לאיוש באלינט (מבקר אמנות)
לאיוש באלינט (במקור בלייר, בהונגרית: Bálint Lajos; אויפשט, 26 בספטמבר 1886 – בודפשט, 5 במרץ 1974) היה מבקר אמנות הונגרי-יהודי, מחזאי, סופר, מתרגם ספרותי, יחצן; אחד ממייסדי ומזכירי אגודת תאליה, מזכיר התיאטרון הלאומי של בודפשט ממארגני והמנהל האמנותי של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, מזכ"ל איגוד הסופרים ההונגרי; מזכ"ל ראשי של איגוד המחזאים, סמנכ"ל המשרד לזכויות היוצרים.
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1886 אויפשט, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
5 במרץ 1974 (בגיל 87) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Bleier Lajos |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| בן או בת זוג |
Annie Spiegel |
  | |
קורות חיים עריכה
באלינט נולד במשפחה יהודית באויפשט (כיום שכונה צפונית של בודפשט) לפילפ בלייר (1901-1862) ולהרמינה רייטר. סביו וסבתו מצד אביו היו ז'יגמונד בלייר ורוזה זינגר. הוא למד באוניברסיטאות בודפשט וברלין. הוא היה ממקימי אגודת תאליה שהחלה לפעול בשנת 1904 והיה מזכיר האגודה עד 1906. במקביל כתב מאמרים לכתב העת "שבוע". משנת 1910 היה מבקר התיאטרון של היומון מדיאר הירלאפ (Magyar Hírlap בתרגום מהונגרית: 'חדשות הונגריות'), וביקורותיו פורסמו במדור האמנות בעיתון עד שנת 1915. בשנת 1915 התחיל את עבודתו בתיאטרון הלאומי בבודפשט, שם היה מזכיר התיאטרון והמחזאי (דרמטורג) שלו. במקביל, הפך למנהל הספרותי של ההוצאה לאור גניאוס. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 היה מנהל חברת תיאטרון קולקטיבי. ב- 26 במאי 1926 נשא לאישה את אילונה, בתם של אדולף קאופמן ורוזה רוזנפלד, (1957-1893).
בשנת 1935 פוטר מהתיאטרון הלאומי, ואחריו הועסק שאנדור הבשי גם כמחזאי של התיאטרון. הוא היה ממקימי הפעילות האומנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, אותה אגודה שהעסיקה אמנים יהודיים שנדחקו לשוליים ונאסר עליהם להופיע בתיאטראות הונגריה בשל הרקע היהודי שלהם ויכלו להופיע עד 1944 רק בפני קהל יהודי בתיאטרון גולדמארק. בין 1947-1945 היה המזכיר המנהל של התאחדות הסופרים ההונגרית, ומשנת 1953 עד פרישתו היה סגן מנהל המשרד לזכויות היוצרים. כמה מהדרמות שלו הועלו על הבמה. כתביו על עולם האמנים זכו להצלחה אדירה.
עבודתו עריכה
דרמות עריכה
- מריה בשקירצ'ב (התיאטרון הלאומי, 1936)
- צ'ינום פאלקו (ספר לימוד למוזיקה של פרנץ פרקש, בית האופרה, 1951).
כתבים אחרים עריכה
- רקדנים ואמנים (עמ' 1913)
- הכניסה לאמנים (עמ' 1964)
- גלריה לופט (1967)
- הגיבור האמיתי של אובודה (רומן. מוזיקת תיאטרון קולנוע נובמבר-דצמבר 1967)
- מחיאות כפיים סוערות (בודפשט, 1969)
- מכחון ואזמל (בודפשט, 1973)
- הכל רק תיאטרון ( 1975)
תרגומים עריכה
הוא תרגם וערך למעלה ממאה יצירות פרוזה ופרוזה. אשתו, זמרת האופרה אני שפיגל, הקימה "טבעת זיכרון" למזכירי תיאטרון ומחזאים, שנמסרה לראשונה בשנת 1977 לרגל יום הולדתו של לאיוס באלינט.
ספרות עליו עריכה
- אימרה דמטר: שיחת יום הולדת עם לאיוש באלינט בן ה-78. מוזיקת תיאטרון קולנוע, 6 באוקטובר 1964
- פטר מולנאר גאל: מדוע אני אוהב את לאיוש באלינט? בתוך: חיים וספרות, 25 בספטמבר 1971.
- אנדראש לוקאץ': שני עשורים בשירות התיאטרון. שיחה עם לאגוס בליינט, בן 85 בשנת: מגיאר הירלאפ, 25 בספטמבר 1971
- גאבור אנטל: ביקור אצל לאיוש באלינט, בן ה-85. בכתב העת: האומה ההונגרית 3 ביולי 1971
- פרידה מלאיוש באלינט. בכתב העת: חיים וספרות, 9 במרץ 1974.
לקריאה נוספת עריכה
- לאיוש באלינט - לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- לקסיקון יהודי הונגרי . אד. פיטר אוגווארי. בודפשט: לקסיקון יהודי הונגרי.
- האתר הרשמי של אומיקה (בהונגרית)
