לוחכי עליםאנגלית: browsing) הם בעלי חיים הרבּיבוֹרים (אוכלי-צמחים) הניזונים מעלים, נבטים ושאר מזון צמחי, אך בניגוד למרבית אוכלי העלים – ובדומה ללוחכי העשב – הם ניזונים מהעשבים הנמוכים, המותאמים יותר לעיכול התאית הקשה של העשב ולתזונה מפני הקרקע במשך רוב שעות היום.

אייל נקוד מלחך עלים מעץ בהודו. האייל ניזון בדרך כלל מעשבים וצמחייה נמוכה אך יכול להתרומם כדי לאכול עלי עצים.
צבי ג'ירפי מלחך עלי שיטה.

בניגוד אליהם לוחכי העלים יעדיפו תזונה של עלי עצים נמוכים ושיחים ולעיתים גם צמחייה רכה קרקעית או אף צמחי מים. בצורת אכילתם הם דומים מאוד ללוחכי העשב אך בעלי שיניים עדינות יותר הנשחקות בקצב מואט יותר ובעלי קיבה פחות מותאמת לעיכול תאית. חלקם מגוונים גם בעשבים וקשה להבחין בהבדל מוחלט ביניהם.

חלק ממינים אלה שהם שוכני קרקע בעלי מאפיינים המתאימים להגעה אל ענפי העצים. הצבי הג'ירפי בעל שרירים מיוחדים ה"נועלים" את גפיו האחוריות ומכופפים את הקדמיות, כך שיוכל "לאחוז" בענפים והוא גם בעל צוואר ארוך המסייע למשימה. הג'ירף גם הוא בעל צוואר ארוך וכן לשון ארוכה ותופסנית. בנוסף מיני אייליים שונים, אנטילופות שוכנות חורש רבות ואף חיות מבויתות כמו פרות, כבשים או עזים (הנוהגות גם לטפס על ענפים דקים) ניזונים מעלים נוסף על עשבים. חיות נוספות הלוחכות עלים הם קרנפיים, טפיריים ופילים, אשר בכוחם הרב יכולים להפיל עץ שלם ולאכול את עליו.

באזורים מסוימים לוחכי עלים יכולים לגרום למוות של עצים, שיחים ושתילים רכים, מה שיכול לגרום לפגיעה ביערות ראשוניים וכן באדמה, סיכון לשריפות טבעיות[דרושה הבהרה] ולפגיעה בחיות נדירות למשל בקואלות או צבי גלאפגוס הנפגעים מרעייה של איילים או עזים שפלשו לשטחם והרסו את בתי גידולם ומזונם הייחודי.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לוחכי עלים בוויקישיתוף