פתיחת התפריט הראשי

ליידי המילטוןאנגלית: That Hamilton Woman) הוא סרט דרמה היסטורי בשחור-לבן משנת 1941 בהפקתו ובבימויו של אלכסנדר קורדה עם ויויאן לי ולורנס אוליבייה בתפקידים הראשיים.

ליידי המילטון
That Hamilton Woman
כרזת הסרט ליידי המילטון
כרזת הסרט
בימוי אלכסנדר קורדה עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה אלכסנדר קורדה, London Films
תסריט וולטר ריש, ר.ס. שריף עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ויליאם הורנבאק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ויויאן לי
לורנס אוליבייה
גלדיס קופר
אלן מובריין
מוזיקה מיקלוש רוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רודולף מטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ יונייטד ארטיסטס
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 באפריל 1941
משך הקרנה 128 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 1,000,000 {$}
פרסים פרס אוסקר לסאונד מיקס הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט מתאר את פרשת אהבתם של אמה המילטון (אנ'), אשתו של שגריר בריטניה בממלכת נאפולי והאדמירל הבריטי המפורסם, הוריישו נלסון, בתקופת המלחמות הנפוליאוניות.

הסרט צולם בארצות הברית בתקופה שאירופה הייתה כבושה על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות עדיין הייתה עדיין בת בריתה. בריטניה נשארה מבודדת במלחמתה. התסריט לסרט הוא פרו-בריטי מובהק ונפוליאון מצטייר בו כדיקטטור ללא מעצורים (כמו היטלר. כאשר נפוליאון הציע תנאים לשלום התנגד לכך נלסון בטענות הדומות לאלו של צ'רצ'יל: "נפוליאון לא יעצור עד שיכבוש את כל העולם, אין עושים שלום עם דיקטטורים, יש להרוס ולהשמיד אותם".

הסרט זכה להצלחה בארצות הברית, אבל להצלחה גדולה עוד יותר בברית המועצות. וינסטון צ'רצ'יל אף יזם את הקרנת הסרט במסיבה שבה השתתף גם פרנקלין דלאנו רוזוולט, ובסוף ההקרנה הוא פנה למשתתפים וציין "רבותיי, חשבתי שהסרט יעניין אתכם מעצם היותו מציג אירועים שדומים לאירועים שאנחנו שותפים להם כיום".

"תנועת אמריקה תחילה" (אנ') שהתנגדה לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה קראה להחרים את הסרט המעודד מלחמה. תנועה זו התפרקה שלושה ימים לאחר המתקפה על פרל הארבור. העלילה נפרשת בצורת פלאשבק בסיפורה של ליידי המילטון שהגיעה לתחתית לאחר מות נלסון.

בסרט יש שחזור של קרב טרפלגר בו נהרג נלסון.

הסרט זכה בפרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר.

קיצור העלילהעריכה

שוטרים תופסים עיר קאלה, אישה שגנבה בקבוק אלכוהול. בבית הסוהר היא משוחחת עם זונה (הת'ר אנג'ל) שנאסרה ביחד איתה ואומרת לה ששמה הוא ליידי המילטון. היא ממשיכה בסיפורה לזונה שלא מאמינה לה.

אמה המילטון (ויויאן לי) הייתה אישה בעלת "עבר". גדלה בשכונת עוני ואחר כך הייתה רקדנית במקומות מפוקפקים עד שהפכה לקורטיזנה. לבסוף הייתה לפילגש של צ'ארלס גרנוויל (אנ'). גרנוויל שלח אותה ואת אמה לביתו של דודו ויליאם המילטון (אנ') (אלן מובריין) שהיה שגריר בריטניה בממלכת נאפולי תמורת כיסוי חובותיו הכבדים. המילטון היה מבוגר, אלמן וצולע. הוא התאהב בה עוד כשראה ציור שלה בלונדון. הוא הסביר את המצב לאמה והציע לה נישואים והיא מחוסר ברירה הסכימה והפכה לליידי המילטון.

לאמה היו חיי עושר אך משעממים עד שנפגשה בלורד נלסון (לורנס אוליביה). הוא היה קטוע יד ועיוור בעין אחת אך זה לא הפריע לה. כאשר כבשו הצרפתים את נאפולי הוא הבריח אותם ללונדון ושם פרחה אהבתם אם כי אשתו, ליידי פרנסיס נלסון (גלדיס קופר), לא הסכימה להתגרש ממנו. בשנת 1801 נולדה לאמה ונלסון, בת בשם הורשיה.

נלסון תמך באמה והם חיו בגלוי ובאושר עד שנקרא לקרב האחרון, קרב טרפלגר ב-21 באוקטובר 1805 ממנו לא חזר. לאחר מכן הידרדר מצבה של אמה והיא סיימה את חייה בשכרות ובעוני.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליידי המילטון בוויקישיתוף
  מדיה וקבצים בנושא ליידי המילטון בוויקישיתוף