לואי מרשל

עורך דין אמריקאי

לואי מרשלאנגלית: Louis Marshall; ‏14 בדצמבר 1856 - 11 בספטמבר 1929) היה מגדולי מנהיגי יהדות ארצות הברית. בחייו היה פעיל תאגידי וחוקתי, עורך דין לזכויות אזרחיות ופוליטיות, ומגשר. מרשל היה ראש הקהילה היהודית, ועבד על מנת להבטיח חופש דתי, פוליטי ותרבותי לכל קבוצות המיעוט. הוא היה ממייסדי הוועד היהודי-אמריקני ופעל למען זכויות, ואף על פי שלא היה ציוני הוא תמך בהצהרת בלפור ובהקמת הסוכנות היהודית המורחבת. מרשל האמין בתנועה לשימור הטבע (Conservation movement), והיה אחד מהיוזמים שהביאו להקמתה מחדש של מכללת היערנוּת של מדינת ניו יורק בסירקיוז.

לואי מרשל
Louis-Marshall.jpg
לואי מרשל, 1915 (איור)
לידה 14 בדצמבר 1856
פטירה 11 בספטמבר 1929 (בגיל 72)
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קולומביה
מקצוע משפטן ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מרשל נולד בסירקיוז, ניו יורק להורים מהגרים מגרמניה. אביו הגיע ב-1849 מבוואריה, ואימו הגיעה מוירטמברג ב-1853. מרשל היה המבוגר מבין ששת הילדים. היו לו אח אחד וארבע אחיות. מגיל צעיר ידע מרשל גרמנית ודיבר עם אמו רק בשפה זו. לאחר מכן למד אנגלית ולימד עצמו יידיש.

לאחר שסיים את לימודי המשפטים יצטרף מרשל לעורך הדין ויליאם רגר. מאוחר יותר הוא החל לעבוד עם חברו לכיתה סמואל אונטרמאייר.

ב-6 במאי 1895, הוא נישא לפלורנס, בת דודתו של שותפו סמואל. לזוג נולדו ארבעה ילדים: ג'יימס, רות, רוברט וג'ורג.

ב-1905, מונה מרשל ליושב ראש בית המדרש לרבנים באמריקה. ב-1906, הוא הקים עם חבריו יעקב שיף וסירוס אדלר את הוועד היהודי-האמריקאי. ב-1914, מרשל היה חלק מהצוות המשפטי שייצג את ליאו פרנק, שהואשם ברצח של נערה בת 14 בבית החרושת לעפרונות אותו ניהל. הוא יזם את הערעור לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בנוסף הוא היה פעיל בתחום זכויות האזרח והגנה על מיעוטים מטעם ארגון NAACP.

בסוף מלחמת העולם הראשונה, השתתף מרשל בועידת השלום בפריז (1919) כנשיא הוועד היהודי-האמריקאי וכסגן נשיא של הקונגרס היהודי האמריקאי. הוא נלחם בהצעה של המרכז לסטטיסטיקה אמריקאית להגדיר את היהודים כגזע. על אף שהיה חלוק בדעותיו עם פוליטיקאים ציונים, הוא סייע בהקמתה של מדינת ישראל. לנוכח עליית כוחם של הנאצים בגרמניה בשנות ה-20, העריך מרשל ב-1924 שאין "שמץ של סיכוי שתוכניתם [של הנאצים] תתבצע אי פעם ולו במידה מועטה שבמועטה".[1]

מרשל הגדיר עצמו כרפובליקני.

מרשל נפטר ב-1929, בעת שנכח בכנס ציוני בציריך, שווייץ, על אף שהגדיר עצמו אנטי-ציוני. הוא הגיע לכנס על מנת לקיים את המפגש הראשון של הסוכנות היהודית שהוקמה על ידו ועל ידי חיים ויצמן. הוא נטמן בבית הקברות היהודי בברוקלין "שדות שלם".

הנצחהעריכה

במדינת סירקיוז ובעיר תל אביב, יש רחובות על שמו של מרשל, ובברוקלין יש בית ספר יסודי על שמו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לואי מרשל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גולי נאמן ערד, אמריקה, היהודים ועליית הנאציזם, עמ' 95.