לורי פני
לורי פני (באנגלית: Laurie Penny; נולדה ב-28 בספטמבר 1986) היא בעלת טור ומחברת ספרים אנגלייה. היא כותבת על פמיניזם בעיתונים וכתבי עת כגון הגרדיאן וניו סטייטסמן.
.jpg) | |
| לידה |
28 בספטמבר 1986 (גיל: 37) איזלינגטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
ודהאם קולג', קולג' ברייטון |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| פרסים והוקרה |
Nieman Fellowship (2015) |
|
laurie-penny | |
  | |
תחילת דרכה עריכה
פני נולדה בלונדון. היא ממוצא אירי, יהודי ומלטזי, ומתארת את עצמה כ"ילדתם האתאיסטית של יהודים וקתולים לשעבר". היא גדלה בברייטון ולוז, והתאשפזה בשל אנורקסיה בגיל 17.
פני השלימה תואר ראשון באנגלית באוניברסיטת אוקספורד ב-2008. בעת לימודיה, היא הצטרפה ללהקת בורלסק, והופיעה בהפקות דרמה חובבניות במועדון באוניברסיטה. לאחר התואר, היא השלימה תעודה לאומית בעיתונאות.
קריירה עריכה
הבלוג של פני, "פני רד", הושק בשנת 2007[1] והיה מועמד לפרס אורוול ב-2010.[2] היא החלה את הקריירה שלה בתור כתבת במגזין One in Four ולאחר מכן עבד בתור עיתונאית ועוזרת-עורכת בעיתון הסוציאליסטי Morning Star. היא כתבה טורים ומאמרים עבור מספר פרסומים,[3] ויש לה טור בכתב העת New Statesman[4] והיא גם תורמת קבועה בעיתון "הגרדיאן".[5]
באפריל 2011 אירחה פני את התוכנית של ערוץ 4 "Cashing In on Degrees", והופיעה גם בתוכנית האקטואליה הסטירית של אותו ערוץ, 10 O'Clock Live,[6] וב- Newsnight של BBC2.
באוקטובר 2012 היא הפכה גם לעורכת תורמת ב-New Statesman.
פני כתבה את הספרים Meat Market: Female Flesh Under Capitalism (שוק הבשר: בשר נשים תחת הקפיטליזם, 2011) ו-Penny Red: Notes from a New Age of Dissent (פני רד: הערות מעידן חדש של התנגדות, 2011).[7] ב-Meat Marketהיא תוקפת את הפמיניזם הליברלי, אשר היא מתארת כמחבק את צרכנות הבחירה המוצעת על ידי הקפיטליזם כמסלול לשחרור נשים.[8] Penny Redהיה מועמד לפרס הבכורה של Bread and Roses (לחם ושושנים) להוצאה לאור רדיקלית ב-2012. ספרה Unspeakable Things: Sex, Lies and Revolution (דברים שבל יתוארו: סקס, שקרים ומהפכה) יצא בחודש יולי 2014. זמן קצר לאחר מכן, פני דיווחה שהיא הייתה נתונה ל "זרם של התעמרות סקסיסטית ואנטישמית" בעקבות הפרסום של הספר.[9]
פני נבחרה על ידי אתר החדשות Truthdig כ-"Truthdigger (כורה האמת) של השבוע" לשבוע של 25 נובמבר 2011.[10] ב-2012, כלל אותה המגזין Tatler ברשימת הטופ 100 'האנשים החשובים'.[11] בחודש אוקטובר 2012, דירג העיתון "דיילי טלגרף" את פני במקום 55 ברשימת השמאלנים המשפיעים ביותר בבריטניה, ודיווח כי היא "ללא ספק האישה הקולנית והשנויה במחלוקת ביותר של השמאל הרדיקלי".[12] באפריל 2014 הוכרזה פני כעמיתה בתוכנית נימן הבינלאומית באוניברסיטת הרווארד.[13]
באוגוסט 2015 הביעה פני תמיכה במועמדותו של ג'רמי קורבין בבחירות למנהיגות מפלגת הלייבור.[14] היא כתבה: "קורבין נבחר שוב ושוב על ידי אנשי צפון איזלינגטון באופן עקבי מאז 1983, וכמו ברני סנדרס בארצות הברית, נראה מופתע כמו כולם שהוא פתאום קוצר את הפירות של חיים שלמים של דבקות בעקרונות..."[15]
בינואר 2018, הגיבה פני למחלוקת שקמה סביב ג'יימס דאמור, מהנדס שפוטר מ-Google לאחר שפרסם מניפסט הקובע שנשים פחות מוצלחות מגברים בתחומים טכנולוגיים, וקראה למזכר המפורסם שלו "סקסיסטי באופן מפוצץ", ותמכה בפיטוריו כאקט של "הגינות בסיסית".[16]
במרץ 2018 פרסמה פני מאמר בשם "Who Does She Think She Is" (מי היא חושבת שהיא) באתר Longreads.com. המאמר מפרט את הניסיון שלה עם שנאת נשים והשנאה המופנית כלפי נשים באינטרנט.[17]
ביבליוגרפיה עריכה
- Meat Market: Female Flesh Under Capitalism (Zero Books, 2011)
- Penny Red: Notes from the New Age of Dissent (Pluto Press, 2011)
- Discordia: Six Nights in Crisis Athens (Random House, 2012)
- Cybersexism: Sex, Gender and Power on the Internet (Bloomsbury Publishing, 2013)
- Unspeakable Things: Sex, Lies and Revolution (Bloomsbury Publishing, 2014)
- Everything Belongs to the Future (Tor.com, 2016)
- Bitch Doctrine: Essays for Dissenting Adults (Bloomsbury USA, 2017)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "We have achieved preambulation. Bring me a sweetie-bag of amphetamines and the head of Margaret Thatcher". Laurie Penny – via Penny Red blogspot. 23 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Laurie Penny – Student Media Awards judge". The Guardian. London. 11 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Home page on "Penny Red"". Laurie Penny – via Penny Red blogspot.
- ^ "Pop culture and radical politics with a feminist twist". Laurie Penny blog at the New Statesman online.
- ^ "Laurie Penny profile at The Guardian online". The Guardian. London. 7 באוגוסט 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "10 O'Clock Live Episode 11 guest listing at Channel 4 online". Channel 4. 31 במרץ 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Laurie Penny author profile at Zero Books". Zero books.
- ^ "Chocolate, Snuggles, and Straight Hair, review of Meat Market". Oxonian Review.
- ^ Unspeakable Things: Feminist author Laurie Penny subjected to 'vile sexist and anti-Semitic abuse' over her book The Independent.
- ^ Truthdigger of the Week: Laurie Penny – Truthdigger of the Week – Truthdig
- ^ "Laurie Penny". Tatler. אורכב מ-המקור ב-2016-03-21. נבדק ב-2018-12-08.
- ^
Top 100 most influential figures from the Left 2012: 51-100, The Telegraph, 3 October 2012
- ^ Nieman Foundation announces the 77th class of Nieman Fellows Harvard.
- ^ "Jeremy Corbyn: can he take Labour forward?". Channel 4 News. 18 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Laurie, Penny (23 באוגוסט 2017). "What the Corbyn moment means for the left". New Statesman.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Penny, Laurie; James Damore is wrong. It’s fine to discriminate against bigots and bullies; The Guardian; January 11, 2018; https://www.theguardian.com/commentisfree/2018/jan/11/discriminate-conservatives-james-damore-suing-google-intolerance?CMP=share_btn_fb
- ^ "Who Does She Think She Is?". Longreads (באנגלית אמריקאית). 2018-03-28.
