לוסיה פיירצ'יילד פולר

אמנית אמריקאית

לוסיה פיירצ'יילד פולר, באנגלית: Lucia Fairchild Fuller (6 בדצמבר 187021 במאי 1924) הייתה ציירת אמריקאית וחברה במושבת האמנות של ניו המפשייר בקורניש.[1]

לוסיה פיירצ'יילד פולר
Lucia Fuller
לידה 6 בדצמבר 1872
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 1924 (בגיל 51)
מדיסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lucia Fairchild Fuller עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג הנרי בראון פולר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קלרה ברטרם טיילור, צ'ארלס פיירצ'יילד פולר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לוסיה פיירצ'יילד נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס, בתם של אליזבת א' (לבית נלסון) וצ'ארלס פיירצ'יילד,[2][3] אשר כיהן בתקופת הנשיא גרובר קליבלנד כמזכיר משרד האוצר. סבה מצד אביה היה, ראש העיר הראשון של מדיסון, ויסקונסין, ודודה היה לוציוס פיירצ'יילד, מושל ויסקונסין.[4][5] ג'ון סינגר סרג'נט, היה חבר במשפחה, הוא נתן השראה לפיירצ'יילד להפוך לאמנית.[6]

 
דיוקן על מינאטורה, 1901

היא התחנכה בבית הספר הפרטי של שו ובבית הספר לאמנות קאולס בבאק ביי, בוסטון, אצל דניס מילר בונקר, חבר של סרג'נט. לאחר מכן היא המשיכה את לימודיה בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק, אצל ויליאם מריט צ'ייס וצייר הקיר, הארי סידונס מובריי. לידיה פילד אמט הייתה עמיתה שלה בליגת הסטודנטים לאמנות ב-1889.

קריירה עריכה

פיירצ'יילד התכוונה בתחילה להיות ציירת ציורי קיר, והוזמנה ב-1893 לצייר אחד משישה ציורי קיר עבור בניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו, יחד עם לידיה פילד אמט, מרי קאסאט ומרי פיירצ'יילד מקמוני. הנושא שבחרה היה מתנחלות בניו אינגלנד, והוא נקרא "נשות פלימות'". היא נחשבה לעבודה משמעותית.[7]

לאחר רומן אהבה ארוך, נישאה לוסיה פיירצ'יילד ב-1893 לעמית - הצייר האמריקאי הנרי בראון פולר. לאחר שנכנסה להריון, והיה צורך מיידי לספק תמיכה כלכלית למשפחה. אביה איבד את הונו בבוסטון, והיא נישאה בניגוד לרצונו.[8] בהריון עם ילדה הראשון, היא פנתה לציור דיוקנאות, ויצרה בעיקר מיניאטורות. בעלה הבהיר שהוא מעל למרדף אחר כסף עבור האמנות שלו. פיירצ'יילד פולר פנתה לגור בחדר חשוך וקטן בעיר ניו יורק, והשתמשה בקשרים החברתיים המשמעותיים שלה כדי לקבל הזמנות, והניבה כמעט מאתיים ציורים עד 1903.[8]

היא זכתה במדליית ארד בתערוכת פריז של 1900, מדליית כסף בבפאלו ב-1901,[9] ומדליית זהב בתערוכת סנט לואיס של 1904. חמש יצירות הוצגו בתערוכה הבינלאומית של פנמה-פסיפיק בסן פרנסיסקו בשנת 1915. פיירצ'יילד פולר גם הציגה את עבודותיה בניו המפשייר בדארטמות' קולג' ב-1916.[10]

 
ליד המזרקה, 1907

ב-1899 הייתה חברה מייסדת וגזברית של האגודה האמריקאית לציירי מיניאטורות.[11] היא גם כיהנה כנשיאה בשנת 1913. היא הייתה חברה נבחרת באקדמיה הלאומית לעיצוב ובאגודת האמנים האמריקאים. היא שמרה על חברות באיגוד הלאומי של נשים אמניות ובמועדון צבעי המים של ניו יורק.[12]

חיים אישיים עריכה

למשפחת פולרס היו שני ילדים, קלרה ברטראם, ילידת 1895, וצ'ארלס, יליד 1897. ב-1897, הם רכשו בית בפליינפילד, ניו המפשייר, והיו חברים פעילים במושבת האמנות של קורניש. אחיו של פולר, "ג'ק" ג'ון קאמינגס פיירצ'יילד, נשא לאישה את בתו של הצייר פרנסיס סי ליונס יוסטון, שרלוט פיירצ'יילד, ב-1898.

בשנת 1905 נפרדה פיירצ'יילד פולר מבעלה, שחזר לבית משפחתו בדירפילד, מסצ'וסטס כדי לגור עם אמו, אגנס היגינסון פולר. הם נשארו הבעלים של ביתם בפליינפילד, והמשיכו לבלות באזור, ולעיתים קרובות השכירו את הבית לאמנים אחרים, כולל אתל ברימור.[13]

 
מנגבת רגליה לאחר הרחצה

פיירצ'יילד פולר עברה לניו יורק, שם לימדה בליגת הסטודנטים לאמנות בשנים 11–1910 ו-15–1914. בית הספר היחיד שהמתמחה בציור מיניאטורות בעיר ניו יורק, פעל בין השנים 1914 עד 1924. פיירצ'יילד פולר לימדה לצד האמנית אלסי ד. פאטי והכשירה את האמנית הטקסנית אלסי מוץ לודון.

מחלתה החוזרת של פיירצ'יילד פולר, אילצה אותה לחזור לעיר הולדתו של אביה, מדיסון, ויסקונסין ב-1918. היא מתה שם מטרשת נפוצה ב-21 במאי 1924, בגיל 51.[14]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Metropolitan Museum of Art; Barratt, Carrie Rebora; Zabar, Lori (2010). American Portrait Miniatures in the Metropolitan Museum of Art. Metropolitan Museum of Art. p. 248.
  2. ^ Wallace, Natasha (1 August 2010). "Portrait of Elizabeth Nelson Fairchild, 1887". John Singer Sargent Virtual Gallery
  3. ^ "Madison Artist Doubly Famous". Wisconsin State Journal. May 25, 1924. p. 6.
  4. ^ Corn, Wanda M.; Garfinkle, Charlene G.; Madsen, Annelise K. (2011-03-08). Women Building History: Public Art at the 1893 Columbian Exposition. Univ of California Press. p. 194
  5. ^ Rubinstein, Charlotte Streifer (1982). American women artists: from early Indian times to the present. Internet Archive. G.K. Hall
  6. ^ Miller, Lucia (1986). "John Singer Sargent in the Diaries of Lucia Fairchild 1890 and 1891"
  7. ^ Garfinkle, Charlene G. (1993). "Lucia Fairchild Fuller's "Lost" Woman's Building Mural". American Art. 7 (1): 2–7.
  8. ^ 1 2 Lucey, Donna (2017). Sargent's Women. New York: W.W. Norton & Co
  9. ^ Fielding, Mantle (1974). Dictionary of American Painters, Sculptors and Engravers, Enlarged Edition. Greens Farms, CT: Modern Books and Crafts, Inc. pp. 130–131
  10. ^ Zug, George Breed (1916). ""Exhibition of Cornish Artists"". Art and Archaeology. 3 (4): 207–211.
  11. ^ Metropolitan Museum of Art (2010). American portrait miniatures in the Metropolitan Museum of Art. Carrie Rebora Barratt, Lori Zabar. New York: Metropolitan Museum of Art.
  12. ^ "Fuller, Lucia Fairchild". Encyclopedia Americana. Vol. XII. 1920.
  13. ^ Colby, Virginia (2010). Footprints of the Past: Images of Cornish, New Hampshire. Cornish, New Hampshire: Cornish Historical Society, Cornish, New Hampshire. p. 207
  14. ^ "Lucia Fairchild Fuller obit". Marshfield News-Herald. May 21, 1924. p. 4.