לינדלי גאריסון
לינדלי מילר גאריסון (באנגלית: Lindley Miller Garrison; 28 בנובמבר 1864 – 19 באוקטובר 1932) היה עורך דין אמריקאי מניו ג'רזי, שכיהן כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בממשלו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון בין השנים 1913 – 1916.
לינדלי גאריסון | |||||||
לידה |
28 בנובמבר 1864 קמדן, ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 באוקטובר 1932 (בגיל 67) סי ברייט, ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | לינדלי מילר גאריסון | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות וודלון, הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
קורות חייו
עריכהלינדלי מילר גאריסון נולד בקמדן שבניו ג'רזי. אביו היה הכומר ג'וזף פיתיאן גאריסון ואמו הייתה אליזבת ונרסדייל (לבית גרנט) גאריסון. אחיו, צ'ארלס ג. גאריסון, היה שופט בבית המשפט העליון של ניו ג'רזי.[1] הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים ובבית הספר התיכון של הכנסייה האפיסקופלית בפילדלפיה. במשך שנה אחת הוא למד בבית הספר פיליפס אקסטר שבניו המפשייר ולאחר מכן החל את לימודיו באוניברסיטת הרווארד בשנים 1884 – 1885. הוא התלמד במשרד עורכי הדין "רדינג, ג'ונס וקרסון" בפילדלפיה, קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת פנסילבניה וב-1886 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין. בין השנים 1888 – 1898 הוא עסק בעריכת דין בקמדן וב-1889 הוא היה לשותף במשרד עורכי הדין של "גריסון, מקמנוס ואנרייט" בג'רזי סיטי. ב-30 ביוני 1899 הוא נשא לאישה את מרגרט הילדברן. בין השנים 1904 – 1913 הוא שימש בתפקיד משפטי בכיר בניו ג'רזי, אז משך את תשומת ליבו של מושל המדינה, וודרו וילסון.
מזכיר המלחמה
עריכהמה-5 במרץ 1913 ועד ה-10 בפברואר 1916 שימש גאריסון כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בממשלו של הנשיא וילסון. השניים מעולם לא ראו את הדברים עין בעין. גאריסון יותר דחף למעורבות צבאית של ארצות הברית מעבר לגבולותיה בהשוואה לנשיא. הדבר ניכר במיוחד כשנגעו הדברים למקסיקו. גאריסון דחף להתערבות אמריקאית במהפכה המקסיקנית כדי להשיב את הסדר על כנו במדינה השכנה. במהלך מצב הכוננות של 1916, כאשר הנשיא וילסון ניסה לשכנע את הקונגרס להגדיל את ההוצאה הצבאית, גאריסון תמך בתוכנית להרחבת צבא ארצות הברית במה שהוא כינה "תוכנית הצבא הקונטיננטלי". הצעתו של גאריסון הייתה אמורה להוביל להקמת צבא סדיר של 140,000 איש ולכוח מתנדבים מילואים לאומי של 400,000 איש. בתחילה העניק הנשיא וילסון תמיכה פושרת לתוכנית, אך גאריסון נאבק במתנגדים לתוכנית שכללו הן את אלו שחשו שהיא מרחיקת לכת יתר על המידה ביצירת צבא סדיר והן אלו שחשו שהיא לא עונה על הדרישות הנחוצות. הנשיא שוכנע על ידי בעלי בריתו בקונגרס לגבות תוכנית חלופית ששמה את הדגש לא על כוח המילואים של גאריסון, אלא על המשך פעולתו של המשמר הלאומי של המדינות. על רקע מחלוקת זו התפטר גאריסון בפברואר 1916.[2]
שנותיו האחרונות
עריכהלאחר התפטרותו שב גאריסון לעסקי עריכת הדין במשרד "הורנבלאור, מילר וגאריסון". בדצמבר 1918 הוא מונה ככונס הנכסים של Brooklyn Rapid Transit Company ושימש בתפקיד זה עד יוני 1923. לינדלי גאריסון נפטר ב-19 באוקטובר 1932 בביתו שבסי ברייט, ניו ג'רזי.[3]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Kestenbaum, Lawrence. "The Political Graveyard: Lawyer Politicians in New Jersey, G".
- ^ "The Cornell Daily Sun 11 February 1916 — The Cornell Daily Sun". cdsun.library.cornell.edu.
- ^ "LINDLEY M. GARRISON DIES IN 68TH YEAR; Secretary of War in Wilson Cabinet Succumbs in Home in Seabright, N. J. WAS A TALENTED LAWYER Differed With President on Method of Strengthening Military Defense and Resigned.", The New York Times, October 20, 1932.