לובן העין
לובן העין (באנגלית: Sclera, מהמילה היוונית skleros שפירושה קשיח), היא השכבה החיצונית המגנה, הסיבית והאטומה של העין, המורכבת מקולגן וסיבים אלסטיים. בבני אדם, כל לובן העין מאופיין בצבע לבן ואינו מתמזג עם הקשתית הצבעונית, ואילו ביונקים אחרים, החלק הנראה של לובן העין מתאים לצבע הקשתית, ולרוב לא ניתן לראות את החלק הלבן עצמו. בעת התפתחות העובר, לובן העין נוצר בהפרדה מהרכס העצבי. בילדים, לובן העין דק יותר, ולכן ניתן לראות דרכו חלק מהפיגמנטציה אשר מתחת לעין, הגורמת לחלק זה להראות כחול מעט. באוכלוסייה מבוגרת יותר, משקעי שומן נוצרים באזור לובן העין, וגורמים לו להראות צהוב יותר.
| שיוך |
עין  |
|---|---|
| אספקה עורקית |
עורקים ריסניים קדמיים |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1006) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
sclera |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A15.2.02.002 |
| TA2 (2019) |
6750 |
| FMA |
58269 |
| קוד MeSH |
A09.371.784 |
| מזהה MeSH |
D012590 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0036410 |
  | |
העין האנושית נחשבת לנדירה בכך שהקשתית שלה קטנה דיה במיקומה על-מנת שתווצר הפרדה נראית בינה לבין לובן העין. עובדה זו מקלה על פרט אחד להסיק להיכן מופנה מבטו של פרט אחר, וייתכן שהתפתחה כשיטה של תקשורת בלתי-מילולית.
מבנה
עריכהלובן העין מרכיב כחמש שישיות מתוך רקמת חיבור האחורית של גלגל העין. הוא מחובר לקרום הקשה (dura mater) ולקרנית, ושומר על מבנה גלגל העין, מתנגד לכוחות פנימיים וחיצוניים, ומספק נקודת חיבור לשרירים האחראיים על תזוזת העין. לובן העין מוקף בעצבים וכלי דם רבים העוברים דרך חור לובן העין האחורי, חור הנוצר על ידי עצב הראייה. בקצה הדיסק האופטי, שני שלישים מהשכבה החיצונית של לובן העין מתחבר לקרום הדורה (השכבה החיצונית של המוח), דרך נדן הדורה של העצב האופטי. השליש הפנימי מתחבר עם מספר רקמות של שכבה דמית, ויחד נוצר משטח לאורך עצב הראייה עם מספר נקבים, דרכם הסיבים האופטיים (fasciculi) יכולים לעבור.
עובי לובן העין משתנה בין 1 מילימטר בקצה האחורי, לבין 0.3 מילימטר באזורים בהם מתחברים שרירי העין. כלי הדם של לובן העין הם בעיקר על-פני המשטח. יחד עם כלי הדם של הלחמית, שהיא שכבה דקה המכסה את לובן העין, הם אלו המעניקים לעיניים צבע אדום האופייני למצב דלקתי.
אצל חלק בבעלי החיים המשתייכים לבעלי חוליות, לובן העין מחוזק על ידי סחוס ועצם, המרכיבים יחד מבנה עיגולי הנקרא טבעת לובן העין (scleral ring). בדגים קדומים, טבעת זו מורכבת מארבעה משטחים, אך מספר זה נמוך בהרבה עבור מקריני סנפיר, ואילו גדול בהרבה אצל בעלי סנפירים בשרניים, מספר זוחלים, וציפורים. הטבעת נעלמה בקבוצות רבות, לרבות דו-חיים, חלק מהזוחלים ומהדגים, וכל היונקים.
עיניהם של כל הפרימטים שאינם בני אדם הן כהות ובעלות לובן עין קטן שכמעט ואינו נראה. הסבר אבולוציוני לתופעה זו נקרא היפותזת העין השיתופית (cooperative eye hypothesis), לפיו לובן העין הברור שהתפתח אצל בני האדם, נוצר במטרה להקל על בני האדם לעקוב אחרי מבטו של בני אדם אחרים, בעת תקשורת או עבודה משותפת.
היסטולוגיה
עריכההקולגן בלובן העין מתחבר ישירות לקרנית. מהשכבה החיצונית ביותר לפנימית ביותר, אלו הן ארבע השכבות של לובן העין:
- אפיסקלרה episclera
- סטרומה stroma
- למינה פוסקה lamina fusca
- אנדותילאום endothelium
לובן העין אטום בשל אי האחידות של סוג I של סיבי הקולגן, בניגוד לעובי האחיד-כמעט והסידור המקביל של הקולגן בקרנית. בנוסף, לקרנית יש גליקוזאמינוגליקן רב יותר, פחמימה שבה היחידות החוזרות מורכבות מסוכר חנקני, הקסוסמין, שמקבע את הסיבים.
הקרנית, בניגוד ללובן העין, היא בעלת חמש שכבות. השכבה האמצעית והעבה ביותר, נקראת גם היא סטרומה. לובן העין, בדומה לקרנית, היא בעלת בסיס של אנדותילאום, ומעליו הלמינה פוסקה המכילה כמות גדולה של תאי פיגמנטים.
לעיתים, נקודות אפורות-כחולות קטנות עלולת להופיע על לובן העין. מצב זה אינו מזיק, ונקרא scleral melanocytosis.
