מיש דרומי
מַיִשׁ דרומי (שם מדעי: Celtis australisֿ, בערבית: ميس جنوبي) הוא עץ בר ממשפחת הקנאביים הגדל בחורש באקלים ים תיכוני. הוא מגיע לגובה של 20 מ'. גזעו מפותח ונאה, קליפת הגזע עדינה וחלקה. העלים דמויי-ביצה לא-סימטרית, צבעם ירוק כהה ושפתם משוננת. הפרחים קטנים, וצבעם ירוק-צהבהב. הפרי הוא בית-גלעין המכוסה בציפה דקה. הפריחה בחודשים מרץ-אפריל.
![]() | |
---|---|
מצב שימור | |
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | ורדנאים |
משפחה: | קנאביים |
סוג: | מיש (סוג) (Celtis) |
מין: | מיש דרומי |
שם מדעי | |
![]() לינאוס, 1753 | |
תחום תפוצה | |
![]() |
תפוצת העצים הגדלים בר בארץ מוגבלת למקומות מעטים, כגון: צפת, ראש-פינה, מורדות הגולן, פקיעין, ירושלים וביר-זית וכן ניתן למצוא עצי מיש לצד קברי קדושים מוסלמיים ובקרבת מסגדים עתיקים. במאה השנים האחרונות החלו לגדלו בארץ כעץ נוי, בעיקר כעץ צל ושדרות. מיש דרומי הוא צמח מוגן בישראל.[2]
ברפואה העממית הוא מקובל כתרופה למחלות ולדלקות עור (בעיקר לפטריות ולפסוריאזיס). כמו כן הוא יעיל לטיפול בכאבי פרקים.
במסורת ובאגדות
עריכהשמם של הדמויות המיקראיות: מישא,ומישאל גזור משם הצמח[3].
עץ המיש הוא העץ הקדוש ביותר לאסלאם ונפוצו עליו אגדות רבות. לפי האמונה, עץ המיש הוא החזק ביותר לגירוש שדים וגם כפיס קטן ממנו יכול להגן על הנושא אותו באופן מוחלט מפני עין הרע, לכן נוהגים המוסלמים לתלות כפיס עץ קטן מהמיש על מיטת התינוק.
אגדה מוסלמית מספרת כי כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש היה מוטרד כיצד יגן עליו מפני אשמדאי. אז נגלה אליו אלוהים בחלום וציווה עליו לטעת חורשת עצי מיש סביב המקדש, דבר שיגן על הבניין מכל רע. ואכן, על הר הבית נטועה חורשת עצי מיש. חורשה זאת מוזכרת במקורות מהתקופה הממלוכית.[4]
אגדה נוספת מספרת כי בראשית ימי האסלאם נלחמו מוחמד וחבריו עם אויביהם במדבר צחיח. ידם של האויבים הייתה על העליונה והם צרו על המוסלמים, שמימיהם נגמרו. אז קטף מוחמד עלה מיש וינק ממנו מים מרווים והורה לחבריו לעשות כמוהו. האויבים, בראותם זאת, אמרו "אנשים אלו השותים עצים ואוכלים אבנים הם בלתי מנוצחים" וברחו.
עץ המיש מוזכר בגמרא (תלמוד בבלי תמיד כ"ט ע"ב) כחלק מן העצים שלדעת רבי אלעזר לא היו מבעירים על גבי המזבח משום שמוציא בעת השריפה עשן רב.
עצי מיש עתיקים בארץ ישראל
עריכהעץ מיש בודד גדול היה בחורשת הזיתים ליד מנזר מאר אליאס שבדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס, במהלך עבודות הפיתוח הושמד המיש הקשיש. [5] לפי האמונה הנוצרית תחת אחד מאבות-אבותיו של העץ נחה מרים, אם ישוע בהימלטה מפני הורדוס. בכפר יברוד צומח עץ מיש גדול במרכז במה עתיקה. מיש קדום נוסף מצוי בצפת, סמוך למערת שם ועבר.[6] בזכרון יעקב, בתוך מערה הנקראת "מערת המיש" צומח מיש עתיק בעל מספר גזעים שגילו מוערך בכ-200 שנה. בשטח בית קברות ערבי נטוש סמוך לגדר קיבוץ יראון צומח מיש דרומי שגם גילו מוערך בכ-200 שנה.
-
עלים ופרי
-
עץ המיש
-
Celtis australis
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מיש דרומי, באתר ITIS (באנגלית)
- מיש דרומי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- מיש דרומי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מיש דרומי, באתר צמח השדה
- מיש דרומי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- מיש דרומי, באתר Tropicos (באנגלית)
- מיש דרומי, באתר GBIF (באנגלית)
- מיש דרומי, באתר The Plant List (באנגלית)
- מיש דרומי, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- דף מידע על המיש דרומי באתר "טיולי"
- משה גלעד, מסע בעקבות עצי המיש, באתר הארץ, 17 בינואר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ מיש דרומי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ אפרים הראובני, לחקר שמות בני ישראל. לשוננו, כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים כרך ב'. חוברת: ד' (ניסן תר"ץ), עמ': 383
- ^ זהר עמר, עדויות על נוף הצומח הטבעי ביהודה ובשומרון בימי-הביניים, שומרון ובנימין ג, תשנ"ג, עמ' 122
- ^ אבי שמידע, זאב גוטמן, עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024, באתר כתב-עת "כלנית", 9., 2024
- ^ מיש דרומי באתר טיולי