לא פה, לא שם

סרט קולנוע ישראלי
(הופנה מהדף לא פה לא שם)

לא פה, לא שםערבית: بَر بَحَر - ים-יבשה, באנגלית: In Between - באמצע, בצרפתית׃ Je danserai si je veux - ארקוד אם ארצה) הוא סרט קולנוע ישראלי-צרפתי שביימה וכתבה מייסלון חמוד. זוכה שני פרסי אופיר לשנת 2016.

לא פה, לא שם
بَر بَحَر
In Between
In Between 2016.jpg
בימוי מייסלון חמוד
הופק בידי שלומי אלקבץ
גלית כחלון
טוני קופטי
סנדרין בראור
אביב גלעדי
תסריט מייסלון חמוד
עריכה לב גולצר
נילי פלר
שחקנים ראשיים מונא חוא
סאנא ג'ממאליה
שאדן קנבורה
מחמוד שלבי
הנרי אנדראוס
אחלאם כנעאן
תאמר נאפר
מוזיקה MG Saad
צילום איתי גרוס
מדינה ישראלישראל  ישראל
הקרנת בכורה 11 בספטמבר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 102 דקות
שפת הסרט ערבית
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שאדן קנבורה מימין עם עופרה רימון באירוע הקרנת הסרט "לא פה לא שם" באוניברסיטת חיפה, 22 במאי 2017

עלילהעריכה

הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל אביב. לילא – עורכת דין מוסלמית-חילונית ילידת נצרת, סלמא – תקליטנית וברמנית ערבייה-נוצרייה ילידת תרשיחא, ונור, סטודנטית מוסלמית-אדוקה מאום אל-פחם. שלוש הצעירות חוות, כל אחת באופן אחר, ניכור וניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו ומהמסגרות בהן משפחותיהן מעדיפות לראות אותן. לילא מתקשה למצוא בן זוג למערכת יחסים רצינית אשר יהיה מוכן להציג אותה למשפחתו מבלי לדרוש ממנה לשנות את אורח חייה, סלמה מסתירה ממשפחתה את היותה לסבית ונור כלואה באירוסין לגבר שאיננה אוהבת ושאינו תומך בשאיפותיה האישיות. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי.

הפקהעריכה

לא פה, לא שם הוא סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית מייסלון חמוד. את הסרט הפיק הבמאי שלומי אלקבץ.

בתפקידים הראשיים מככבים:

בנוסף, משתתפים בסרט בתפקידים משניים:

פרסיםעריכה

הסרט הוקרן לראשונה ב-11 בספטמבר 2016, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו, שם זכה בפרס NETPAC לבכורה עולמית או בינלאומית של סרט אסייתי. באותה שנה זכה הסרט גם בפרס ע"ש דני לרנר לסרט ביכורים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובשלושה פרסים נוספים במסגרת פסטיבל סן סבסטיאן. הסרט היה מועמד ב-12 קטגוריות של פרסי אופיר לשנת 2017, וזכה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר עבור תפקידה של שאדן קנבורה ובפרס שחקנית המשנה, אותו קיבלה מונא חוא[1].

ביקורתעריכה

יעל [ניצן] רובינשטיין כתבה בביקורת על הסרט: "נראה כי החגיגות שקידמו את פני הסרט נבעו פחות מאיכויותיו הענייניות (וישנן כאלו) ויותר בכך שהוא מממש משאלת-לב בדבר חֶברה פלסטינית חילונית ומערבית. הסרט הוא "עדות" כביכול לתהליך הגלובליזציה שעוברת החברה הפלסטינית. הייתה הרווחה: הנה עוד מעט קט השלום עומד לפרוץ. הנה יש פרטנר בצד השני. הנה גם "אצלם" הגיעו למסקנה שאין הבדל בין מינים, לאומים ודתות. חזון ה"נעשה מסיבות והכול יהיה בסדר" משתקף בסרט ובהתקבלותו החמה. החיבוק הוא פרי האשליה (הלא-תמיד מודעת) שמדובר ב'קול של דור'"[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אנדרמן, נירית (19 בספטמבר 2017). "יו"ר האקדמיה לקולנוע בפרס אופיר: "אנחנו מספרי סיפורים, לא בוגדים"". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2017. 
  2. ^ יעל [ניצן] רובינשטיין, ‏"אישה ערבייה, מי יידע חייך", השילוח 4, אפריל 2017