לני וילקנס
לאונרד רנדולף "לני" וילקנס (באנגלית: Leonard Randolph "Lenny" Wilkens; נולד ב-28 באוקטובר 1937 בניו יורק, ארצות הברית) הוא כדורסלן ומאמן עבר בליגת ה-NBA. וילקנס נמצא במקום השלישי (אחרי דון נלסון וגרג פופוביץ') עם המספר הרב ביותר של ניצחונות למאמן בעונה הרגילה בהיסטוריה של ה-NBA ונבחר להיכל התהילה של הכדורסל פעמיים, הן כשחקן, הן כמאמן; כשחקן הוא נבחר ב-1989 וכמאמן ב-1998. ב-29 בנובמבר 2006 הוא התמנה לסגן יו"ר הסיאטל סופרסוניקס וב-27 באפריל 2007 הוא התמנה לנשיא פעילויות הכדורסל של הסוניקס. ב-6 ביולי 2007 התפטר וילקנס מהסוניקס.
לני וילקינס, 1968 | |
לידה |
28 באוקטובר 1937 (בן 87) ברוקלין שבניו יורק |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.85 מטרים |
מכללה | פרובידנס קולג' |
דראפט |
בחירה שישית, 1960 סנט לואיס הוקס |
היכל התהילה |
נבחר כשחקן בשנת 1989 נבחר כמאמן בשנת 1998 |
קבוצות כשחקן | |
1960–1968 1968–1972 1972–1974 1974–1975 |
סנט לואיס הוקס סיאטל סופרסוניקס קליבלנד קאבלירס פורטלנד טרייל בלייזרס |
הישגים כשחקן | |
9 הופעות במשחק האולסטאר (1963–1965, 1967–1971, 1973) MVP של משחק האולסטאר (1971) | |
קבוצות כמאמן | |
1969–1972 1974–1976 1977–1985 1986–1993 1993–2000 2000–2003 2004–2005 |
סיאטל סופרסוניקס פורטלנד טרייל בלייזרס סיאטל סופרסוניקס קליבלנד קאבלירס אטלנטה הוקס טורונטו ראפטורס ניו יורק ניקס |
הישגים כמאמן | |
אליפות ה-NBA (1979) מאמן השנה (1994) אחד מ-10 המאמנים הגדולים בתולדות ה-NBA | |
קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
1985–1986 | סיאטל סופרסוניקס |
נעוריו
עריכהוילקנס גדל בברוקלין. אביו היה אפרו-אמריקאי ואמו ממוצא אירי. הוא למד ושיחק בתיכון הספורט המוביל בארצות הברית, Boys High.
קריירת המשחק
עריכהוילקנס שיחק במכללת פרובידנס ונבחר פעמיים, ב-1959 וב-1960 כאול אמריקן. הוא קלע בשורות המכללה 1193 נקודות והוביל אותה לגמר טורניר ה-NIT. הוא אף נבחר ל-MVP של טורניר הפיינל פור.
וילקנס נבחר במקום השישי בדראפט ה-NBA של 1960 על ידי סנט לואיס הוקס (שהפכה מאוחר יותר לאטלנטה הוקס). בהוקס הושיט לו סיוע רב בוב פטיט מה שעזר לווילקנס להתאקלם בקלות בקבוצה. הוא שיחק עבור ההוקס (1960 - 1968), הסוניקס (1968 - 1972), עבור קליבלנד קאבלירס (1972–1974) ולסיום עבור פורטלנד טרייל בלייזרס (1974 - 1975). וילקנס נבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA תשע פעמים ואף סיים במקום השני במרוץ לתואר הMVP של עונת 1968 - 1969, אחרי וילט צ'מברלין, כשהוא קולע 20 נקודות ומוסר 9.3 אסיסטים למשחק. ב-1971 אף זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר. כמו כן זכה בתואר מלך האסיסטים של ה-NBA בעונת 1969/1970. בעונתו הראשונה בסיאטל קלע 22.4 נקודות ומסר 8.2 אסיסטים למשחק ובעונתו הראשונה בקאבס קלע 20.8 נקודות ומסר 8.4 אסיסטים למשחק.
קריירת האימון
עריכהוילקנס שימש כמאמן-שחקן בשנים 1969–1972 בסיאטל ובשנתו היחידה כשחקן בפורטלנד.
וילקנס פרש ממשחק ב-1975 והיה מאמן במשרה מלאה של פורטלנד במשך שנה אחת נוספת. לאחר שנה הפסקה, הפך ב-1977 למאמן סיאטל, שם אימן במשך שמונה שנים רצופות, עד שנת 1985. ב-1979 זכה באליפות היחידה שלו (ושל סיאטל). לאחר מכן אימן את קליבלנד (1987–1993), אטלנטה (1993 - 2000), טורונטו (2000 - 2003) ואת הניקס (2004–2005). בדרך, ב-1 במרץ 1996 הוא הפך למאמן הראשון שהשיג 1,000 ניצחונות וב-1994 נבחר ל"מאמן השנה" כשהוביל את אטלנטה למאזן 57-25.
ב-9 בפברואר 2022 הוכרז כאחד מחמישה עשר המאמנים הגדולים בתולדות הNBA.
הישגים
עריכהוילקנס פרש ב-2005, לאחר 32 עונות אימון בהן ניהל 2,487 משחקים בעונה הרגילה ובמאזנו 1,332 ניצחונות ו-1,155 הפסדים. מספר הניצחונות של וילקנס היווה שיא NBA אשר נשבר על ידי דון נלסון ב-2010. בכל ארבע הקטגוריות האלה הוא מקום ראשון בליגת ה-NBA בכל הזמנים. וילקנס היה עוזר מאמן הדרים טים של 1992 ואימן את נבחרת 1996. וילקנס הוא אחד משלושה בלבד, לצד ג'ון וודן וביל שרמן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל הן כשחקן, הן כמאמן. בנוסף, וילקנס הוא גם האדם היחיד שנבחר הן לרשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA שהוכרזה ב-1996 לרגל ציון 50 שנים שעברו מאז נוסדה הליגה, הן לרשימת 10 המאמנים הגדולים בתולדות הליגה.
סטטיסטיקות כשחקן
עריכהבעונה הסדירה של ה-NBA
עריכהעונה | קבוצה | משחקים | דקות | % מהשדה | % מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1960/1961 | סנט לואיס | 74 | 25.3 | 0.425 | 0.713 | 4.5 | 2.8 | 11.7 |
1961/1962 | סנט לואיס | 20 | 43.5 | 0.385 | 0.764 | 6.6 | 5.8 | 18.2 |
1962/1963 | סנט לואיס | 75 | 34.3 | 0.399 | 0.696 | 5.4 | 5.1 | 11.8 |
1963/1964 | סנט לואיס | 78 | 32.4 | 0.413 | 0.740 | 4.3 | 4.6 | 12.0 |
1964/1965 | סנט לואיס | 78 | 36.6 | 0.414 | 0.746 | 4.7 | 5.5 | 16.5 |
1965/1966 | סנט לואיס | 69 | 39.0 | 0.431 | 0.793 | 4.7 | 6.2 | 18.0 |
1966/1967 | סנט לואיס | 78 | 38.1 | 0.432 | 0.787 | 5.3 | 5.7 | 17.4 |
1967/1968 | סנט לואיס | 82 | 38.6 | 0.438 | 0.768 | 5.3 | 8.3 | 20.0 |
1968/1969 | סיאטל | 82 | 42.2 | 0.440 | 0.770 | 6.2 | 8.2 | 22.4 |
1969/1970 | סיאטל | 75 | 37.4 | 0.420 | 0.788 | 5.0 | 9.1 | 17.8 |
1970/1971 | סיאטל | 71 | 37.2 | 0.419 | 0.803 | 4.5 | 9.2 | 19.8 |
1971/1972 | סיאטל | 80 | 37.4 | 0.466 | 0.774 | 4.2 | 9.6 | 18.0 |
1972/1973 | קליבלנד | 75 | 39.6 | 0.449 | 0.828 | 4.6 | 8.4 | 20.5 |
1973/1974 | קליבלנד | 74 | 33.6 | 0.465 | 0.801 | 3.7 | 7.1 | 16.4 |
1974/1975 | פורטלנד | 65 | 17.9 | 0.439 | 0.768 | 1.8 | 3.6 | 6.5 |
קריירה
|
1,077 | 35.3 | 0.432 | 0.774 | 4.7 | 6.7 | 16.5 | |
9 | 20.2 | 0.400 | 0.781 | 2.4 | 2.9 | 9.4 |
בפלייאוף ה-NBA
עריכהעונה | קבוצה | משחקים | דקות | % מהשדה | % מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1960/1961 | סנט לואיס | 12 | 36.4 | 0.380 | 0.759 | 6.0 | 3.5 | 14.2 |
1962/1963 | סנט לואיס | 11 | 36.4 | 0.370 | 0.755 | 6.3 | 6.3 | 13.7 |
1963/1964 | סנט לואיס | 12 | 34.4 | 0.448 | 0.759 | 5.0 | 5.3 | 14.3 |
1964/1965 | סנט לואיס | 4 | 36.8 | 0.351 | 0.828 | 3.0 | 3.8 | 16.0 |
1965/1966 | סנט לואיס | 10 | 39.1 | 0.399 | 0.687 | 5.4 | 7.0 | 17.1 |
1966/1967 | סנט לואיס | 9 | 42.0 | 0.400 | 0.856 | 7.6 | 7.2 | 21.4 |
1967/1968 | סנט לואיס | 6 | 39.5 | 0.440 | 0.750 | 6.3 | 7.8 | 16.1 |
קריירה
|
64 | 37.5 | 0.399 | 0.769 | 5.8 | 5.8 | 16.1 |
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- באתר היכל התהילה של הכדורסל (כשחקן)
- באתר היכל התהילה של הכדורסל (כמאמן)
- עידו רקובסקי, לני ווילקנס הוא היחיד שנכנס להיכל התהילה של הכדורסל בשלושה תפקידים שונים, באתר הארץ, 2 במרץ 2024
- לני וילקנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - אטלנטה (1996) | ||
---|---|---|
1 • 2 • 3 • 4 גארי פייטון • 5 גרנט היל • 6 פני הארדוויי • 7 דייוויד רובינסון • 8 סקוטי פיפן • 9 מיץ' ריצ'מונד • 10 רג'י מילר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 שאקיל אוניל • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 האקים אולאג'ואן • מאמן: לני וילקנס |