לוול בירג' הריסון

אמן אמריקאי

לוול בירג' הריסוןאנגלית: Lovell Birge Harrison‏; 28 באוקטובר 18541929) היה צייר ז'אנר ונוף אמריקאי. הוא תמך בטונאליזם, היה מורה וסופר.

לוול בירג' הריסון
Lovell Birge Harrison
לידה 28 באוקטובר 1854
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1929 (בגיל 74 בערך)
וודסטוק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות טונליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Clair de lune sur la rivière עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יליד פילדלפיה, בירג' הריסון היה אחיו של האמן תומאס אלכסנדר הריסון. הוא למד תחילה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה בשנת 1874, והושפע מתומאס אייקינס וסגנון ההוראה שלו.[1] לאחר מכן נסע לפריז בעצתו של ג'ון סינגר סרג'נט ב"אקול דה ביו-ארטס". בשנת 1881 הציג הריסון בסלון פריז, ובשנת 1882 אחד הציורים הראשונים שלו נרכש על ידי ממשלת צרפת. הציורים בתקופה זו כללו דמויות איכרים בהשפעתו של ז'ול בסטיאן-לפה. לוח הצבעים המצומצם ואוירה עגומה של העבודות המוקדמות ימשיכו להיות מאפיינים ייחודיים של ציורי הנוף המאוחרים של הריסון.[2]

הריסון פגש את הציירת האוסטרלית אלינור ריצ'י במהלך מסעות ציורי הנוף הקיציים שלו. הם התחתנו וחזרו לאמריקה, שם החל להציג מדי שנה באקדמיה הלאומית לעיצוב, ולאחר 1889 באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה.

הוא נאלץ להפסיק לצייר באופן זמני בגלל בריאות לקויה, הוא בילה זמן רב בין 1889 ל־1893 בטיולים באוסטרליה, בים הדרומי ובניו מקסיקו, וכתב ואייר מאמרים שונים.

בשנת 1891 הריסון ואשתו עברו לקליפורניה, אך לאחר מותה בשנת 1895 בעודם מצפים לילדם הראשון, הריסון התחתן בשנית ועבר לפלימות', מסצ'וסטס, שם הפך למנהיג האסכולה הטונליסטית. לאחר מכן עבר לוודסטוק, ניו יורק, בתחילת המאה שם הקים בית ספר שהתבסס על הניסויים שלו בטונאליזם.[2] בשנת 1906 עזר הריסון בהקמת בית הספר של קיץ לליגת הסטודנטים לאמנות בוודסטוק, בין תלמידיו היו אחייניתו, האדריכלית והציירת מרגרט פולטון ספנסר. הוא נודע במיוחד בזכות ציוריו של נופים בשלג.[3]

הריסון קיבל מספר פרסים ומדליות, כולל מדליית הזהב באקדמיה לאמנויות בפנסילבניה בשנת 1910. הוא הפך לחבר באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1910, המכון הלאומי לאמנויות ומכתבים, מועדון צבעי המים בניו יורק, אגודת אמנים אמריקאים, והיה מנהל בית הספר לנוף של ליגת הסטודנטים לאמנות.

בשנת 1909 התפרסמו הרצאותיו של הריסון בספר שכותרתו "ציור נוף". הספר צוטט כ"יצירה סטנדרטית לסטודנטים, וכונה "פרשנות נאה לטכניקה של הציור". על פי היסטוריון האמנות ויליאם גרדץ, הריסון היה בתקופתו "הסופר המוביל באמריקה בנושא ציור נוף עכשווי."[4] כתיבתו של הריסון חושפת עניין בתפיסת הצבע, ובהרמוניה טונאלית. הוא האמין שהמונח אימפרסיוניזם אינו מתאר רק את התנועה האחרונה בציור הצרפתי, אלא התייחס לכל עבודה שנעשתה "בכנות בציור הטבע". ציורו של הריסון הדגים את הלקחים שהעביר והדגיש את התרגול של תצפית באוויר הפתוח ולא בסטודיו.[5]

תלמידיו של הריסון כללו את מרי ג'ין ריילי, גרטרוד ספור קאטס ופלורנס ת'ו.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לוול בירג' הריסון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Biography, The Johnson Collection
  2. ^ 1 2 David Bernard Dearinger, National Academy of Design (U.S.), Paintings and Sculpture in the Collection of the National Academy of Design: 1826-1925, Hudson Hills, 2004, ISBN 978-1-55595-029-3. (באנגלית)
  3. ^ Gerdts, William H., et al. Lasting Impressions: American Painters in France 1865–1915. Terra Foundation of the Arts, 1992
  4. ^ Gerdts, William H. American Impressionism. Abbeville, 1984 P 269
  5. ^ The Publishers Weekly, F. Leypoldt, 1910. (באנגלית)