שנדור פטפי
שנדור פטפי (בהונגרית: Petőfi Sándor; 1 בינואר 1823 – סביבות 31 ביולי 1849 כנראה) הוא המשורר הלאומי ההונגרי ודמות מפתח במהפכה ההונגרית של 1848.
ציור דיוקן מאת מיקלוש ברבאש | |
לידה |
1 בינואר 1823 קישקורוש, הונגריה |
---|---|
נהרג |
31 ביולי 1849 כנראה פהראג'האזה, כיום אלבשט, על יד סיגישוארה, הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית |
שם לידה | Alexander Petrovič |
מדינה | הונגריה |
שם עט | Rónai Sándor, Andor deák |
מקום לימודים | בית הספר התיכון הלותרני, הגימנסיה הפיאריסטית בבודפשט, Pápai Református Kollegium |
שפות היצירה | אנגלית, גרמנית, צרפתית, הונגרית |
יצירות בולטות | John the Valiant, Nemzeti dal, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
תקופת הפעילות | מ-1839 |
בן או בת זוג | Júlia Szendrey (8 בספטמבר 1847–1849) |
צאצאים | Zoltán Petőfi |
חתימה | |
תולדות חייו
עריכהפטפי נולד בכפר קישקרש (Kiskőrös) שבמרכז הונגריה, כ-100 ק"מ דרומה מבודפשט. שמו בלידה היה שנדור פטרוביץ' (Petrovics Sándor). הוא השתמש בשם המשפחה ההונגרי פטפי החל משנת 1842. אביו היה קצב ואמו משרתת, שניהם ממוצא סלובקי שדיברו הונגרית עדיין עם מבטא סלובקי. למשפחת האב היו גם שורשים סרביים רחוקים[1]. מוצאו לא מנע ממנו להרגיש מדיארי או הונגרי בכל נימי נפשו. בגיל 16 עזב פטפי את לימודיו בבית הספר והחל ללמוד לבדו שפות זרות, בהן גרמנית, צרפתית ואנגלית. במקביל שיחק בלהקת תיאטרון חובבים. באותה עת החל לחבר שירים אפיים עממיים-כביכול שהידוע בהם הוא "יאנוש האביר" ולתרגם (או, נכון יותר, לכתוב שירה המבוססת על) שירי פרסי ביש שלי, פייר-ז'אן דה ברנז'ה (Pierre-Jean de Béranger) והיינריך היינה. כמו כן תרגם את מחזהו של ויליאם שייקספיר "קוריולנוס", תרגום הנחשב ליצירת מופת הונגרית ומשמש להצגת המחזה בתיאטרון[2].
בשנת 1846 שהה בטרנסילבניה (שהייתה באותה עת שטח הונגרי) ונשא לאישה את יוליה סנדרי (Júlia Szendrey), אם בנו היחיד.
בגיל 24 החל לעבור ברגל בין כפרי הונגריה. הוא חיבר שירי מחאה בהונגרית פשוטה, בניגוד לשירה הכבדה והמליצית שהייתה נהוגה בדורו. את חציו שילח בשתי קבוצות: הכובשים האוסטרים ששיעבדו את הונגריה, והאצילים ההונגרים ששיעבדו את העם במערכת פיאודלית אכזרית. לשיריו, שנכתבו בתבנית שירי עם, הותאמו לחנים עממיים פשוטים על ידי כפריים, שקיבלו בהתלהבות אותם ואת מסרי ההתנגדות והגאווה הלאומית-מדיארית הגלומים בהם.
עם פרוץ אירועי "אביב העמים" בפריז ולאחר מכן בווינה היה פטפי לנושא דגלו של העם ההונגרי. ב-3 במרץ 1848 היה בין מנהיגי המרד, כדובר העם לצד המנהיג הפוליטי לאיוש קושוט. ב-15 במרץ ניצב בפתח המוזיאון הלאומי של הונגריה וקרא באוזני ההמון את "12 הנקודות"[3] ואת שירו הלאומי "Nemzeti dal" ("שיר לאומי"), הפותח במילים:
שיר לאומי | Nemzeti dal |
---|---|
על רגליך, מדיאר! המולדת קוראת! עתה הוא הזמן, או לעולם לא! העבדים נהיה או בני חורין? זו השאלה, בחרו את תשובתכם! – בשם אלוהי ההונגרים אנו נשבעים, אנו נשבעים, לעולם לא נהיה עוד עבדים לעולם לא עוד! |
Talpra magyar, hí a haza! |
לאחר שהמהפכה עברה לשדה הפוליטי, הצטרף פטפי לצבא המהפכני שנלחם בטרנסילבניה מול צבא האימפריה הרוסית, שנקרא לסייע לשלטון האוסטרי בדיכוי המרד. הוא נראה חי לאחרונה ב-31 ביולי 1849 בסגשוואר (כיום, ברומנית, סיגישוארה). משערים כי נהרג בקרבות בסמוך לתאריך זה. הוא נקבר באופן אנונימי.
שירתו
עריכהפטפי חיבר כ-800 שירים, בהם שירי עם, שירי מחאה, שירי יין ושירי אהבה ליריים. כתיבתו מצטיינת בפשטות ובשימוש בשפה יומיומית, המשולבת בפראזות לאומיות ופאתוס. בנוסף, כתב בין 9 ל-11 אפוסים, שני מחזות, רומן ומסות המתארות את נדודיו ורעיונות על שירה, ספרות ולאומיות[2].
הוא תורגם ללשונות רבות, ושירתו היוותה דגם מופת לשירה לאומית אותנטית בעיני היינה (שכתב עליו בשירו "1849"), המשורר הפולני אדם מיצקביץ', הוגה הדעות הבריטי תומאס קרלייל, המשורר הצרפתי פרנסואה קופה וויקטור הוגו (שהזכיר את פטפי בשירו "נוף אירופי"), והמחזאי והמשורר הנורווגי הנריק איבסן (שכתב על פטפי בשירו "אל הונגריה"). על פי עדותו של אביגדור המאירי, הפציר בו חיים נחמן ביאליק לתרגם לעברית משירי פטפי מן הטעם הכפול של "הזרמת דם חי במחזור דמנו הספרותי" ושל "לקחת קצת פשטות שכזו"[4].
פטפי והיהודים
עריכההמהפכה ההונגרית הצטיינה בהתנגדות לאנטישמיות ובדרישה ליברלית לשוויון דתי. פטפי כתב:
אזרחים גרמנים, אני מאשים אתכם לפני האומה ולפני ההיסטוריה, שאתם מפירים את האחדות בארצנו. שתים אלה, האומה וההיסטוריה, ישפטו אתכם! אתם הצהרתם ראשונה, שיהודים לא יתקבלו אל חיל-האזרחים, וכך זרקתם ראשונים טיט ורפש על הדגל הטהור של המהפכה ההונגרית, שעליו חרתנו את הצו: חירות, שוויון, אחווה".
— אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, סיני, 1961 עמ' 9-10
הנצחה
עריכה- אחרי דיכוי מהפכת 1849-1848 כתבי פטפי זכו בהונגריה לפופולריות עצומה וגישתו הפטריוטית והמהפכנית שימשו כמופת עבור המהפכנים ההונגרים לדורותיהם, מכל צבעי הקשת הפוליטית.
- כיום ניתן למצוא רחוב או כיכר פטפי בכל עיר או עיירה בהונגריה, ובדרך כלל לפחות פסל אחד שלו בכל יישוב הונגרי. בבודפשט לבדה ישנם (גשר פטפי), אחד עשר רחובות וארבע כיכרות הנושאים את שמו.
- בבודפשט נפתח מוזיאון וספרייה על שם פטפי.
- אחת התחנות הרדיו הראשיות של בודשפט נקראת על שמו Petőfi Rádio Budapest
- ב-1944-1876 פעל בהונגריה איגוד יוצרים על שמו.
- בבודפשט על יד הקצה מצד פשט של הגשר אליזבת (ארז'בת) הוצבה אנדרטה של פטפי מטרקוטה, הגדולה מהחיים, יצירה של הפסלים מיקלוש איז'ו ואדולף הוסאר.
בשלהי המאה ה-19 -התחלת המאה ה-20 הוצבו פסלים דומים של פטפי ברבות מערי הונגריה. ב-1911 גם בעיר פוז'ון או פרסבורג, כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה, אז בממלכת הונגריה, ניצבה אנדרטה של פטפי בככר המרכזית של העיר. ב-1918 עת כיבוש העיר על ידי צבא הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה, הפסל פוצץ ושרידיו כוסו עד שהוחלפו בפסל של המשורר הסלובקי פבול אורסאג הווייזדוסלב. כיום קיים פסל של פטפי במקום אחר בברטיסלבה, בככר מדיץ (Medická záhrada)
- בעיר אוז'גורוד (אונגוואר) בחבל זקרפטיה באוקראינה של היום, ישנה ככר הנקראת שנדור פטפי.
- גם בעיר טרנוב בגליציה בפולין ישנה ככר לזכרו של פטפי, עם שער סקלרי המוביל אל פסל פרוטומה של המשורר ההונגרי
בעיר אוראדיה (נאג'וואראד) בחבלביהור בפרטיום, מערב טרנסילבניה, כיום ברומניה רחוב ופארק נקראים על שמו.
- המלומד ההונגרי ממוצא גרמני הוגו מלצל תרם רבות להפת יצירותיו של פטפי מחוץ להונגריה
שטרות ומטבעות
עריכהבין 1932--31 ביולי 1946 הנפיק הבנק של הונגריה שטר של 50 פנגה עם דמותו.
- בין 1993-1947 היה בשימוש בהונגריה שטר של 10 פורינט עם דיוקנו
- 1948 - הונפק מטבע כסף חגיגי של 5 פורינט לכבוד מלאת מאה שנה למות המשורר והמהפכן
- 2023 - הונפק מטבע חגיגי של 200 פורינט לכבוד מלאת מתאיים שנה להולדתו
- קרוי על שמו האסטרואיד 4483 Petöfi, חלק מהאסטרואידים מ"משפחת הונגריה"
בולי דואר עם דמותו
עריכה- בהונגריה
- שני בולים הונפקו ב-12 ביוני 1919
- חמישה בולים - ב-13 בינואר 1923 לכבוד מלאת מאה שנה להולדתו
- בול אחד ב-16 באוקטובר 1948 בסדרת "משוררים וסופרים"
- שלושה בולים - ב-31 ביולי 1949 - לכבוד מלאת שנה למותו
- בול אחד - ב-15 במרץ 1952 בסדרת "גיבורי מהפכת 1848"
- שלוש בולים הונפקו ב -30 בדצמבר 1972 לכבוד מלאת 150 שנה להולדתו
דמותו ויצירתו של פטפי במדיה אמנותית
עריכהמוזיקה
עריכה- המלחין פרנץ ליסט שהיה בן זמנו הלחין לזכרו של פטפי את המנגינה לפסנתר "Dem Andenken Petőfis" (לזכרו של פטפי).
הוא כתב גם לחנים לכמה משיריו של פטפי.
- המלחין ההונגרי ינה הובאי כתב ב-1923 "סימפוניית פטפי" לרגל מלאת מאה שנה להולדת פטפי. היא בוצעה ב-2023 לרגל מלאת מאתיים שנה להולדתו של פטפי.
ספרות
עריכה- בשנות ה-1940 המאוחרות שיריו זכו לתרגום רוסי משובח בידי בוריס פסטרנק
- אינו טאמברג הלחין ספר שירים המבוסס על שיריו.
לקריאה נוספת
עריכה- אביגדור המאירי (תרגום ומבוא), משירי שנדור פטפי, הוצאת סיני 1961
- איתמר יעוז קסט, אהבה וחרות: מבחר שירים, מהדורה דו-לשונית, עקד, 1997
קישורים חיצוניים
עריכה- שנדור פטפי, ברשת החברתית Goodreads
- כתבי שנדור פטפי בפרויקט בן-יהודה
- שנדור פטפי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי שנדור פטפי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- שנדור פטופי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ P.Lendvai עמ' 232
- ^ 1 2 אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, "סיני", 1961 עמוד 10
- ^ ב-"12 הנקודות" דרשו ההונגרים חופש מן הצנזורה, ממשלה לאומית, שוויון זכויות אזרחי ודתי, שחרור אסירים פוליטיים, איחוד עם טרנסילבניה תחת שלטון הונגרי, וזכויות חוקיות על האדמה לאיכרים ההונגרים.
- ^ אביגדור המאירי, שאנדור פטיפי, "סיני", 1961 עמוד 13