סגל אקדמי

עובדי אוניברסיטאות או מכללות העוסקים במחקר או הוראה

באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.

חברי הסגל האקדמי הבכיר מעבירים הרצאות ומנחים סמינרים בתחום התמחותם. כמו כן הם עוסקים במחקר מתקדם בתחומם ואמורים לחנוך אקדמאים צעירים שבבוא היום יחליפו אותם. האיזון בין מטלות הסגל האקדמי הבכיר תלוי במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית (ובכל האוניברסיטאות האירופאיות) חברי הסגל האקדמי הבכיר זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום.

הסגל האקדמי בישראל נחלק לשני מרכיבים עיקריים:

הסגל האקדמי בישראלעריכה

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשפ"א היו 35,325 אנשי סגל אקדמי באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, לעומת 34,237 בשנת הלימודים הקודמת (גידול של 3.2%). במהלך העשור האחרון, נוספו כ-9.2 אלף אנשי סגל. קצב השינוי השנתי במספר אנשי הסגל האקדמי היה 3.1% בממוצע לשנה. חלק מאנשי הסגל, הם עולים חדשים או מדענים חוזרים שנקלטו במסגרת המרכז לקליטה במדע. נכון ל-2019, לאורך 25 שנים סייע משרד העלייה והקליטה באמצעות המרכז לקליטה במדע למעל 000,10 מדענים עולים ותושבים חוזרים להיקלט בתעסוקה מדעית של מחקר ופיתוח.[2]

מספר המשרות המלאות בשנת הלימודים תשפ"א היה 14,801 לעומת 14,696 בשנת הלימודים הקודמת (גידול של 0.7%). במהלך העשור האחרון, נוספו כ-3.0 אלף משרות מלאות. קצב השינוי השנתי במספר המשרות המלאות היה 2.2% בממוצע לשנה.

בשנת הלימודים תשפ"א מספר שעות העבודה של אנשי הסגל האקדמי היה כ-149.6 אלף שעות, לעומת כ-144.6 אלף שעות בשנת הלימודים הקודמת (גידול של 3.5%).

במהלך העשור האחרון, נוספו כ-35.4 אלף שעות עבודה. קצב השינוי השנתי במספר שעות העבודה היה 2.7% בממוצע לשנה.

בשנת הלימודים תשפ"א מספרם של אנשי הסגל האקדמי החדשים עמד על כ-4,096 אנשי סגל, לעומת 5,017 בשנת הלימודים הקודמת (קיטון של 18.4%).[3]

במשא ומתן על תנאי עבודתם של חברי הסגל האקדמי בישראל, הם פועלים באמצעות שני ארגונים נפרדים בכל אוניברסיטה, אחד לסגל הבכיר והאחר לסגל הזוטר. ארגונים אלה משתפים פעולה ביניהם באמצעות שני ארגונים ארציים:

בדו"ח שהגישה ביולי 2015 הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשותה של נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' רות ארנון, נקבע ששיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל נמוך במיוחד בהשוואה למדינות המערב והוא כ-29% באוניברסיטאות וכ-39% במכללות המתוקצבות.[4]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בטכניון דרגת חבר הוראה בכיר זו דרגה מקבילה לפרופסור חבר, ובעלי דרגה זו נחשבים, בכל תחום, לחברי סגל אקדמי בכיר
  2. ^ התוכנית לעידוד קליטת מדענים עולים ותושבים חוזרים (עמ' 2)
  3. ^ סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תשס, www.cbs.gov.il
  4. ^ ירדן סקופ, דו"ח: שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל מהנמוכים במערב, באתר הארץ, 5 ביולי 2015