ליטן (עיירה)

ליטןרומנית: Liteni) היא עיירה ברומניה. העיר ממוקמת בקרבת סוצ'אבה - בירת מחוז סוצ'אבה.

ליטן
Liteni
ROU SV Liteni CoA.jpg
סמל ליטן
Gara Liteni2.jpg
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז סוצ'אבה
ראש העיר Tomiță Onisii
בירת העיר ליטן עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 72.63±0.01 קילומטר רבוע
גובה 243.000000 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,596 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)
קואורדינטות 47°31′12″N 26°31′55″E / 47.52°N 26.531944444444°E / 47.52; 26.531944444444 
אזור זמן UTC+2
http://www.primarialiteni.ro/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקהילה היהודיתעריכה

ראשית הקהילהעריכה

ראשיתה של הקהילה היהודית בליטן הייתה בשנת 1804, אז התיישבו בה ארבעה עשר תושבים פטורים ממסים.[דרוש מקור] רוב היהודים השתקעו בה באמצע המאה ה-19, רובם בעלי מלאכה, בעיקר פרוונים ונגרים, ומקצתם חנוונים.

קהילה מאורגנת של היהדות המקומית לא הייתה בעיירה ואת תפקידי הקהילה מילא ועד בית הכנסת. גם בית קברות לא היה בה והמתים הובאו לקבורה בבית העלמין ב-פלטיצ'ן (Falticeni). רב המקום היה ר' יוסף לנדאו (Landau, נולד ב-1791) שעבר לאחר מכן ל-יאשי (Iasi), ר' יוסף חיבר את ספר ההלכה "ברכת יוסף".

ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כללה האוכלוסייה היהודית בליטן 4 פרוונים, 6 חייטים, 3 נגרים, 15 חנוונים, 3 בעלי מסבאות, שהיו גם סיטונאי תבואה. בידי יהודי אחד הייתה אחוזה של מטעי סלק סוכר בשטח של 50 דונם.

לאחר האמנציפציה בשנת 1919 נבחר בליטן יהודי אחד למועצת העיירה.

רדיפות היהודים בעיירה התחילו בימי שלטון גוגה-קוזה (Goga-Cuza), בשנת 1937. רבים מהיהודים נקנסו לפי חוק לשמירת הבריאות בתואנה שחנויותיהם אינן נקיות.

תקופת השואהעריכה

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ביאור הכוונה במשפט "מנהיגי יהודי ל'".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עם נסיגת הצבא הרומני מבסרביה ביולי 1940, השליכו חיילים רומניים כמה יהודים מקרונות הרכבת בשעת נסיעתה. יהודים אחרים נכלאו ונפדו בידי מנהיגי יהודי ל'.

עם פרוץ המלחמה בין רומניה לברית המועצות, ב-22 ביוני 1941, נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית להתייצב לעת ערב ליד בנין העירייה, במקביל הודיע להם ראש העיירה בחשאי שעומדים לגרשם מן העיר. כשבאו יהודי העיירה בערב לבית העירייה אמר להם קצין הז'אנדארמריה שלפי צו מאת יון אנטונסקו יובלו למחרת הבוקר ברגל לעיר המחוז פלטיצ'ן. בעזרת ראש העיירה, קיבלו היהודים רשות לשכור עגלות. את מפתחות דירותיהם וחנויותיהם נאלצו למסור למפקד הז'אנדארמריה.

משנתייצבו למחרת היום, עברה במקום שיירה של מכוניות צבאיות בדרך לחזית, כשבאחת מהן ישב אנטונסקו אשר התרעם על כי "היהודונים" טרם עזבו את המקום. לעת ערב הגיעו המגורשים לפלטיצ'ן, ושם נתקבלו על ידי היהודים שבעיר אשר השתדלו לסייע להם.

לאחר השואהעריכה

לאחר המלחמה חזרו לליטן כ-20 משפחות יהודיות. הרוסים, בעוברם דרך העיירה, השתמשו בבית הכנסת כאורווה לסוסיהם. מבניין בית הכנסת נשארו רק הכתלים והגג. ארגון ה"ג'וינט" תרם כסף לתיקון הבניין, ואף סייע בכסף ובמזון ליהודים שחזרו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליטן בוויקישיתוף