מח עצם
מֵחַ עצם (ידוע גם כמֹוחַ עצם או לְשַׁד העצמות[1]) הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל רקמה זו מהווה כ-4% ממשקל גוף האדם, ולכן היא אחת הרקמות הגדולות בגוף.
 | |
| שיוך | רקמת תאים, zone of bone organ, blood forming organ, particular anatomical entity |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
medulla ossium  |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A13.1.01.001 |
| TA2 (2019) |
388 |
| FMA |
9608 |
| קוד MeSH |
A15.382.216 |
| מזהה MeSH |
D001853 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0005953 |
  | |
אנטומיהעריכה
קיימים שני סוגים שונים של מח עצמות: אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים ובמשך חייו מוחלפים בצהובים. במח העצם האדום מצויות כל שורות התאים בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם בפיקוח של מנגנוני בקרה תאיים והורמונלים.
את מח העצם בונות מספר אוכלוסיות של תאים, פרט לחלוקה למח עצם צהוב ואדום. הראשונה היא אוכלוסיית התאים המזנכימלים והשנייה, אוכלוסיית התאים המטופואטים. התאים המזנכימלים מרכיבים את נישת מח העצם, שהיא למעשה הסביבה בה תאי הדם מתפתחים. התאים ההמטופואטים הם תאי הדם המדוברים. התאים המזינכימליים נמצאים בעיקר במח העצם הצהוב, והתאים ההמטופואטים נמצאים בעיקרם במח העצם האדום.
בין שתי האוכלוסיות הנ"ל קיימת תקשורת והן חיות אחת במקביל לשנייה, בקשרי הדדיות והתפתחות משותפת.
תאים מזנכימליםעריכה
התאים המזנכימלים הם שם כולל לתאי אב של תאים המרכיבים את כל רקמות הגוף. במח העצם, בצורה ספציפית, מתקיימות 3 אוכלוסיות מרכזיות של תאים מסוג זה:
- אוסטיאוציטים - האוסטיאוציטים הם תאי עצם המתקיימים במח העצם. הם קיימים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מאורכת וצרה, בדומה לסיבי עצם.
- אדיפוציטים - האדיפוציטים הם תאי רקמת שומן, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מאורכת אך מעט עגלגלה במרכזה.
- כונדרוציטים - הכונדרוציטים הם תאי רקמת סחוס, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם עגולה.
תאים המטופואטיםעריכה
התאים ההמטופואטים הם כלל אוכלוסיית תאי הדם המתקיימים במח העצם. בין התאים המתמיינים במח העצם מתאים אלו, ישנם תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות דם[2].
מחלות שמקורן במח העצםעריכה
מח העצם הוא מקור למחלות רבות, עקב ההשפעה המשמעותית שיש לו בהתחלקות של תאי דם. בין המחלות הנפוצות קיימות:
- לוקמיה - סרטן הדם שמקורו בתאי הדם הלבנים. ישנם 4 סוגים מרכזיים של לוקמיה:
- לוקמיה מיאלואידית חריפה - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים מיאלואידים. המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר ביחס ללוקמיה המיאלואידית הכרונית.
- לוקמיה מיאלואידית כרונית - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים מיאלואידים.
- לוקמיה לימפוציטית חריפה - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים לימפוציטים. המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר ביחס ללוקמיה הלימפוציטית הכרונית.
- לוקמיה לימפוציטית כרונית - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים לימפוציטים.
- אנמיה אפלסטית - מחלה שבה מח העצם אינו מייצר תאי דם בכמות המספיקה לתפקוד תקין של המערכת.
- מיאלומה - סרטן דם, המתפתח בתאי פלזמה במח העצם. התאים הנגועים משחררים נוגדן הגורם לשיבושים במערכות השונות. נחשבת למחלה כרונית, כיוון שמעטים מבריאים ממנה בצורה מלאה.
תרומת מח עצם והשתלתועריכה
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא לא ברור אם עדיין נבחנת השתלת מח עצם כטיפול למחלות, ואם נמצא שהיא אכן עוזרת.
ערך מורחב – השתלת מח עצם
השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי. מעבר לזאת, נכון לשנת 2012, נבחנת השתלת מח העצם כטיפול למחלות ולקויות עצביות מגוונות, שבהן חלק מהפתולוגיה היא בתאי הגלייה - תאים המיוצרים במח העצם ונודדים אל מערכת העצבים. בין המחלות והלקויות האלו ניתן למנות את ניוון השרירים, שיתוק המוחין ותסמונת רט[3][4].
תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם, שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (סיכוי ההתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.[דרוש מקור] בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה[5].
השתלת מח עצם החלה בסוף שנות ה-70[6].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ראובן אור ושמעון סלוין, השתלת מח עצם - מהי השתלת מח עצם וכיצד היא מתבצעת (המאמר מתאר את התהליך הישן לתרומת מח העצם)
- המאגר הלאומי לתורמי מח עצמות של עמותת עזר מציון
- מח עצם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ מֵחַ עצם, באתר האקדמיה ללשון העברית, 7 בנובמבר 2010
- ^ Kenny, T', & Tidy, C, Acute Myeloid Leukaemia, atient: patient.info/health/acute- myeloid-leukaemia-leaflet
- ^ Cell Transplant. 2012;21 Suppl 1:79-90. Administration of autologous bone marrow-derived mononuclear cells in children with incurable neurological disorders and injury is safe and improves their quality of life. Sharma A, Gokulchandran N, Chopra G, Kulkarni P, Lohia M, Badhe P, Jacob VC.
- ^ Nature. 2012 Mar 18;484(7392):105-9. doi: 10.1038/nature10907. Wild-type microglia arrest pathology in a mouse model of Rett syndrome. Derecki NC, Cronk JC, Lu Z, Xu E, Abbott SB, Guyenet PG, Kipnis J.
- ^ ארי גלהר, מי יציל את מריה הקטנה, באתר mynet
- ^ מח עצמות יושתל בגופם של חולי לוקמיה, מעריב, 6 בנובמבר 1978
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.