לאסלו בקפי
לאסלו בקפי (בהונגרית: Békeffi László; סגד, 4 בינואר 1891 – ציריך, 21 בינואר 1962) היה קומיקאי יהודי-הונגרי, מנחה בקברט, מחזאי קברט, שחקן. בנו של הסופר אנטל בקפי, בן דודו של מחזאי הקברט אישטוואן בקפי.
 | |
| לידה |
4 בינואר 1891 סגד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1962 (בגיל 71) ציריך, שווייץ |
| בן או בת זוג |
Magda Jankovich |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לאסלו בקפי נולד לאנטל בקפי (בשמו הקודם: נתן קאן) שהיה סופר ומבקר. אמו הייתה שחקנית. בקפי הופיע לראשונה בקברט של קארוי פרנצי בשנת 1912, מאותה השנה היה חבר ב"במה המודרנית" (Modern Színpad) עד 1918 ו"בקברט אפולו" (Apollo Kabaré) בין השנים 1921 ל-1923. הוא החל את דרכו כעיתונאי, אך סיים גם לימודי במה. הוא בחר בקברט כתחומו האמיתי ופתח קברט עם גזה בורוש בשנת 1924 בשם וידאם סינפאד (במה עליזה-Vidám Színpad) שאין לו קשר ל"הבמה העליזה". בשנת 1925 הפך לחבר ב"קברט התוכים" (Papagáj Kabaré). בין השנים 1927 לבין 1929 שיחק בווינה בתיאטרון בולוואר (Boulevard Theater), בסימפליציסימוס (Simplicissimus) ולאחר מכן בתיאטרון רונאכר (Ronacher Theater). לאחר שובו לבודפשט, בין השנים 1929 ל־1933, היה חבר בתיאטרון שדרת אנדראשי, ובשנים 1934 עד 1936 בתיאטרון "במת בולוואר טרז" (Terézkörúti Színpad). הוא ייסד את "קברט כותבי הפודיום" ביחד עם קארוי קומיאטי בשנת 1936, שביקש להחיות ולהמשיך את מסורות הקברט האמיתי בזכות עבודתו של אנדרה נאגי, ויצר פורום אמיץ בצורה בלתי רגילה מול תנאים פוליטיים מתוחים יותר ויותר. הוא עצמו נפל קורבן לביקורת נחרצת וחריפה. לשכת אומנויות הבמה פתחה נגדו פעולה משמעתית בשנת 1941 ואז אסרה על הופעותיו על הבמה (בין היתר בשל יהדותו). בשנת 1943 נלקח לראשונה למחנה הריכוז דכאו. אחרי שחרורו עבר להתגורר באנגליה עד 1949, אחר כך התיישב, תחילה בארצות הברית ולבסוף בשווייץ. פרות יצירתו כוללים הצגות, סצנות קברט ותמלילי שאנסון. ההנחיה שלו התאפיינה בקול נועז בצורה יוצאת דופן, בצורה חדשה, בשילוב של רוח והומור.
עבודותיו העיקריות עריכה
- העיר (עם פאל פורו, 1920)
- יחי האדוני המכובד! ובדיחות במה אחרות; 1919
- המטריה ובדיחות במה אחרות; 1921
- הדייט. סצנות עם אשתי, 1923
- ס.ז. סאקאל: אלברט השמיני: בראון ייבעט החוצה, לאסלו בקפי; 1932
- כלת וינאית (1931)
- האיש האילם (1931)
- דרוויש של הבתולה הקדושה (1934)
- אוסף ההנחיות מאת לאסלו בקפי. 1939
- ספר לימוד ציבורי; 1940
- חניבעל המסכן והאחרים. 25 סאטירות ובורלסקות 1941
- הפודיום שהוגלה; טורונטו, 1955
פילמוגרפיה עריכה
- ססקיה הצוחקת (1916)
- האביר השודד (1917)
- הנערה הטיפש עשרה (1918) - אלייד הפילוסוף
- ילד הפלא (1920)
- חיפושית, חיפושית צהובה (1922) - פרימאט צועני אמיתי
- הרעיה המהופנטת (קצר, 1932)
- הלו, בודפשט (1935)
- 3 : 1 לטובת האהבה (1937)
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון לאמנות הבמה. 1994
- לקסיקון ידע בסיסי (1988)
- לאסלו בקפי ב- Hangosfilm.hu
קישורים חיצוניים עריכה
לאסלו בקפי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
