פתיחת התפריט הראשי

פרופ' ליאו זַקְס (Leo Sachs;‏ 14 באוקטובר 192412 בדצמבר 2013) היה פרופסור לביולוגיה מולקולרית ומראשוני חוקרי הגנטיקה בישראל.

ליאו זקס
Leo Sachs1955.jpg
לידה 14 באוקטובר 1924
לייפציג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 2013 (בגיל 89)
ענף מדעי גנטיקה
ארצות מגורים גרמניה, ישראל
עיסוק ביולוג, ביולוג מולקולרי, מרצה באוניברסיטה, גנטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בנגור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית וחתן פרס וולף בשנת 1980
תרומות עיקריות
מחקר בתחומי הגנטיקה. גילוי מערכת התרבית להתפתחות תאי דם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ליאו זקס

זקס היה הראשון שהשתמש למטרות איבחון בתאים ממי שפיר סביב העובר. השיטה קיבלה את השם אמניוסינתזה, או בדיקת מי שפיר.

ביוגרפיהעריכה

זקס נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1924, ובשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, היגר לאנגליה. בתום מלחמת העולם השנייה, הצטרף לתנועת נוער ציונית והחל בלימודי חקלאות כהכנה לחיים בקיבוץ. הוא סיים דוקטורט בגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג' ובשנת 1952 עלה לישראל והצטרף לסגל מכון ויצמן למדע. בראשית דרכו במכון, נתבקש זקס לייסד את המחלקה לגנטיקה.

בין 1974 ל-1979, כיהן זקס כדיקן הפקולטה לביולוגיה של המכון[1].

מערכת התרבית להתפתחות תאי דם נתגלתה על ידיו לראשונה בשנת 1963. מחקריו התמקדו בהתפתחות תאי אב ויכולת השיבוט באמצעות חלבונים לוויסות ומיון גידולים משובטים. מכלול עבודתו הביאה להתקדמות כלל-עולמית בחקר מחלת הסרטן והמחקר הגנטי. ביחד עם חיים גינזבורג הם גידלו לראשונה תרביות תאים שהפכו לסרטניים בעקבות חדירה של וירוסים.

מחקריו זיכו אותו בהוקרה בינלאומית והוא היה אזרח הישראלי הראשון בין חתני פרס וולף (1980). בשנת 1972 קיבל זקס את פרס ישראל למדעי החיים (1972) והוא חתן פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת (2002) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיות הלאומיות למדעים של ארצות הברית ואנגליה.

זקס נפטר ב-12 בדצמבר 2013 בגיל 89.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.