לאיוש פלאדי

משורר הונגרי-יהודי

לאיוש פלאדי (במקור לזר זילברשטיין,[1] בהונגרית: Palágyi Lajos; בצ'יי, 15 באפריל 1866בודפשט, 7 במרץ 1933)[2] היה משורר יהודי-הונגרי, מורה ב"מכון להכשרת המורים הממלכתי", אחיו של מניהרט פלאדי.

לאיוש פלאדי
Palágyi Lajos
Palágyi Lajos költő (Székely Aladár felvétele).jpg
לידה 15 באפריל 1866
בצ'יי, סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במרץ 1933 (בגיל 66)
רובע II בודשפט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Silberstein Lázár עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי פרקשרט, בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 7 במרץ 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Magyar Nemzet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לאיוש זילברשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של מור זילברשטיין, מורה (שעסק גם בפילוסופיה ובספרות וכתב כמה מאמרים פדגוגיים) ושל רוזליה זלנפרוינד. פלאדי היה בן חמש כשאביו הפך למורה בטמשוואר, אחר כך באבאוי-ספשי, משם בקושיצה, בודפשט, ואז בסיקסו, לבסוף בשנת 1878 לצמיתות בבודפשט. כך ילדותו של פלאדי עברה בנדידות ובאומללות. בבירת הונגריה הוא רכש את כל הידע שלו בכוחות עצמו, כי מעולם לא למד בבית הספר; המורה היחיד שלו היה אחיו, מניהרט פלאדי.

הוא החל לכתוב שירים בגיל שלוש עשרה. בכל ילדותו היה חולה לרוב ושיריו הראשונים משקפים את הצדדים האפלים של החיים. בבירת הונגריה בודפשט גדל ללא חברים, גדל ברחובות והכיר את כל תלאות החיים. בשנת 1879 (בן 16 בלבד) החל לשלוח שירים לעיתונים. העיתון הראשון שבו הופיע שיר תחת שמו היה "חבר-עם הונגרי" (Magyar Népbarát) של המשורר אמיל אבראני. פעם הוא שלח את כל שיריו הכתובים לשבועון "עיתון יום ראשון" (Vasárnapi Ujság). המשורר והמחזאי קארוי סאס עודד אותו במכתבו והמכתב הקנה לו אומץ. אז שיריו כבר הופיעו לעיתים קרובות ב"עיתון יום ראשון"; אחר כך פרסמוו את שיריו בכתבי העת "הונגריה" ו"העולם הגדול", מאוחר יותר על ידי ב"ארץ-עולם" (Ország-Világ). עורך המגזין האחרון לקח אותו כעמית בשכר בעיתון, שם עבד במשך שנתיים בעת שכתב בכמה כתבי עת ספרותיים. כשאיבד גם את המשרה הזו, הלך לאזורי הכפר כמחנך; אך הוא סבל את בדידות הכפר רק במשך חודשיים וחשק לחזור לבירה; שם הוא נאבק ונלחם על הקיום לזמן מה, בעוד לאיוש אורווארי, עורך פשטי נפלו, שכבר פרסם כמה משיריו בעיתונו, הוסיף אותו למערכת שלו כאיש צוות; בינתיים פלאדי ערך את כתב העת "עקרת הבית ההונגרייה" (Magyar Háziasszony) ומאמרים ושירים רבים שלו פורסמו לעיתים קרובות ב:

  • סלון ההונגרי (Magyar Szalon)
  • סקירה הונגרית (Magyar Szemle)
  • ארץ-עולם (Ország-Világ) (מ-1894),
  • עיתון משפחה בתמונות (Képes Családi Lapok) (מ-1885),
  • עיתון הבירה (Fővárosi Lapok) (צוות קבוע),
  • פשטי נאפלו
  • אומה (Nemzet)
  • עיתונים שונים נוספים

בשנת 1890 זכה בפרס של 100 כתרי זהב שנקבע על ידי אגודת פטפי.

בשנת 1898 מונה למורה בבית הספר חטיבת ביניים בהודמזוושרהיי, ומספטמבר 1899 הועבר למכון ההכשרה למורים הממלכתי בשארושפאטאק. בשנת 1909 תרגם את פאוסט של יוהאן וולפגנג פון גתה. בתחילת יצירתו הפואטית הוא השמיע רעיונות סוציאליסטים, אך עד מהרה איבד עניין בבעיות חברתיות. במשטר מיקלוש הורטי אחרי 1920 הותקף בשל עמדתו הסוציאליסטית הקודמת. הוא חי בפרישה בשנים האחרונות שלו. אשתו הייתה זילי שלזינגר.

פלאדי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי פרקשרט.

עבודותיועריכה

 
לוח זיכרון במעונו לשעבר (בודפשט רובע 2, שדרות מרגיט 5/א)
  • שירים הומוריסטיים. אסטרגום, 1888. (ספריית כיס מבדרת)
  • שנות מאבק. שירים. 1890
  • ימים קודרים. שירים אחרונים 1890–1989
  • ההיסטוריה של טמאש קוקשי, יושב הבית; 1891 (סיפורים, שירים)
  • בדרך בודדת. שיריו האחרונים. 1893
  • הנזיר הצעיר. שיר פילוסופי. (הקדמה בליווי מניהרט פלאדי) 1894
  • ספר דקלום הונגרי חדש לצעירים. 1895
  • האזרח ההונגרי. 1895
  • שירים לאומיים. 1895
  • לזכרו של יאנוש ויידה. 1897.
  • זיכרונות מקראיים. 1896. (שירו זה ושירו "לאחותי" זכו בפרס של אגודת פטפי)
  • שיריו החדשים. (1901)
  • העבדים. דרמה. 1907
  • שיריו של לאיוש פלאדי; 1907 באינטרנט
  • לירה הונגרית, 1911
  • גן ההספרידים. שיר דרמטי; 1911
  • המולדת; 1921
  • קֶלַע. סאטירות ורעיונות זעירים; 1924
  • הנמלים. ספר סאטירי; 1925
  • לא עזבת את אלוהי הטוב. שירים מאת לאיוש פלאדי ; 1935
  • קלע (עבודות נבחרות 1966).

לקריאה נוספתעריכה

  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I–XIV. Budapest: Hornyánszky. 1891–1914.
  • Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. [1]
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. לאיוש פלאדי
  • Sporer János: Palágyi Lajos élete és költészete; szerzői, Bp., 1937
  • Sós Endre: Palágyi Lajos avagy A "Negyedik Rend" istenes költője. Halálának tizedik évfordulójára; Löbl Ny., Bp., 1943
  • Sághy Gyula: A kiscsillag is lehet üstökös. A méltatlanul feledésbe merült Palágyi Lajos (1876-1932) színész, rendező, színigazgató portréja; Palágyi Mária, Bp., 2012

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאיוש פלאדי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה