ליברטי רקורדס

חברת תקליטים אמריקאית

ליברטי רקורדסאנגלית: Liberty Records) היא חברת תקליטים אמריקאית, שהקים יושב הראש סימון ורונקר יחד עם אל בנט כנשיא ותיאודור קיף כמהנדס ראשי בשנת 1955. החברה ידועה בהפקותיה ארוכות הטווח של אמנים ולהקות מפורסמים רבים, בהם קנד היט, ג'ולי לונדון, הנרי מנסיני, בובי וי, וילי נלסון ועוד. החברה נסגרה וחידשה את פעילותה מספר פעמים, כשהפעם האחרונה הייתה בשנת 2001.

ליברטי רקורדס
Liberty Records
לוגו החברה
לוגו החברה
נתונים כלליים
סוג חברת תקליטים
מייסדים סיימון וורונקר
תיאודור קיף
אל בנט
תאריך הקמה 1955
תאריך פירוק 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם (EMI (1979–2012
יוניברסל מיוזיק גרופ (מ־2012)
משרד ראשי לונדון, הממלכה המאוחדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

החברה הוקמה על ידי סיימון ורונקר בהוליווד, קליפורניה. ורונקר, שנולד ב־1915, נודע כבר מגיל צעיר מאוד כ"ילד פלא" מוזיקלי, וניגן על שלל כלים שונים. בשנות ה-30 נסע לצרפת כדי ללמוד נגינה, ומאוחר יותר המשיך לגרמניה שם נשאר עד לעלייתו של היטלר לשלטון. כשחזר לעיר הולדתו לוס אנג'לס, הציע לו בן דודו, הרב ניומן, להקים חברת תקליטים. כך נולדה חברת ליברטי, בשיתוף פעולה עם אל בנט ותיאודור קיף[1].

בתחילה החברה הוציאה בעיקר הקלטות של תזמורות והרכבי ג'אז. בשנות החמישים החברה גדלה ויותר אמנים החלו לעבוד איתה, חלקם הגדול התפרסמו בהמשך. למשל, הסינגל cry me a river מאת ג'ולי לונדון היה אחד מהסינגלים הראשונים של החברה, ובהמשך הפך לקלאסיקה ואף הגיע למקום ה־9 במצעד הבילבורד הוט 100[2].

בשנות השישים החברה צמחה מאוד וחתמה על חוזי הקלטות ארוכי טווח עם להקות שונות, בהן גארי לואיס והפלייבויז, קנד היט, המחפשים ועוד. החברה הפיקה אלבומים רבים שהצליחו עד מאוד, כגון Boogie with Canned Heat שהגיע למקום 5 במצעד המצעד האלבומים הבריטי[3] ו־ Green-Eyed Lady של להקת סאגרלואף שהגיע למקום 1 במצעד האלבומים הקנדי[4].

בשנות ה-80 ושנות ה-90 חלה ירידה בכמות האמנים שחתמו אצל החברה, בעיקר בשל בעיות כלכליות שנקלעה אליהם. החברה נסגרה זמנית, ונפתחה זמן מה לאחר מכן. מאז שנת 2001 פועלת החברה בבריטניה, עם אמנים כמו החונקים, הבאנגלס או פרפב ספראוט.

החברה לא מתאפיינת בז'אנר מרכזי אחד, אלא קשת גדולה של סגנונות מוזיקליים, בהם מוזיקת רוק, מוזיקת פופ, בלוז, רגאיי, ג'אז, פאנק ואף מוזיקה קלאסית וביג בנד.

הערות שולייםעריכה