לורה קליפורד ברני
לורה ברני דרייפוס (באנגלית: Laura Barney-Dreyfus; 30 בנובמבר 1879 – 18 באוגוסט 1974) הייתה נדבנית אמריקאית ומורה לדת הבהאית. לורה נחשבת לאחת מגדול חוקרות הדת הבהאית עוד מראשית דרכו. ספרה הראשון מכיל שאלות ותשובות מפי עבד אל-בהאא (Some Answered Questions), שנכתב במהלך שהותה בעיר עכו בין השנים 1904–1906. ספר זה פורסם בשנת 1908 בפרסית וערבית. מעבר לכך, הצטרפה לורה למסעותיו של עבד אל-בהאא באירופה ובאמריקה כחלק ממסעו להפצת את הדת הבהאית. ביחד עם בעלה איפוליט דרייפוס, היו בני הזוג פעילים מבחינה דתית וחברתית בפריז ובארצות הברית. לורה נפטרה ב-1974 כתוצאה ממחלת השיגרון ונקברה בפריז.
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1879 סינסינטי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוגוסט 1974 (בגיל 94) פריז, צרפת |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פאסי |
| השקפה דתית |
הדת הבהאית |
| בן או בת זוג |
איפוליט דרייפוס |
  | |
חיים פרטיים עריכה
לורה ברני, בתם של אלברט ברני ואליס פייק בארני נולדה ב-30 בנובמבר 1879, בוושינגטון די סי. אביה של לורה שהיה תעשיין עשיר ובעל הון. אמה, אליס פייק ברני הייתה משוררת, אמנית, מוזיקאית ופעילה חברתית. במהלך שנות ילדותה זכתה לורה לחינוך ממורים פרטיים ומאומנת צרפתייה. בשנת 1886 נשלחו לורה ואחותה נטלי ללימודים בצרפת. כשלוש שנים מאוחר יותר, עברה לורה ביחד עם משפחתה לפריס, שם למדה אומנות ופיסול.[1] בפריז פגשה לראשונה מאמינים בהאיים כמו מאי אליס בוולס, קנדי בהאי שבעקבותיו החליטה לשנות את דתה לבהאית. בעקבות לורה שינתה גם אמה, אליס את דתה. שינויי הדת של לורה ואליס גררו תגובות ציבוריות רבות, עקב היותן דמויות ידועות ומוכרות בקהילה בוושינגטון. תגובות אלו השפיעו גם על אלברט ברני, שהחליט לעזוב את ביתם שבוושינגטון ולעבור לאירופה עם אחותה של לורה, נטלי. אלברט נפטר ב-5 בדצמבר 1902 במונטה קרלו. את בעלה לעתיד, איפוליט דרייפוס, פגשה לורה בשנת 1900 בפריס. איפוליט היה דוקטור למשפטים, והפך לאזרח הצרפתי הראשון שקיבל על עצמו את הדת הבהאית. בשנת 1903, יצאו בני הזוג לביקור משותף בעכו.[2] העיר עכו הפכה למרכז החיים של לורה במשך שנתיים נוספות, מתוך רצון ללמוד פרסית ולחזק את הקשר עם עבד אל-בהאא'. במהלך תקופה זו החלה לשאול את עבד אל-בהאא' שאלות בנושאי פילוסופיה, ותאולוגיה נוצרית. תשובתיו אוגדו מאוחר יותר על ידי לורה לכדי "תשובות לכמה שאלות". בשנת 1904 מימנה לורה את נסיעתו של החוקר הבהאי הפרסי, מירזא אבו אל-פצ'ל גולפאיגאני לארצות הברית במטרה להפיץ את הדת הבהאית באופן נרחב. בשנות 1905–1906, יצאו לורה ואיפוליט לטיול משותף באיראן, בקווקז, ברוסיה ובטורקמניסטן בה נבנה בית התפילה הבהאי הראשון. במקביל, המשיכה לורה לעבוד על הספר תשובות לכמה שאלות עד לכדי פרסומו בשנת 1908. מאוחר יותר באפריל 1911, התחתנו בני הזוג ושינו את שם משפחתם ל"ברני-דרייפוס".[3] בשנת 1912, התלוו בני הזוג דרייפוס למסע הפצת הדת הבהאית ביחד עם עבד אל-בהאא'. מסע זה החל באירופה והסתיים בארצות הברית. במהלך טיול זה אירחו בני הזוג את עבד אל-בהאא' בביתיהם בוושינגטון ובפריז.[4] בשנת 1914, לאחר בקשת עבד אל-בהאא, יצאו לורה ואיפוליט להפיץ את הדת במזרח הרחוק. במהלך סיור זה הגיעו בני הזוג ליפן, קוריאה, סין, הודו, פרס ולבסוף לצרפת. פרוץ מלחמת העולם הראשונה חייב את איפוליט לחזור לצרפת ולהתגייס. במקביל, הצטרפה לורה לצלב האדום ולחברת אמבולנסים אמריקאית (American Ambulance Corps). בעקבות תרומתה בטיפול בפצועי המלחמה ועבודתה החברתית-פילנתרופית זכתה לורה בשנת 1925 לתואר הכבוד הגבוה ביותר בצרפת - "Chevalier". בשנת 1918, עזרה לורה בהקמת בית החולים הראשון לילדים באבניון ועבדה בבית חולים לפליטי המלחמה במספר מחלקות שונות. מעבר לכך, לורה הצטרפה לפעילות חינוך וסיוע פיזי ומנטלי לנכי המלחמה בבית החולים הצבאי במרסי.[3] לאחר המלחמה, היו בני הזוג דרייפוס המאמינים המערביים הראשונים שביצעו את מצוות עליית הרגל למקומות הקדושים. בשנת 1920 ביקר שוגי אפנדי את בני הזוג בפריס. במהלך הביקור העמיקו את קשריהם עקב הבנתם בתחומי האומנות, הפיסול והאדריכלות, שעניינו מאוד את שוגי אפנדי. כשנה מאוחר יותר, בשנת 1921 קרא שוגי אפנדי לבכירי המאמינים להגיע לעכו מכל קצוות תבל עקב מותו של עבד אל-בהאא'. בזמן קבלת הבשורה, שהו לורה ואיפוליט בבורמה והחליטו להגיע לעכו. עם הגיעם לארץ הקודש, התייעץ שוגי אפנדי עם בני הזוג על עתיד הדת הבהאית ועל הצורך בהקמת בית הצדק העולמי. הייתה זו העלייה האחרונה לרגל שביצעו בני הזוג. לאחר מכן, המשיכו לורה ואיפוליט ללמד על הדת הבהאית בעיקר באירופה וארצות הברית. כמו כן, הקדישה לורה את מרבית זמנה בתרומה לחברה ולאנושות. היא ייסדה את "ועדת לייסון", ארגון בינלאומי שתכליות היא קידום ההבנה והשיח בין אוכלוסיות, גזעים, מעמדות ומגדרים שונים. בעקבות פעילותה הענפה, הפכה לורה לאישה היחידה שלקחה חלק בוועדת החינוך של חבר הלאומים כבר החל משנת 1926. בשנת 1928 נפטר איפוליט דרייפוס לאחר מחלה ארוכה והתדרדרות גופנית איטית. לבני הזוג לא היו ילדים ואילו לורה ניסתה למלא את החלל והבדידות שהותיר לה בעלה על ידי התקרבות לדת. כשלוש שנים מאוחר יותר איבדה לורה גם את אמה, אליס דרייפוס. למרות אובדנה הרב, המשיכה לורה את פעילותה בחבר הלאומים ופעילותה החינוכית. כתוצאה מכך, זכתה לורה לתואר "Officier " בשנת 1937 על ידי חבר הכבוד הצרפתי. מעבר לכך, היא גם הפכה לנאמנה בקרן מונרו ע"ש הנשיא ג'יימס מונרו. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה אולצו לורה ואחיותיה לעזוב את פריז עקב היותן אזרחיות אמריקאיות. לאחר שחזרו לוושינגטון, ייצגה לורה את מועצת הנשים הלאומית בארצות הברית בנושאי יחסי גזעים ומגדרים. כמו כן, היא העניקה פרסי אומנות הנושאים את שמה של אמה בקרב קהילת האמנים של וושינגטון וגם פתחה תערוכות המציגות את יצירותיה של אליס. בתערוכה הראשונה שנערכה בשנת 1941 נכחה אפילו אשת הנשיא - אלינור רוזוולט. בשנת 1944, נשלחה לורה על ידי שוגי אפנדי לארגן את חגיגות המאה להולדת הדת הבהאית בעיר וילמט, אילנוי. עם סיום הלחימה, חזרה לורה לפריז וגילתה שחלק מחפציה נלקחו על ידי הנאצים. בין הדברים שנגנבו נמנה היומן שתיעד את נסיעותיה המשותפות עם עבד אל-בהאא', אותו תכננה לערוך ולשלוח לשוגי אפנדי. בשנותיה האחרונות שהתה לורה בעיקר לבדה ובקרבת ביתה עקב השיתוק שחוותה כתוצאה ממחלת השיגרון. למרות השיתוק, לורה תפקודה השכלי של לורה היה מבריק עד ימיה האחרונים. בשנת 1960, החליטו לורה ואחותה נטלי לתרום את ביתה של אמם כדי להפוך אותו לגלריה לאומנות ולמופעים תרבותיים. מאוחר יותר, תרמו גם את יצירותיה של אליס למוזיאון האומנות האמריקאית. ב-19 באוגוסט 1974, נפטרה לורה כשהייתה בת 94. היא נקברה בבית הקברות "פאסי" בפריז. מותה הוזכר בחדשות ובעיתון בוושינגטון ובפריז. במקביל, פרסם בית הצדק העולמי הודעה המכירה בתרומתה העצומה של לורה לדת הבהאית.[5]
כתיבת הספר תשובות לכמה שאלות עריכה
הספר תשובות לכמה שאלות מכיל בתוכו תיעודים ממפגשיה של לורה עם עבד אל-בהאא' במהלך שהותו כאסיר בעכו בין השנים 1904–1906. במהלך תקופה זו דאגה לורה לתעד באופן סיסטמטי את אמרותיו של עמד אל-בהאא' ולתרגם את השאלות והתשובות מפרסית לאנגלית. יונס חאן, שתיעד את פעולותיה של לורה בימים אלו טוען כי לורה כמעט ולא יצאה מתחומי ביתו של עבד אל-בהאא'. היא עשתה זאת רק פעמים נדירות ורק לצורך ביקור באתר הקדוש בעכו. עקב רצונה והתלהבותה של לורה לרכוש מיומנויות רוחניות, העניק לה עבד אל-בהאא' את הכינוי "עמתול בהאא". בתחילה נקרא הספר "שיחות שולחן", משום שמרבית השיחות התנהלות במהלך ארוחת הצהריים, כאשר ישבה לורה בצמוד לעבד אל-בהאא' והקשיבה להגותו הדתית. המסמכים המקוריים שנכתבו בשפה הפרסית נמצאים כיום בארכיון הבהאי בחיפה. לורה קיבלה את אישורו של עבד אל-בהאא' לפרסם את הספר בשנת 1907. כשנה מאוחר יותר, פרסמה את הספר באנגלית ובפרסית. החלק הראשון של הספר מדבר על השפעתם של מייסדי הדתות השונות לאורך ההיסטוריה האנושית וכן מבהיר מספר נבואות מסוימות המסופרות בתנ"ך. החלק השני, מכיל פרשנויות חדשות למאפיינים ייחודיים בנצרות כמו הטבילה, השילוש הקדוש ותחייתו של ישו. החלק השלישי, עוסק בכוח של האל, בדרך בה מציג את אלוהותו ובמעגל החיים הטבעי. החלק הרביעי, עוסק בכוחותיהם ויכולותיהם של בני האדם, אלמותיות הנפש, האבולוציה, והקשר בין הטבע, הנפש והגוף. החלק החמישי, חותם את הספר בנושאים שונים כמו יחסי עבודה, גלגול נשמות, אחדות הקיום ושכר ועונש.[6] מאז יציאתו לאור ספרה של לורה כמעט ולא שונה, זאת מלבד לכמה שיפורים ניסוחיים בתרגום לאנגלית. הספר נחשב למרכיב הכרחי בכל ספרייה בהאית ושוגי אפנדי אף טען כי הספר הוא תוכן חיוני לפירוש המשמעות וההשלכות של ההתגלות הבהאית בשפה פשוטה וברורה. עוד הוא מוסיף כי ככל שקוראים בספר ב"זהירות וסבלנות", כך גילוייו גדולים יותר ונחשפת האמת ומשמעותו הפנימית. לכן, הוא מציין כי הספר יסייע לדורות הבאים בטיפול בבעיות רוחניות, אתיות וחברתיות בסיסיות.[7]
מפגשיהם של לורה ועבד אל-בהאא במהלך מסעותיו במערב עריכה
בני הזוג דרייפוס התלוו לעבד אל-בהאא' בנסיעותיו הראשונות לאירופה – ללונדון, פריז, ושווייץ. חלק נרחב ממסע זה תועד על ידי ג'ולייט תומפסון, מאמינה נוספת שהתלוותה לזוג דרייפוס ועבד אל-בהאא. במהלך הטיול מתארת ג'ולייט את מידותיו הטובות, טוב ליבו של עבד אל-בהאא, והגיגים פילוסופיים שהעלה. לורה התלוותה מאוחר יותר לעבד אל-בהאא בדרכו מפריס ללונדון, מתוך רצון לעזור לו בתרגום בפרסית לאנגלית. במהלך שהותם באירלנד, שהו בביתה של המאמינה הבהאית האירית הראשונה בגני קדוגאן. עם הגיעם לפריס, הצליחו לורה ואיפוליט למצוא לעבד אל-בהאא' דירה בעיר. עבד אל-בהאא' נהג לאכול ולשהות זמן רב בקרב בית משפחת דרייפוס-ברני. שהותו של עבד אל-בהאא באותה תקופה תועדה על ידי מספר גורמים שונים וגם היא אוחדה לכדי ספר שנקרא "שיחות פריז", לורה סייעה בתרגום ספר זה מפרסית לצרפתית ועזרה בעריכת ובפרסמו בז'נבה. במאי 1912, ביצע עבד אל-בהאא ביקור באמריקה, במהלכו שהה בביתם של הזוג ברני-דרייפוס בוושינגטון. מטרת ביקורו של עבד אל-בהאא' היה להקדיש זמן רב ככל הניתן עם קהילת המאמינים. לורה ואיפוליט התלווה לעבד אל- בהאא' גם במהלך סיור זה.[8]
פעילותה האומנותית עריכה
המוניטין לו זכתה לורה בפעילותה הדתית והחברתית האפיל על המוניטין האומנותי שלה. אולם, כבתה של אליס ברני, שהייתה ציירת, כותבת מחזות ואספנית אומנות, ספגה לאורה עוד בימי ילדותה את הכישרון והאהבה לאומנות. מרבית יצירותיה של לאורה מוצגות כיום במוזיאון "סמיטסוניאן" לאומנות אמריקאית הממוקם בוושינגטון די.סי. עבודה המפורסמת ביותר היא פסל אישה ערומה שיצרה עבור אחותה נטלי. לאורה יצרה גם פסלי פורטר רבים, ואף ציור של הדמות המיתולוגית "מדוזה" על קנבאס שנתרם למוזיאון סמיתסוניאן לזכר אמה.[9] לורה גם כתבה בשנת 1909 מחזה המכונה "גיבורי האל". המחזה שפורסם כשנה מאוחר יותר בלונדון, הוא המחזה השני המתאר את עלילות בהאא אללה וקהילת המאמינים שלו. המחזה הראשון "הבאב", נכתב על ידי איזבלה גרינבסקייה והשפיע מאוד על הסופר והפילוסוף לאו טולסטוי בהבנת ההתגלות של בהאא-אללה. המחזה מחולק ל-4 חלקים, אך אינו מציג את בהאא אללה או את עבד אל-בהאא. הנ"ל מופיעים כדמויות שמסביבן מתחולל הסיפור עצמו, אך אינן דמויות אקטיביות במחזה.[10]
קישורים חיצוניים עריכה
- https://www.loc.gov/item/webcast-8017
- https://www.youtube.com/watch?v=8bfTVx8pf2c
- http://www.afnanlibrary.org/docs/english-european-books/barney-gods-heroes
- https://americanart.si.edu/artist/laura-dreyfus-barney-248
- https://bahai-library.com/khademi_life_laura_dreyfus-barney
- http://www.iranicaonline.org/articles/dreyfus-barney#pt2
הערות שוליים עריכה
- ^ Khademi, Mona. “A Glimpse into the Life of Laura Dreyfus-Barney” Lights of ‘Irfán Book Ten. Pp.71-76.
- ^ http://bahai-library.com/dreyfus-barney_biography_hippolyte_dreyfus-barney
- ^ 1 2 http://www.iranicaonline.org/articles/dreyfus-barney#pt2
- ^ http://bahai-library.com/dreyfus-barney_biography_hippolyte_dreyfus-barney
- ^ A Glimpse into the Life of Laura Dreyfus-Barney. Lights of ‘Irfán Book Ten. Pp. 84-95.
- ^ https://www.bahai.org/library/authoritative-texts/abdul-baha/some-answered-questions/2#044027452
- ^ From a letter dated 14 November 1940 written on behalf of Shoghi Effendi to an individual believer.
- ^ A Glimpse into the Life of Laura Dreyfus-Barney. Lights of ‘Irfán Book Ten. Pp. 86-89.
- ^ https://americanart.si.edu/artist/laura-dreyfus-barney-248
- ^ http://www.afnanlibrary.org/docs/english-european-books/barney-gods-heroes/