לאיוש ארנסט

אספן אמנות הונגרי-יהודי

לאיוש ארנסטהונגרית: Ernst Lajos; פשט, 29 באפריל 1872[1] – באביב 1937) היה אספן אמנות יהודי הונגרי, מצנט, מייסד מוזיאון ארנסט, יועץ ראשי לממשלה (משנת 1925).

לאיוש ארנסט
Ernst Lajos
לידה 29 באפריל 1872
פשט עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד אפריל 1937 (בגיל 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – אפריל 1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיהעריכה

לאיוש ארנסט נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר מור ארנסט ושל ורוזה שטיינר. ככל הנראה לא למד מעולם היסטוריה של אמנות, הוא לימד את עצמו, כלומר היה אוטודידקט. בשנות ה-80 של המאה ה-19 החל לאסוף יצירות אמנות, והתעניין בעיקר ביצירות היסטוריות הונגריות. בסוף המאה הוא השאיל מיצירות האמנות שלו לתערוכה של גלריה ההונגרית להיסטוריה ולהצגת התערוכה הלאומית של המילניום. הוא אסף יצירות אמנות הונגריות מתחילת המאה ה-20.

הוא טיפח קשרים טובים עם האמנים (ביניהם ויקטור מדראס, ברטלאן סקיי, מור תאן, אוסקר גלאץ) הוא היה בהונגריה הראשון שהכיר בכך שגם שרטוטי הציורים המוגמרים עצמם הם בעלי ערך גדול והתחיל לאסוף אותם, בכך הוא ביצע בעצם גיבויים חשובים, לא נתן לאיואות, שרטוטים ואיורים ללכת לאיבוד.

כבר בשנת 1894 הפך למייסד הסלון הלאומי, ובשנים 1901 עד 1909 היה מנהל העסקים שלו. בתפקיד זה ארגן כמה תערוכות חיים של יצירות ציירים גדולים של המאה ה-19. לאחר שהוזז מתפקידו הקים את המוזיאון הפרטי הראשון בהונגריה.

 
קברו של לאיוש ארנסט בבודפשט בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה: 3-10-4.

במאי 1912, נפתח מוזיאון ארנסט בבודפשט, ברחוב נאג'מזה 8. בקומה הראשונה בבית דירות שנבנה באותה תקופה. באולם 14 הייתה תערוכה קבועה ובאחרים נערכו תערוכות מתחלפות. ארנסט המשיך לארגן תערוכות רטרוספקטיבות. קטלוגים מושקעים של התערוכות פורסמו בעריכת בלה לאזאר.

בזמן שגשוג יצירות האמנות, בשנת 1917, החל ארנסט לארגן מכירות פומביות. עד סוף ימי חייו הוא קיים מכירה פומבית פעמיים בשנה. המצב הכלכלי השתנה דרמטית בסוף שנות ה-20 - כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי ובשל רכישותיו המופרזות, לאיוש ארנסט קרס כלכלית. האוסף שלו היה משועבד במשכון, ולכן הוצגה תערוכה של עבודות שהושאלו בלהמוזיאון הלאומי של הונגריה בשנת 1933.

רעייתו הייתה ארז'בט אקלר, איתו התחתן ב-8 בספטמבר 1901 בבודפשט.[2] הם התגרשו בשנת 1918.

מותועריכה

לאחר שהמשא ומתן לרכישת האוסף שלו על ידי המדינה נמשך במשך שנים, ארנסט שם קץ לחייו באביב 1937 בגלל בעיות כלכליות. הוא נעלם ב-22 במרץ, וגופתו נמצאה ב-24 באפריל בראצקווה, עיירה שממוקמת בחלק הדרומי של האי צ'פל על הדנובה, דרומית לבודפשט. האוסף שלו נמכר במכירה פומבית שנתיים לאחר מותו בשנת 1939, ורובו נקנה על ידי מוזיאונים הונגריים. לאיוש ארנסט הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

חברויותעריכה

עבודותיו העיקריותעריכה

  • טיוטה של יאנוש מיהאי הס להקמת האקדמיה ההונגרית לאמנויות יפות בשנת 1820. תואר על ידי לאיוש ארנסט (בודפשט, 1898)
  • טיוטות של יאנוש שאוף משנת 1790 על מערכת העמודים הארצית ההונגרית. תואר על ידי לאיוש ארנסט. (בודפשט, 1900)
  • הציור ההיסטורי ההונגרי (בודפשט, 1910)
  • דיוקנאות של שנדור פטפי (בודפשט, 1922)

לקריאה נוספתעריכה

  • לקסיקון אומנותי. אד. אנה זדור, איסטוואן גתון. כרך 1 בודפשט: אקדמית, 1965. ארנסט לאגוס. 638. עמ'
  • אניקה רוקה:לאיוש ארנסט בגלריית מוזיאון התמונות, 2002 עמוד 241–242 [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9638622245|מסת"ב 963-86222-4-5]]
  • אניקה רוקה: אוסף לאיוש ארנסט ומוזיאון ארנסט (הקישור אינו פעיל, 2018-11)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאיוש ארנסט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a Pesti Neológ Izraelita Hitközség születési akv. 565/1872. folyószáma alatt".
  2. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 693. folyószáma alatt".