לייפת

תהליך פתולוגי של יצירת רקמת חיבור

לַיֶּפֶתלעז: Fibrosis)[1] היא תהליך פתולוגי של יצירת רקמת חיבור באיבר או ברקמה כניסיון של הגוף לתקן את עצמו מנזק הנגרם מחבלה, דלקת ועוד. התא העיקרי בתהליך זה הוא הפיברובלסט הנמשך למקום הנזק ומתחיל בבניית רקמת חיבור עשירה בסיבי קולגן, הנקראת גם צלקת. כיוון שהגוף לא יכול לשחזר את הרקמה כפי שהייתה, הרקמה החדשה תהיה בעלת מרקם ואיכות שונה מהרקמה שמסביב, דבר שיש לו השפעה שלילית ניכרת על תפקוד האיבר הנפגע. היא יכולה להיווצר בין האיברים בצורת סירכות (Adhesions) הלוחצות על איברים שונים ויכולות לגרום למשל לחסימת מעיים או חצוצרות.

לייפת
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D005355
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תכשיר היסטולוגי של רקמת כבד נגועה בשחמת הכבד. צביעה טרי כרומטית: רקמה לייפתית צבועה בכחול מקיפה את תאי הכבד הצבועים באדום.

לייפת באיברים שונים עריכה

ריאות עריכה

כבד עריכה

בדלקת כבד על רקע אלכוהול או כבד שומני מתחיל תהליך בו מוחלפים תאי הכבד על ידי רקמה לייפתית עד להתפתחות שחמת הכבד. אפשר לעקוב אחרי תהליך זה על ידי מכשיר הנקרא Fibroscan.

לב עריכה

באוטם שריר הלב מחליפה רקמת חיבור לייפתית את רקמת שריר הלב שעברה נמק. רקמה זו אינה פעילה ואם היא מספיק גדולה מתפתחת אי ספיקת לב.

עור עריכה

בפגיעה בשלמות העור נוצרת רקמה לייפתית במקום הפגיעה - צלקת. לעיתים הצלקת היא גדולה ובולטת ונוצר קלואיד.

דוגמאות למחלות עם לייפת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לייפת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המונח העברי נגזר מהמילה ליף = סיב (Fiber)
  2. ^ תרופה ציטוטוקסית הנכללת בטיפול בחולי לימפומת הודג'קין

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.