סימן דיאקריטי
|
á סימנים דיאקריטיים
|
|---|
|
אומלאוט ( ¨ ) אפוסטרוף ( ’ ) ברווה ( ˘ ) ברווה הפוך ( ̑ ) גג ( ˆ ) וי קטן ( ˇ ) זנבון ( ˛ ) טבעת ( ˳ ˚ ) גל ( ~ ) נקודה ( • ) סדיליה ( ¸ ) סימן הטעמה עילי ( ´ ) סימן הטעמה עילי כפול ( ˝ ) סימן הטעמה משני ( ` ) סימן הטעמה משני כפול ( ̏ ) פסיק עילי ימני ( ῾ ) פסיק עילי שמאלי ( ᾿ ) קו עילי ( ¯ ) קרס ( ̡ ̢ ) קרס עילי ( ̉ ) |
סִימָן דִּיאַקְרִיטִי או סִימַן הֶבְחֵן[1] הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה. מקור המושג במילה היוונית עתיקה – διακριτικός, (בתעתוק לאותיות לטיניות: diakritikos) שמשמעותה "מבדיל", מפועל – διακρίνω – "להבדיל".
הסימנים הדיאקריטיים מוספים מעל לאותיות או מתחת לאותיות, לפי המקרה. אך לא כל סימן הניצב מעל או מתחת לאות הוא דיאקריטי; חלק מסימנים אלה, כמו במקרה של הנקודה מעל לאות i, הם חלק מהאות. יש סימנים שבשפות מסוימות מהווים חלק מהאות ובשפות אחרות משמשים כסימנים דיאקריטיים. ישנם סימנים דיאקריטיים הפועלים בצורות שונות בשפות שונות.
מינֵי סימנים דיאקריטיים
עריכה- ( ˙ ) נקודה עילית (Anunaasika) – נקודה מעל לאות
- ( ¨ ) אומלאוט/טרמה (צֵירֵי עִלִּי) – שתי נקודות מעל לאות
- ( ¸ ) סֶדִילְיַה (Cedilla) – סימן דמוי האות Z בזעיר אנפין המוצג מתחת לאות
- ( ˛ ) זנבון (ogonek)
- ( ° ) טבעת (Kroužek בצ'כית, ring בשפות סקנדינביות)
- ( ˘ ) ברווה (Breve) – קשתית המתעקלת כלפי מעלה המוצגת מעל לאות
- ( ˇ ) וי קטן (Caron) – סימן דמוי האות V בזעיר אנפין המוצג מעל לאות
- ( ˆ ) גג (Circumflex) – וי קטן במהופך, המוצג מעל לאות
- ( ¯ ) קו עילי (Macron) – קו מאוזן המוצג מעל לאות
- ( ` ) סימן הטעמה משני (Grave Accent)
- ( ´ ) סימן הטעמה עילי (Acute Accent)
- ( ˝ ) סימן הטעמה עילי כפול (Double Acute Accent) – נמצא בשימוש בהונגרית ומוכר גם כ־Hungarian diaeresis
- ( ̏ ) סימן הטעמה משני כפול
- ( ῾ ) פסיק עילי ימני (Spiritus Asper)
- ( ᾿ ) פסיק עילי שמאלי (Spiritus Lenis)
- (, ) פסיק תחתון (נמצא בשימוש ברומנית)
- (ראו הסימן מעל לאות O) קרס (Dấu Hỏi) – ייחודי לווייטנאמית
- ( ~ ) טילדה (Tilde) – גל
- ( ҃ ) זד שוכב (Titlo)
- ( ׳ ) גרש (Geresh) – בשימוש בעברית בלבד
- ( ' ) אפוסטרוף (Apostrophe)
- ( : ) נקודתיים
- ( - ) מקף
שימוש בסימנים דיאקריטיים בשפות שונות
עריכה- עברית – ראו ניקוד העברית בת ימינו וטעמי המקרא
- ערבית – מערכת הנקודות הדיאקריטיות נקראת אִעְגַ'אם (إعجام). היא מאפשרת להבחין בין עיצורים שונים בעלי אותיות (גְרַפֶמוֹת) דומות, דוגמת ح, ج ו־خ; ראו אלפבית ערבי
- קטלאנית – סדיליה, אומלאוט, סימן הטעמה משני (Grave Accent) וסימן הטעמה ראשי כפול
- רומנית – גג, נקודה עילית, פסיק תחתון, ברווה, וי קטן
- וייטנאמית – גג, ברווה, וקרן לשינוי הגייה של תנועות; grave accent, acute accent, גל, קרס וחיריק לציון הטון
- גרמנית – אומלאוט לשינוי הגיית האותיות A, O, U
- צרפתית – Acute Accent, סימן הטעמה משני (Grave Accent), גגון, אומלאוט לביטוי שתי תנועות עוקבות (למשל, Israël), סדיליה
- איטלקית – Acute Accent, סימן הטעמה משני (Grave Accent)
- ספרדית – טילדה, Acute Accent
- פורטוגזית – Acute Accent, טילדה, סדיליה
- טורקית – אומלאוט לאותיות o u סדיליה לאותיות c s וברווה לאות g
- פינית – אומלאוט לאות a
- אסטונית – טילדה לאות o
- הונגרית – סימן הטעמה עילי לאותיות a e i o u אומלאוט לאותיות o u ו וסימן הטעמה עילי כפול לאותיות o u
- אספרנטו – יש שש אותיות עם סימן דיאקריטי (Ĉ, Ĝ, Ĥ, Ĵ וŜ עם גג, וŬ עם ברווה).
