לנגסטוניה
לנגסטוניה (שם מדעי: Langstonia) הוא סוג נכחד של דמוי-תנין הולך על ארבע שהתקיים באמריקה הדרומית שלפני 13 עד 12 מיליון שנה במשך אמצע המיוקן, כשהמאובנים החלקיים שלו התגלו בקבוצת הונדה (אנ') הסמוכים למדבר תטקואה (אנ') שבקולומביה. הסוג תואר למדע ב-2007 בידי החוקרים אלפרדו פאולילו ועומר לינארס (Paolillo & Linares) והוא קרוי על שם החוקר וון לנגסטון (אנ'), אשר תיאר את המין לראשונה ב-1965, אף שהוא תיאר אותו כשייך לסוג סבכוס.
 לנגסטוניה
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| אמצע מיוקן 13–12 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| משפחה: | Sebecidae |
| סוג: | לנגסטוניה |
| מין: | Langstonia huilensis |
| שם מדעי | |
 Langstonia
| |
| |
הלנגסטוניה היה קטן יחסית לדמוי-תנין והגיע לאורך של 2.7 מטרים ולמשקל 50 עד 140 ק"ג בממוצע. במראהו היה דומה לסבכוס או הפריסטיכאמפסוס והיה שונה מהתנינאים המודרניים במבנה גופו המתאים לתנועה יבשתית ובמבנה הלסתות המשופעות והשיניים הקטנות אך המחודדות ששימשו לקריעת בשר, באופן שמזכיר את שיני דרקון הקומודו. ככל הנראה היה ניזון מיונקים או זוחלים קטנים שתפס באמצעות ריצה ממארב.
