פתיחת התפריט הראשי
זהו שם סיני; שם המשפחה הוא לו.

לוּ שׂוּןסינית מפושטת: 鲁迅, בסינית מסורתית: 魯迅, בפין-יין: Lǔ Xùn; מתועתק גם כלו סוּן; 25 בספטמבר 188119 באוקטובר 1936) היה שם העט של ג'ואו שורןסינית מפושטת 周树人, בסינית מסורתית 周樹人, בפין-יין Zhōu Shùrén), מחשובי הסופרים הסינים של המאה ה-20, הנחשב על ידי רבים כמייסד הספרות הסינית המודרנית.[1] הוא השפיע באופן משמעותי על סופרים סינים מודרניים כגון מו יאן וסו טונג. לוּ שוּן היה גם עורך, מתרגם, מסאי ומשורר. עם סיפוריו נמנים "סיפורו האמיתי של אה-Q"‏ (‏阿Q正传) ו"יומנו של המשוגע" (狂人日记). בשנות ה-30 ייסד לוּ שוּן את ליגת הסופרים השמאלנים בשנגחאי. עבודותיו זכו לשבחים רבים על ידי המשטר הקומוניסטי שעלה לשלטון בסין בשנת 1949, לאחר מלחמת האזרחים הסינית, בשל קשריו של לוּ שוּן עם תנועת הארבעה במאי. מאו צה טונג עצמו היה מעריץ של כתביו של לוּ שוּן, ואמר עליו כי היה "המפקד הראשי של המהפכה התרבותית של סין".

לו שון
LuXun1930.jpg
לידה 25 בספטמבר 1881
שאושינג, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 1936 (בגיל 55)
שאנגחאי, טאיוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מסאי, משורר, מבקר ספרותי, אספרנטיסט, מתרגם, מחבר רומנים, כותב סיפורים קצרים, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Xu Guangping עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Zhou Haiying עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית, אנגלית, גרמנית, רוסית, אספרנטו, סינית קלאסית, written vernacular Chinese, שפות סיניות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה, סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי התנועה לתרבות חדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

מהלך חייועריכה

לו שון נולד ב-1881 בשאוסינג המצויה במחוז ג'ג'יאנג למשפחה אשר ברובה הייתה של משכילים ונושאי משרות, נושאי הגלימות הארוכות, אשר איבדה את רוב רכושה. את השכלתו הבסיסית רכש בסין, בבתי ספר אשר לא דרשו תשלום עבור הלימודים בהם. אחר כך הגיע ליפן והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת סנדאי, אך כעבור זמן קצר ויתר על לימודי הרפואה למען עיסוק בספרות. הוא החל לעסוק בתרגום, בעיקר של ספרות רוסית. בסיפוריו של לו שון אכן נראים בבירור השפעות של סופרים רוסים כדוגמת ניקולאי גוגול ומיכאיל לרמונטוב ונטייה להזדהות עם עמים המדוכאים פוליטית וכלכלית. בשנת 1909 בעקבות כישלונו לייסד בטוקיו את כתב עת: "החיים החדשים." שב לו שון לסין ועסק בהוראה בעיר הולדתו שאוסינג, בשנת 1912 החל לעבוד במשרד החינוך הסיני, באותה תקופה הוא גם לימד ספרות באוניברסיטת פקין ועסק במחקר אודות כתבים קלאסיים סיניים, הוא כתב את ספר המחקר "תולדות הסיפורת הסינית." בין השנים 1912 ל-1918 לא עסק הסופר בפעילות פוליטית ואת כל מרצו הקדיש לפעילות אקדמית. רק בשנת 1918 נפסקה שתיקתו והוא כתב עבור כתב העת: "הנוער החדש" את סיפורו הראשון "יומנו של משוגע."

לון שון היה חלק מקבוצה גדולה של משכילים סינים אשר קראה למהפכה תרבותית, וביקרה את הממשלה הרפובליקנית הסינית גם משום שאותה ממשלה אימצה את החלטות ועידת ורסאי. קובץ הסיפורים "קריאות קרב" נכתב בין השנים 1918 ל-1922 במטרה לעורר את העם הסיני לפעילות מהפכנית. במאבק בין המפלגה הקומוניסטית של סין למפלגה הלאומנית הסינית, תמך לו שון במפלגה הקומוניסטית ולמעשה היה מאנשי הרוח הבולטים שבה. הוא היה דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת סון יאט-סן בגואנגדונג, הוא התפטר בעקבות הוצאתם להורג של שני סטודנטים אשר הואשמו במהפכנות. החל משנת 1926 ועד יום מותו ב-1936 התגורר לו שון בשנגחאי.

לו שון נפטר בשנת 1936 כתוצאה ממחלת השחפת, בה נדבק בשנת 1933.[2]

תרגומים לעבריתעריכה

  • קריאות קרב: סיפורים, תרגמה מסינית והוסיפה אחרית-דבר והערות: אמירה כץ, תל אביב: עם עובד, 1992.
  • יומנו של מטורף, תרגם מרדכי אבי-שאול, בתוך: פרוזה, גיליון 58-59 (1982), עמ' 13-15.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Tao Tang, History of modern Chinese literature, p. 82.
  2. ^ לו שון באתר www.kirjasto.sci.fi