379. JSTOR 20847281